רשות ניירות ערך · בחינות הרישוי · יסודות הכלכלה
ספר קורס כלכלה
לבחינות הרישוי של רשות ניירות ערך
מיקרו, מאקרו וכלכלה בינלאומית: 15 שיעורים בתבנית אחידה, עם תרגילים פתורים, שאלות בסגנון הבחינה ופתרונות מלאים.
מהדורה סופית · נובמבר 2026 · נתוני המשק נבדקו ב-20.11.2026.
כל השאלות בספר הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה, ואינן שאלות של רשות ניירות ערך. משך הבחינה לא נמצא במקורות הרשמיים שנבדקו, ולכן 100 הדקות הן הנחת עבודה לתרגול בלבד.
כל שיעור בנוי באותו סדר, כך שאחרי שיעור אחד יודעים איפה למצוא כל דבר.
שימו לב: אזהרה
זכרו: כלל
שאלה 1.1 רמת בחינה
ההפרדה חשובה: רק מה שמסומן "רשמי" כתוב במקור של הרשות. לפני הבחינה בדקו שוב בזימון ובדף ההנחיות לנבחנים. הפירוט המלא, עם הקישורים, בנספח נ2.
התחום הבינלאומי (שיעורים 12–15) היה 7.5%. שיעור 5 לבדו היה 10 מתוך 40 שאלות. שני מבחנים הם מדגם קטן: זו התפלגות במדגם, לא תחזית למבחן הבא.
עמוד 2 של כל מבחן פותח במשפט "אם לא נאמר במפורש אחרת (בשאלה או בתשובה) הניחו כי:". הנוסח הועתק ממבחן 05/2024 ונבדק מול 05/2026, שבו הוא זהה. במקור ההנחות אינן ממוספרות; המספור כאן משמש להפניות בספר. העמודה השמאלית: התחום והשיעורים שבהם ההנחה פועלת.
| 1 | עקומת הביקוש יורדת משמאל לימין. | ביקוש והיצע · 3–5 |
| 2 | עקומת ההיצע עולה משמאל לימין. | ביקוש והיצע · 3–5 |
| 3 | גמישות הביקוש נמדדת בערכה המוחלט. | גמישות · 3, 5 |
| 4 | המשק הוא סגור, אלא אם נאמר במפורש, או נובע מהנחות השאלה, שהוא פתוח. | משק סגור · 4, 5, 12–15 |
| 5 | במשק מתקיימים תנאי התחרות המשוכללת. | תחרות · 2, 6 |
| 6 | עקומה גמישה לחלוטין היא מקבילה לציר ה-X. | גרפים · 3, 5 |
| 7 | עקומה בלתי גמישה לחלוטין (קשיחה לחלוטין) היא ניצבת (אנכית) לציר ה-X. | גרפים · 3, 5 |
| 8 | הביקוש לצריכה פרטית תלוי בהכנסה הפנויה בלבד. | צריכה · 7–9 |
הכלל העליון: מה שכתוב בשאלה או בתשובה גובר על עמוד ההנחות. למשל: "הניחו כי הביקוש לכסף אינו תלוי בתוצר" מבטל את הנחה 10.
| 9 | הביקוש להשקעה נקייה תלוי בשער הריבית בלבד. | השקעה · 8, 9, 11 |
| 10 | הביקוש לכסף תלוי ברמת התוצר הלאומי ובשער הריבית. | שוק הכסף · 9–11 |
| 11 | הממשלה אינה משלמת תשלומי העברה. | תקציב · 7, 9 |
| 12 | הפירמות מחלקות את כל רווחיהן. | חשבונאות · 7 |
| 13 | Yd מסמל הכנסה פנויה. | סימון · 7–9 |
| 14 | עירוי חיצוני חיובי הוא גידול בבסיס המוניטארי, כלומר גידול ברזרבות הבנקים + מזומן שבידי הציבור. עירוי חיצוני שלילי הוא הקטנה בבסיס המוניטארי. | עירוי · 10 |
| 15 | עירוי פנימי חיובי הוא הקטנה בכמות המזומן שבידי הציבור. | עירוי · 10 |
| 16 | עירוי פנימי שלילי הוא גידול בכמות המזומן שבידי הציבור. | עירוי · 10 |
| סוג | הגדרה | דוגמה | בסיס הכסף | הרזרבות | כמות הכסף (כשהבנקים מנצלים את יכולת האשראי) |
|---|---|---|---|---|---|
| עירוי חיצוני חיובי | בסיס הכסף גדל | בנק ישראל קונה אג"ח או מט"ח | גדל | גדלות | גדלה |
| עירוי חיצוני שלילי | בסיס הכסף קטן | בנק ישראל מוכר אג"ח או מט"ח; הנפקת מק"מ | קטן | קטנות | קטנה |
| עירוי פנימי חיובי | המזומן בידי הציבור קטן | הציבור מפקיד מזומן בבנק | לא משתנה | גדלות | גדלה |
| עירוי פנימי שלילי | המזומן בידי הציבור גדל | הציבור מושך מזומן מהבנק | לא משתנה | קטנות | קטנה |
שימו לב: עירוי חיצוני מוגדר דרך בסיס הכסף, ועירוי פנימי דרך המזומן בידי הציבור. בעירוי פנימי בסיס הכסף אינו משתנה.
סדר מומלץ: 1 ההנחות · 2 שיעורים 1–5 ברצף · 3 שיעור 6 · 4 שיעורים 7–9 כיחידה · 5 שיעורים 10–11 · 6 שיעורים 12–15 · 7 חלק ד' והסימולציה בתנאי זמן · 8 חלק ו' וחזרה על הטעויות.
| שיעור | חשיבות | שלב | עמוד | |
|---|---|---|---|---|
| חלק א': מיקרו-כלכלה | ||||
| 1 | מחסור ועקומת התמורה | גבוהה | 2 | 7 |
| 2 | הצרכן והפירמה | גבוהה | 2 | 23 |
| 3 | ביקוש, היצע וגמישויות | בינונית | 2 | 40 |
| 4 | שיווי משקל, רווחה ומשק קטן פתוח | גבוהה | 2 | 54 |
| 5 | התערבות ממשלתית | גבוהה | 2 | 67 |
| 6 | מונופול | נושא משלים | 3 | 83 |
| חלק ב': מאקרו-כלכלה | ||||
| 7 | חשבונאות לאומית | גבוהה | 4 | 96 |
| 8 | קביעת התוצר | גבוהה | 4 | 112 |
| 9 | מדיניות פיסקלית | גבוהה | 4 | 130 |
| 10 | שוק הכסף | נושא משלים | 5 | 145 |
| 11 | מדיניות מוניטרית | בינונית | 5 | 159 |
| חלק ג': כלכלה בינלאומית | ||||
| 12 | מאזן התשלומים | נושא משלים | 6 | 172 |
| 13 | יתרון יחסי וסחר בינלאומי | בינונית | 6 | 185 |
| 14 | שוק מטבע החוץ | נושא משלים | 6 | 197 |
| 15 | מדיניות שער חליפין | נושא משלים | 6 | 208 |
| חזרה, תרגול ומידע נוסף | ||||
| חלק ד': דף נוסחאות, מטריצת מאקרו, 15 מלכודות | 7 | 219 | ||
| חלק ה': מבחן סימולציה — 30 שאלות | 7 | 228 | ||
| חלק ה2: מפתח ופתרונות הסימולציה | 7 | 238 | ||
| חלק ו': אסטרטגיה ליום הבחינה | 8 | 250 | ||
| נספח: ניתוח מבחני עבר, מוסכמות ומקורות | — | 253 | ||
חלק א' · מיקרו-כלכלה · שיעור 1 מתוך 15
3 שאלות עיקריות מתוך 40 (1.5 למבחן בממוצע). הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| עקומת תמורה / צירופים / טבלת נקודות | האם הנקודה על העקומה, בתוכה או מחוצה לה? האם העקומה לינארית בין הנקודות? | חשבו את Y המרבי ב-X הנתון על הקטע הרלוונטי והשוו |
| עלות אלטרנטיבית | שולית, ממוצעת או כוללת? של X או של Y? | שולית = שיפוע הקטע; כוללת = כמה Y ויתרו מנקודת הקצה; ממוצעת = כוללת חלקי X |
| עובדים ומכונות / משאבים | מה האילוץ המחייב? יש משאב לא מנוצל? | כתבו את שני האילוצים, מצאו מי מחייב בנקודה הנתונה, ומשם את העלות |
| שיפור טכנולוגי / גיוס / הגירה | באיזה ענף? במשאב או בטכנולוגיה? | שיפור בענף אחד = סיבוב סביב הציר השני; גידול במשאב = הזזה החוצה |
| מחיר יחסי / נקודה אופטימלית | האם מדובר בפתרון פנימי או פינתי? | פנימי: OCX = Px / Py; פינתי: בדקו אי-שוויון בקצה |
מחסור. גורמי הייצור (עבודה, הון, קרקע, יזמות) מוגבלים, והרצונות אינם מוגבלים. לכן כל שימוש במשאב כרוך בוויתור על שימוש אחר.
עלות אלטרנטיבית (הוצאה אלטרנטיבית). ערכה של האלטרנטיבה הטובה ביותר שוויתרנו עליה. על עקומת התמורה היא נמדדת ביחידות של המוצר השני.
עקומת התמורה. כל צירופי X ו-Y שהמשק יכול לייצר כשכל גורמי הייצור מועסקים ביעילות, בהינתן הטכנולוגיה.
| מיקום הנקודה | משמעות |
|---|---|
| על העקומה | אפשרית ויעילה. כדי לייצר יותר ממוצר אחד חייבים לוותר על השני. |
| מתחת לעקומה | אפשרית אך לא יעילה (בזבוז, או אבטלה של הגורם המגביל). אפשר להגדיל את שני המוצרים בלי לוותר על דבר. |
| מעל לעקומה | לא ניתנת לייצור עם המשאבים והטכנולוגיה הקיימים. |
שלוש מדידות של עלות אלטרנטיבית (כאן הרשות קוצרת נקודות). Xmax היא כמות X כשכל המשאבים מוקצים ל-X, ו-Ymax היא כמות Y כשכל המשאבים מוקצים ל-Y. נקודת הייצור היא (X, Y).
| מדד | נוסחה | מה הוא מודד |
|---|---|---|
| עלות אלטרנטיבית שולית של X | OCX = |ΔY / ΔX|, בין שתי נקודות סמוכות | כמה Y מוותרים על היחידה הבאה של X |
| עלות אלטרנטיבית כוללת של X | Ymax − Y | כמה Y ויתרנו בסך הכול כדי לייצר את כל ה-X |
| עלות אלטרנטיבית ממוצעת של X | (Ymax − Y) / X | הוויתור הממוצע ליחידת X |
| עלות אלטרנטיבית כוללת של Y | Xmax − X | כמה X ויתרנו בסך הכול כדי לייצר את כל ה-Y |
| עלות אלטרנטיבית ממוצעת של Y | (Xmax − X) / Y | הוויתור הממוצע ליחידת Y |
| עלות אלטרנטיבית שולית של Y | 1 / (OCX) | ההופכי של העלות השולית של X |
שימו לב — שיפוע מול עלות: השיפוע האלגברי של עקומת התמורה, ΔY / ΔX, שלילי: כשמייצרים יותר X מייצרים פחות Y. העלות האלטרנטיבית היא הערך המוחלט שלו, ולכן היא תמיד מספר חיובי. למשל, מעבר מ-(10, 90) ל-(20, 75): השיפוע −15 / 10 = −1.5, והעלות השולית של X היא 1.5 יחידות Y.
צורת העקומה.
| צורה | מה קורה לעלות השולית | מה גורם לה |
|---|---|---|
| קו ישר | קבועה, ושווה לממוצעת בכל נקודה | גורם ייצור אחד הומוגני (כל העובדים זהים) |
| קעורה כלפי חוץ | עולה (חוק העלות האלטרנטיבית הגדלה). הממוצעת קטנה מהשולית | גורמי ייצור שונים: קודם עוברים ל-X גורמי הייצור המתאימים לו ביותר |
| שבורה, משני סוגי עובדים | קבועה בכל קטע וקופצת בנקודת השבר | מי שעלות X אצלו נמוכה יותר (יתרון יחסי) מייצר X ראשון |
| שבורה, משני אילוצים (עובדים ומכונות) | נקבעת רק על ידי המשאב המחייב בכל קטע | העקומה היא המעטפת הפנימית של שני קווי האילוץ |
בעקומה שבורה משני אילוצים, המשאב שאינו מחייב נמצא חלקית באבטלה, ובכל זאת המשק נמצא על העקומה.
הנקודה האופטימלית. עקומת התמורה אומרת מה אפשר לייצר, לא מה רצוי. בלי העדפות (ביקוש או מחירים) אין נקודה "טובה ביותר". משק תחרותי שמייצר את שני המוצרים בוחר בנקודה שבה העלות השולית של X שווה למחיר היחסי:
מה זה אומר: כל עוד יחידת X נוספת "עולה" פחות Y ממחירה במונחי Y, כדאי להעביר אליה משאבים. זה תנאי לאופטימום פנימי, לא תנאי לכל פתרון: הוא מתקיים רק כשמייצרים משני המוצרים, על קטע שבו העלות השולית מוגדרת.
| מצב | מה קובע את נקודת הייצור | מה קורה לתנאי |
|---|---|---|
| פתרון פנימי (מייצרים X וגם Y) | הנקודה שבה העלות השולית של X שווה למחיר היחסי | OCX = Px / Py |
| פתרון פינתי: מייצרים רק X | המחיר היחסי גבוה מהעלות השולית של X גם ביחידה האחרונה | OCX ≤ Px / Py בקצה; כדאי עוד X, אבל אין מאיפה |
| פתרון פינתי: מייצרים רק Y | המחיר היחסי נמוך מהעלות השולית של X כבר ביחידה הראשונה | OCX ≥ Px / Py בקצה העקומה |
| עקומה לינארית (עלות קבועה) | מחיר יחסי שונה מהעלות: התמחות במוצר אחד | שוויון רק במקרה, ואז כל נקודה על הקו אופטימלית |
| עקומה שבורה | נקודת השבירה יכולה להיות אופטימלית לטווח של מחירים | OCX של הקטע השמאלי ≤ Px / Py ≤ OCX של הקטע הימני |
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| OCX = |ΔY / ΔX| | עלות שולית בין שתי נקודות על העקומה | שתי נקודות על העקומה, או השיפוע | שתי הנקודות יעילות (על העקומה) | כשאחת הנקודות בתוך העקומה: אז אין ויתור |
| OCX = Px / Py | בחירת נקודת הייצור במשק תחרותי | מחירים יחסיים ועקומה | פתרון פנימי: מייצרים את שני המוצרים | בפתרון פינתי (התמחות) התנאי הוא אי-שוויון |
תרשים 1.1 — עקומת התמורה, נקודות ותזוזות
מה רואים: מ-A ל-B זזים לאורך העקומה. רק צמיחה מזיזה את העקומה כולה החוצה (מ-PPF ל-PPF') והופכת את F לאפשרית.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| PPF (קו רציף) | עקומת התמורה המקורית, קעורה כלפי חוץ |
| PPF' (קו מקווקו) | עקומת התמורה אחרי צמיחה (תזוזה החוצה) |
| A ו-B | נקודות יעילות על העקומה |
| U | נקודה פנימית: אבטלה או בזבוז |
| F | נקודה מחוץ לעקומה המקורית: לא ניתנת לייצור היום, אפשרית אחרי צמיחה |
תרשים 1.2 — סיבוב העקומה בעקבות שיפור טכנולוגי ב-X בלבד
מה רואים: החיתוך עם ציר Y נשאר, והחיתוך עם ציר X זז ימינה. העקומה שטוחה יותר: העלות של X (במונחי Y) יורדת, ושל Y (במונחי X) עולה.
טבלת תזוזות
| מה קורה | סוג התזוזה | מה גורם לזה |
|---|---|---|
| מעבר מנקודה A לנקודה B | תזוזה לאורך העקומה | העברת גורמי ייצור בין ענפים (העדפות, מחירים, מדיניות). כרוכה בעלות אלטרנטיבית. |
| מעבר מנקודה פנימית U אל העקומה | תזוזה בתוך השטח; העקומה לא זזה | קליטת מובטלים או ביטול בזבוז. אין עלות אלטרנטיבית. |
| העקומה כולה נעה החוצה | תזוזת העקומה | גידול בכמות גורמי הייצור (עלייה, השקעה נקייה חיובית, גילוי משאבים) או שיפור טכנולוגי בשני המוצרים |
| העקומה נעה פנימה | תזוזת העקומה | אובדן משאבים: הרס מלחמה, פחת שלא הוחלף, יציאת עובדים מכוח העבודה |
| העקומה מסתובבת סביב נקודת חיתוך אחת | תזוזה מוטה | שיפור טכנולוגי במוצר אחד בלבד (תרשים 1.2) |
הערה למשק פתוח: באמצעות סחר או הלוואות מחו"ל המשק יכול לצרוך מחוץ לעקומת התמורה שלו, אבל לא לייצר מחוצה לה (שיעור 13).
גיוס מילואים: תזוזה פנימה של העקומה. בשנים 2023 עד 2026 גיוס מילואים רחב והפסקת כניסת עובדים פלסטינים הוציאו עובדים מהמשק האזרחי. זו לא "אבטלה" (נקודה פנימית) אלא ירידה בגורם העבודה הזמין, כלומר תזוזה פנימה של עקומת התמורה של המגזר העסקי. בנק ישראל מכנה זאת "מגבלות בצד ההיצע", ובמחצית הראשונה של 2026 קבע שהן ממשיכות להעיב על רמת הפעילות (בנק ישראל, דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2026).
מה זה מדגים: נקודה פנימית מול תזוזת העקומה פנימה. אם העקומה (ביטחון מול אזרחי) כוללת את השירות הצבאי עצמו, הגיוס הוא תזוזה לאורך העקומה.
"תותחים מול חמאה": תזוזה לאורך העקומה. הגדלת תקציב הביטחון מעבירה משאבים מייצור אזרחי לייצור ביטחוני. בתחזית המקרו-כלכלית של יולי 2026 הניחה חטיבת המחקר של בנק ישראל שתקציב הביטחון לשנת 2026 יגדל ב-15 מיליארד ש"ח, בתוך הרזרבות שכבר נקבעו בתקציב (התחזית). העלות האלטרנטיבית של כל שקל ביטחוני היא מוצרים ושירותים אזרחיים שלא ייוצרו.
מה זה מדגים: תזוזה לאורך העקומה, ועלות אלטרנטיבית של העברת משאבים בין ענפים.
גילויי הגז וההייטק: תזוזה החוצה. גילוי משאב טבעי (מאגרי תמר ולוויתן) ושיפור טכנולוגי הרחיבו את אפשרויות הייצור. שיפור שמתרכז בענף אחד, כמו התוכנה, מסובב את העקומה (תרשים 1.2).
מה זה מדגים: הזזה החוצה מול סיבוב, והעלות האלטרנטיבית אחרי שיפור בענף אחד.
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
הקישור לשאלות הרשות: 2024/9 ו-2024/10 עסקו בעקומה שבורה (שני אילוצים ושני סוגי עובדים), ו-2026/1 עסקה בעלות אלטרנטיבית ממוצעת מול כוללת. המעטפת הישראלית משתנה, אבל המנגנון זהה.
נתוני השאלה. במשק שני סוגי עובדים, והוא מייצר 8,000 יחידות X.
| סוג עובד | מספר עובדים | יחידות X לעובד בשנה | או יחידות Y לעובד בשנה |
|---|---|---|---|
| א' | 1,000 | 6 | 3 |
| ב' | 3,000 | 2 | 4 |
מה מבקשים למצוא? כמה Y ייוצרו, ומהן העלות השולית והממוצעת של X.
דרך הפתרון.
שלב 1 — עלות יחידת X לכל סוג עובד. לעובדי א' העלות נמוכה יותר, ולכן הם עוברים ל-X ראשונים.
| סוג עובד | חישוב | עלות יחידת X |
|---|---|---|
| א' | 3 / 6 | 0.5 יחידות Y |
| ב' | 4 / 2 | 2 יחידות Y |
שלב 2 — קצוות העקומה:
שלב 3 — הקצאת העובדים לייצור 8,000 יחידות X:
| צעד | חישוב | תוצאה |
|---|---|---|
| כל עובדי א' מייצרים X | 1,000 × 6 | 6,000 יחידות X |
| עובדי ב' הדרושים להשלמה | (8,000 − 6,000) / 2 | 1,000 עובדים |
| עובדי ב' שנשארים ל-Y | 3,000 − 1,000 | 2,000 עובדים |
| ייצור Y | 2,000 × 4 | 8,000 יחידות Y |
שלב 4 — היחידה הבאה של X תיוצר על ידי עובד מסוג ב', ולכן העלות השולית והממוצעת הן:
התוצאה: ייוצרו 8,000 יחידות Y. העלות השולית של X היא 2 יחידות Y, והממוצעת 0.875 יחידות Y.
מה צריך לזכור לבחינה: בעקומה קעורה הממוצעת קטנה מהשולית. בדיקה הפוכה: אם המשק מייצר רק 2,000 יחידות Y, הן ייוצרו על ידי 500 עובדי ב' (להם היתרון היחסי ב-Y), והעלות השולית של Y תהיה חצי יחידת X.
נתוני השאלה. במשק 400 עובדים ו-360 מכונות.
| מוצר | עובדים ליחידה | מכונות ליחידה |
|---|---|---|
| X | 4 | 2 |
| Y | 2 | 3 |
מה מבקשים למצוא? את עקומת התמורה ואת העלות השולית של X בכל קטע שלה.
דרך הפתרון.
שלב 1 — שני קווי האילוץ. אילוץ העבודה חותך את ציר X ב-100 ואת ציר Y ב-200; אילוץ המכונות חותך את ציר X ב-180 ואת ציר Y ב-120.
שלב 2 — העקומה היא הקו הנמוך מבין השניים בכל נקודה. נקודת השבר:
שלב 3 — העלות השולית בכל קטע:
| קטע | האילוץ המחייב | עלות שולית של X | מה מובטל |
|---|---|---|---|
| מ-X שווה 0 עד X שווה 60 | מכונות | שני שלישים של יחידת Y | חלק מהעובדים |
| מ-X שווה 60 עד X שווה 100 | עובדים | 2 יחידות Y | חלק מהמכונות |
שלב 4 — בדיקת נקודה על העקומה עם מובטלים. בנקודה שבה X שווה 30, Y שווה 100, והעובדים המועסקים:
התוצאה: נקודת השבר היא X שווה 60 ו-Y שווה 80. עד השבר העלות השולית של X היא שני שלישים של יחידת Y (המכונות מחייבות), ואחריו 2 יחידות Y (העובדים מחייבים).
מה צריך לזכור לבחינה: בנקודה שבה X שווה 30 יש 80 עובדים מובטלים, והמשק עדיין על העקומה: אי אפשר להעסיק אותם בלי מכונות.
נתוני השאלה. במשק 100 עובדים זהים. כל עובד מייצר 5 יחידות X או 10 יחידות Y בשנה, והמשק מייצר 300 יחידות X. אחר כך חל שיפור טכנולוגי ב-X בלבד: כל עובד מייצר 8 יחידות X (או עדיין 10 יחידות Y).
מה מבקשים למצוא? את העלויות האלטרנטיביות ואת ייצור Y לפני השיפור ואחריו.
דרך הפתרון.
שלב 1 — העקומה המקורית. כל העובדים זהים, ולכן העקומה ישרה, והעלות השולית שווה לממוצעת בכל נקודה.
שלב 2 — הנקודה הנוכחית. לייצור 300 יחידות X נדרשים 60 עובדים, ונשארים 40 עובדים ל-Y.
שלב 3 — אחרי השיפור הטכנולוגי ב-X:
התוצאה: העקומה מסתובבת סביב Ymax. העלות האלטרנטיבית של X ירדה מ-2 ל-1.25 יחידות Y, ושל Y עלתה מ-0.5 ל-0.8 יחידות X. אותן 300 יחידות X מאפשרות עכשיו 625 יחידות Y במקום 400.
מה צריך לזכור לבחינה: שיפור טכנולוגי ב-X מאפשר לייצר יותר גם מ-Y. זה מקרה הקצה שהרשות אוהבת (ראו מלכודת 4 בסעיף 6).
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| "יש מובטלים, ולכן המשק בתוך העקומה" | שני אילוצים; מסיח ד' ב-2024/9 | "חלק מהמכונות מובטלות" אומר שהעובדים מחייבים, והמשק על העקומה. |
| בלבול ממוצע ושולי | ב-2026/1 מסיח ה' הציע 0.8, ההופכי של העלות הממוצעת הנכונה (1.25) | כתבו בנפרד מונה (כמה ויתרנו) ומכנה (כמה קיבלנו), ובדקו יחידות. |
| "נקודת הייצור האופטימלית היא..." | 2026/1, מסיח ב'; אין בשאלה מחירים או העדפות | כל נקודה על העקומה יעילה במידה שווה. בלי מחירים או העדפות הטענה שגויה. |
| שיפור ב-X "לא נוגע" ל-Y | "השיפור היה רק ב-X, ולכן ייצור Y לא יכול לגדול" | השיפור מייקר את Y במונחי X ומאפשר יותר משני המוצרים. חשבו את שתי העלויות לפני ואחרי (תרגיל 1.3). |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 1.1 · רמת בחינה — הצירופים הבאים נמצאים על עקומת התמורה של משק. הניחו קווים ישרים בין נקודות סמוכות.
| נקודה | X | Y |
|---|---|---|
| A | 0 | 120 |
| B | 10 | 110 |
| C | 20 | 90 |
| D | 30 | 60 |
| E | 40 | 0 |
איזה מהמשפטים הבאים הוא הנכון ביותר?
שאלה 1.2 · מקרה קצה ושינוי הנחות — לייצור יחידת X דרושים 2 עובדים ומכונה אחת. לייצור יחידת Y דרושים עובד אחד ו-2 מכונות. במשק 300 עובדים, ומספר המכונות אינו ידוע. ידוע שבנקודה שבה מייצר המשק חלק מהעובדים מובטלים וכל המכונות מועסקות. מה נכון?
שאלה 1.3 · אינטגרטיבית — בעקבות מלחמה גויסו עשרות אלפי מילואימניקים מהמשק האזרחי, ובמקביל הגדילה הממשלה את הרכש הביטחוני מייצור מקומי. התייחסו לעקומת התמורה של הייצור במגזר העסקי המקומי בין מוצרים אזרחיים למוצרי ביטחון (משרתי המילואים אינם חלק מכוח העבודה של מגזר זה). מה נכון ביותר?
שאלה 1.4 · הבנת מושגים — במשק שמייצר X ו-Y חל שיפור טכנולוגי בייצור X בלבד. מה נכון?
שאלה 1.5 · חישוב בסיסי — עקומת התמורה של משק חותכת את ציר X ב-50 ואת ציר Y ב-100. המשק מייצר 20 יחידות X ו-75 יחידות Y, והנקודה נמצאת על העקומה. מה נכון?
| שאלה | 1.1 | 1.2 | 1.3 | 1.4 | 1.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ב | ג | ג | א | ד |
1.1 — התשובה: ב. העלות הממוצעת של X ב-D נמדדת מנקודת הקצה A:
| מעבר | ויתור על Y | תוספת X | עלות שולית של X |
|---|---|---|---|
| A ל-B | 10 | 10 | 1 |
| B ל-C | 20 | 10 | 2 |
| C ל-D | 30 | 10 | 3 |
| D ל-E | 60 | 10 | 6 |
המלכודת שהשאלה בוחנת: בלבול בין עלות אלטרנטיבית שולית, ממוצעת וכוללת.
1.2 — התשובה: ג. יש עובדים מובטלים וכל המכונות מועסקות, ולכן המכונות הן האילוץ המחייב. יחידת Y נוספת דורשת 2 מכונות, שהן המכונות של 2 יחידות X.
השורה הראשונה היא אילוץ המכונות (המחייב), והשנייה אילוץ העבודה (שאינו רלוונטי כאן).
המלכודת שהשאלה בוחנת: זיהוי האילוץ המחייב כשמשאב אחד אינו מנוצל במלואו.
1.3 — התשובה: ג. פחות עובדים זמינים למגזר העסקי פירושו פחות אפשרויות ייצור. על העקומה החדשה, כמו על כל עקומה, תוספת ביטחון באה על חשבון ייצור אזרחי. אילו העקומה כללה את השירות הצבאי עצמו כ"ייצור ביטחון", הגיוס היה תזוזה לאורך העקומה ולא תזוזה פנימה; לכן חשוב לקרוא איך השאלה מגדירה את העקומה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: הבחנה בין תזוזה פנימה של העקומה (פחות משאבים) לבין תזוזה לאורכה.
1.4 — התשובה: א. העקומה מסתובבת סביב החיתוך עם ציר Y ונעשית שטוחה יותר. כל יחידת Y "עולה" עכשיו יותר יחידות X, וכל יחידת X עולה פחות יחידות Y (תרגיל 1.3).
המלכודת שהשאלה בוחנת: שיפור בענף אחד מסובב את העקומה ומשנה את העלות של שני המוצרים.
1.5 — התשובה: ד.
העלות הכוללת של X היא 25 יחידות Y, הממוצעת 1.25 יחידות Y, והעלות הממוצעת של Y היא 0.4 יחידות X.
המלכודת שהשאלה בוחנת: עלות כוללת נמדדת מנקודת הקצה, וממוצעת היא הכוללת חלקי הכמות.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק א' · מיקרו-כלכלה · שיעור 2 מתוך 15
4 שאלות עיקריות מתוך 40 (2 למבחן בממוצע), כולן על תפוקה שולית והוצאות. הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| כמה עובדים להעסיק | המחיר והשכר נתונים? יש טבלת תפוקה כוללת או ממוצעת? | בנו MP ו-VMP; העסיקו כל עוד VMP ≥ w |
| תפוקה שולית | של עובד או של גורם אחר (סירה, מכונה)? | של עובד: ΔTP / ΔL; של גורם קבוע: ΔTP / ΔK, ובשיווי משקל תחרותי ההכנסה השיורית TP − w × L |
| עלויות | כוללת, ממוצעת או שולית? קבועה או משתנה? | תרגמו כל מושג לנוסחה (VC = AVC × Q) לפני שבודקים טענה |
| סגירה / הפסד | טווח קצר או ארוך? | קצר: מול AVCmin; ארוך: מול ATCmin |
| צרכן / תועלת שולית | השוו תועלת לשקל, לא תועלת | MUx / Px מול MUy / Py; מעבירים שקלים לצד הגבוה |
תועלת כוללת (TU) ותועלת שולית (MU). התועלת השולית היא תוספת התועלת מיחידה נוספת. חוק התועלת השולית הפוחתת: ככל שצורכים יותר, התועלת השולית קטנה. כל עוד היא חיובית התועלת הכוללת עולה, והיא מקסימלית כשהשולית מתאפסת.
קו התקציב ושיווי משקל הצרכן. הצרכן מוציא את כל הכנסתו I ומחלק אותה כך שהשקל האחרון בכל מוצר מניב אותה תועלת:
מה זה אומר: השורה הראשונה היא קו התקציב, והשנייה תנאי שיווי המשקל (בפתרון פנימי, כשקונים משני המוצרים). אם התועלת לשקל ב-X גבוהה מזו שב-Y, מעבירים שקלים מ-Y ל-X עד שהיחסים משתווים.
מתועלת לביקוש. ירידת מחיר X מגדילה את התועלת לשקל ב-X, והצרכן קונה יותר X; זו עקומת הביקוש היורדת. השינוי מתפרק לשני אפקטים:
| אפקט | מה הוא אומר | כיוון |
|---|---|---|
| אפקט תחלופה | X הוזל יחסית ל-Y, ולכן עוברים אליו | תמיד הפוך לכיוון המחיר |
| אפקט הכנסה | ההכנסה הריאלית עלתה | במוצר נורמלי הצריכה עולה עם ההכנסה; במוצר נחות היא יורדת |
טווח קצר מול ארוך. בטווח הקצר יש לפחות גורם ייצור קבוע אחד (מכונות, סירות, מבנה). בטווח הארוך כל הגורמים משתנים, ופירמות נכנסות לענף ויוצאות ממנו.
| מושג | נוסחה | הערה |
|---|---|---|
| תפוקה ממוצעת | AP = TP / L | תפוקה לעובד |
| תפוקה שולית | MP = ΔTP / ΔL | תוספת התפוקה מעובד נוסף |
| תפוקה כוללת מתוך הממוצעת | TP = L × AP | כשהבחינה נותנת רק את AP |
הביקוש לעבודה בתחרות משוכללת. הפירמה מוסיפה עובדים כל עוד הערך שהם מוסיפים אינו קטן מהשכר:
מה זה אומר: העובד האחרון מכניס בדיוק את שכרו. לכן גם התפוקה השולית שלו נקבעת לפי היחס בין השכר למחיר, ולא לפי גודל הפירמה.
שתי מסקנות שהרשות בוחנת:
הגורם הקבוע (סירה, מכונה, קרקע): שלושה מושגים נפרדים. K הוא כמות הגורם הקבוע.
| מושג | מה הוא מודד | יחידות |
|---|---|---|
| MPK — תפוקה שולית פיזית של הגורם | כמה גדלה התפוקה כשמוסיפים יחידה אחת של הגורם (סירה אחת נוספת) | יחידות מוצר |
| VMPK — ערך התפוקה השולית של הגורם | התרומה הכספית של יחידת הגורם הנוספת | שקלים |
| הכנסה שיורית (תשואה לגורם הקבוע) | מה שנשאר לבעל הגורם מהפדיון אחרי תשלום שכר לעובדים | שקלים |
מתי ההכנסה השיורית שווה לתפוקה השולית של הגורם. כשהמחיר מנורמל ל-1 והשכר נמדד ביחידות מוצר, ההכנסה השיורית היא TP − w × L. בשיווי משקל תחרותי עם כמות עובדים קבועה, סירה נוספת מושכת עובדים ממקומות שבהם הם הוסיפו בדיוק w, ולכן התוספת נטו לתפוקת המשק היא TP − w × L של סירה אחת.
רק בתנאים האלה (ובמקרה הבדיד שבו שיבוץ העובדים לא משתנה מעבר לכך) הביטוי השיורי שווה ל-MPK. בכל מקרה אחר הוא "הכנסה שיורית" ולא "תפוקה שולית".
| מושג | נוסחה |
|---|---|
| הוצאה כוללת | TC = FC + VC |
| הוצאה קבועה ממוצעת | AFC = FC / Q |
| הוצאה משתנה ממוצעת | AVC = VC / Q |
| הוצאה ממוצעת כוללת | ATC = TC / Q = AFC + AVC |
| הוצאה שולית | MC = ΔTC / ΔQ = ΔVC / ΔQ |
| הוצאה שולית כשעבודה היא הגורם המשתנה היחיד | MC = w / MP |
| הוצאה משתנה ממוצעת כשעבודה היא הגורם המשתנה היחיד | AVC = w / AP |
עקומות ההוצאה הן תמונת ראי של עקומות התפוקה: כשהתפוקה השולית מקסימלית, ההוצאה השולית מינימלית. עקומת MC חותכת את AVC ואת ATC בנקודות המינימום שלהן.
מקסום רווחים בתחרות משוכללת. הפירמה קטנה ומקבלת מחיר נתון, ולכן ההכנסה השולית שווה למחיר. היא מייצרת עד ש:
מה זה אומר: כל יחידה שמכניסה יותר ממה שהיא עולה מגדילה את הרווח. מייצרים עד שהיחידה האחרונה מכסה בדיוק את עלותה השולית.
תנאי הסגירה.
| טווח | ממשיכים לייצר כאשר | נסגרים כאשר | ההסבר |
|---|---|---|---|
| קצר | P ≥ AVCmin | P < AVCmin | ההוצאה הקבועה נמשכת בכל מקרה. כל עוד TR ≥ VC, ההפסד קטן מההוצאה הקבועה. |
| ארוך | P ≥ ATCmin | P < ATCmin | אין הוצאות קבועות; פירמה בהפסד יוצאת מהענף. |
עקומת ההיצע של הפירמה היא עקומת MC מעל נקודת הסגירה. עקומת ההיצע של הענף היא סכום אופקי של עקומות הפירמות. בשיווי משקל ארוך טווח המחיר שווה למינימום של ATC, והרווח הכלכלי אפס.
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| VMP = P × MP = w | כמה עובדים מעסיקה פירמה תחרותית | מחיר, שכר, תפוקה שולית | תחרות בשוק המוצר ובשוק העבודה | במונופול (שם MR × MP), או כשהשכר אינו נתון לפירמה |
| P = MR = MC | כמה מייצרת פירמה תחרותית | מחיר ועלות שולית | תחרות משוכללת (הנחה 5) | במונופול; וכש-P קטן מ-AVCmin הפירמה נסגרת |
| MPK = ΔTP / ΔK | תפוקה שולית של גורם קבוע | תפוקה לפני ואחרי יחידת גורם נוספת | — | אל תבלבלו עם ההכנסה השיורית TP − w × L; הן שוות רק בשיווי משקל תחרותי עם הקצאה מחדש של עובדים בשכר w |
תרשים 2.1 — עקומות ההוצאה של הפירמה התחרותית
מה רואים: MC עולה וחותכת את AVC ואת ATC בנקודות המינימום שלהן. עליית מחיר היא תזוזה לאורך MC, לא תזוזה של העקומה.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| MC | עקומת ההוצאה השולית; החלק שמעל S הוא עקומת ההיצע של הפירמה |
| S | נקודת הסגירה: MC חותכת את AVC במינימום שלה; המחיר P1 הוא מחיר הסגירה בטווח הקצר |
| B | נקודת האיזון: MC חותכת את ATC במינימום שלה; המחיר P2 הוא המחיר בשיווי משקל ארוך טווח |
| המרחק האנכי בין ATC ל-AVC | ההוצאה הקבועה הממוצעת (AFC), שהולכת וקטנה ככל ש-Q גדלה |
תרשים 2.2 — הביקוש לעבודה של הפירמה
מה רואים: הפירמה מעסיקה עובדים עד הנקודה E, שבה ערך התפוקה השולית שווה לשכר. שינוי שכר הוא תזוזה לאורך עקומת VMP; שינוי מחיר המוצר מזיז את העקומה.
טבלת תזוזות
| שינוי | מה קורה לעקומות | השפעה על הכמות בטווח הקצר |
|---|---|---|
| מחיר המוצר עולה | תזוזה לאורך עקומת MC (עקומת ההיצע) | עולה |
| השכר עולה | MC ו-AVC זזות למעלה; עקומת ההיצע זזה שמאלה | יורדת |
| שיפור טכנולוגי (התפוקה השולית עולה) | MC ו-AVC זזות למטה | עולה |
| הוצאה קבועה עולה (שכירות, אגרת רישיון, מס קבוע) | רק ATC זזה למעלה; MC ו-AVC לא זזות | לא משתנה; משפיעה רק על הרווח ועל יציאה בטווח הארוך |
| מס קצוב ליחידה | MC, AVC ו-ATC זזות למעלה בגובה המס | יורדת |
| הכנסת הצרכן עולה | הביקוש למוצר נורמלי זז ימינה, ולמוצר נחות שמאלה | דרך המחיר |
| מחיר המוצר עולה (בשוק העבודה) | עקומת VMP זזה למעלה: תזוזת עקומת הביקוש לעבודה | מעסיקים יותר |
| השכר עולה (בשוק העבודה) | תזוזה לאורך עקומת VMP | מעסיקים פחות |
שאלת שוק העבודה (כמה עובדים, תפוקה שולית של סירה):
שאלת שוק המוצר (כמה לייצר, האם להיסגר):
ענף הבנייה ועלות העבודה. הפסקת עבודת הפועלים הפלסטינים במלחמה צמצמה את היצע העבודה לענף. עליית השכר הרימה את ההוצאה השולית של הקבלנים (MC = w / MP), ועקומת ההיצע של דירות חדשות זזה שמאלה. אותו מנגנון פועל בהעלאת שכר המינימום בענפים עתירי עבודה כמו ניקיון ומסעדנות.
מה זה מדגים: עליית שכר מזיזה את MC למעלה ואת ההיצע שמאלה, והכמות יורדת.
סגירה מול המשך פעילות. עסקים שהוגבלו במלחמה נשארו פתוחים בתקופות של הפסד כל עוד הפדיון כיסה שכר וחומרים, כי השכירות נמשכת גם בסגירה. עסק שהפדיון שלו לא כיסה אפילו את ההוצאות המשתנות נסגר מיד. מענקי פיצוי על הוצאות קבועות מקטינים את ההפסד, אבל אינם משנים את החלטת הייצור בטווח הקצר.
מה זה מדגים: תנאי הסגירה P ≥ AVCmin; הוצאה קבועה אינה משנה את הכמות בטווח הקצר.
הקישור לשאלות הרשות: 2024/2 (שוויון תפוקה שולית בין פירמות), 2024/4 (כמה עובדים להעסיק), 2026/8 (תפוקה שולית של סירה) ו-2026/9 (VC, AVC ו-MC).
נתוני השאלה. פירמה תחרותית מוכרת במחיר 5 ליחידה ומשלמת שכר 35 לעובד. נתונה רק התפוקה הממוצעת (עמודת AP); שאר העמודות מחושבות.
| L | AP | TP | MP | VMP | מול שכר 35 |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 10 | 10 | 10 | 50 | מעסיקים |
| 2 | 12 | 24 | 14 | 70 | מעסיקים |
| 3 | 14 | 42 | 18 | 90 | מעסיקים |
| 4 | 14 | 56 | 14 | 70 | מעסיקים |
| 5 | 13 | 65 | 9 | 45 | מעסיקים |
| 6 | 12 | 72 | 7 | 35 | מעסיקים (שווה לשכר) |
| 7 | 11 | 77 | 5 | 25 | לא מעסיקים |
| 8 | 10 | 80 | 3 | 15 | לא מעסיקים |
מה מבקשים למצוא? כמה עובדים הפירמה מעסיקה וכמה היא מייצרת.
דרך הפתרון.
שלב 1 — תנאי ההעסקה:
שלב 2 — העובד השישי מוסיף בדיוק 7, והשביעי רק 5.
שלב 3 — בדיקת סגירה ובשפת ההוצאות: הפדיון גדול מההוצאה המשתנה, וההוצאה השולית של התפוקה שמוסיף העובד השישי שווה למחיר:
התוצאה: הפירמה מעסיקה 6 עובדים ומייצרת 72 יחידות.
מה צריך לזכור לבחינה: כשנתון רק AP, חשבו קודם TP ואז MP. התנאי VMP = w ו-P = MC הם אותה החלטה בשתי שפות.
נתוני השאלה. פירמה תחרותית עם הוצאה קבועה של 100.
| Q | TC | VC | MC | AVC | ATC |
|---|---|---|---|---|---|
| 0 | 100 | 0 | — | — | — |
| 1 | 140 | 40 | 40 | 40 | 140 |
| 2 | 170 | 70 | 30 | 35 | 85 |
| 3 | 210 | 110 | 40 | 36.7 | 70 |
| 4 | 260 | 160 | 50 | 40 | 65 |
| 5 | 330 | 230 | 70 | 46 | 66 |
| 6 | 420 | 320 | 90 | 53.3 | 70 |
מה מבקשים למצוא? את הכמות המיטבית והרווח בשלושה מחירים, ואת מחירי המפתח של הפירמה.
דרך הפתרון.
שלב 1 — בכל מחיר מייצרים עד היחידה האחרונה שבה MC אינה גבוהה מהמחיר.
| מחיר בשוק | כמות מיטבית | פדיון | הוצאה כוללת | רווח | מסקנה |
|---|---|---|---|---|---|
| 70 | 5 | 350 | 330 | 20 | רווח כלכלי חיובי |
| 50 | 4 | 200 | 260 | הפסד 60 | ממשיכים: הפסד 60 קטן מהפסד של 100 בסגירה |
| 34 | 0 | 0 | 100 | הפסד 100 | נסגרים: המחיר נמוך מ-AVCmin |
שלב 2 — מחירי המפתח: קראו מהטבלה את מינימום AVC ואת מינימום ATC.
התוצאה: מחיר הסגירה בטווח הקצר הוא 35 (ב-Q שווה 2), והמחיר בשיווי משקל ארוך טווח הוא 65 (ב-Q שווה 4).
מה צריך לזכור לבחינה: מקרה קצה: מס קבוע של 50 מעלה את ההוצאה הקבועה ל-150. במחיר 70 הפירמה עדיין מייצרת 5 יחידות, כי MC לא השתנתה, ורק הרווח יורד להפסד של 30; בטווח הארוך פירמות יצאו מהענף עד שהמחיר יעלה למינימום החדש של ATC.
נתוני השאלה. בענף הדיג 10 סירות בים, 10 סירות באגם ו-46 עובדים זהים שעוברים בחופשיות. שוק העבודה תחרותי. התפוקה בארגזי דגים:
| עובדים בסירה | תפוקה לסירה באגם | MP באגם | תפוקה לסירה בים | MP בים |
|---|---|---|---|---|
| 1 | 10 | 10 | 12 | 12 |
| 2 | 18 | 8 | 21 | 9 |
| 3 | 24 | 6 | 27 | 6 |
| 4 | 28 | 4 | 30 | 3 |
| 5 | 30 | 2 | 30 | 0 |
מה מבקשים למצוא? את התפוקה השולית של סירה בים ושל סירה באגם.
דרך הפתרון.
שלב 1 — שבצו עובדים מהתפוקה השולית הגבוהה לנמוכה. העובד הראשון והשני בכל אחת מ-20 הסירות מוסיפים 12, 10, 9 ו-8, ויחד הם 40 עובדים. 6 העובדים הנותרים הם העובדים השלישיים, שמוסיפים 6 ארגזים בים ובאגם.
שלב 2 — השכר שווה לתפוקה השולית של העובד האחרון: 6 ארגזים.
שלב 3 — ההכנסה השיורית של סירה, במונחי ארגזים (המחיר מנורמל ל-1, השכר בארגזים):
| סירה | חישוב | הכנסה שיורית לסירה |
|---|---|---|
| בים | 21 − 2 × 6 | 9 ארגזים |
| באגם | 18 − 2 × 6 | 6 ארגזים |
שלב 4 — מהכנסה שיורית לתפוקה שולית של סירה. סירה נוספת בים תעסיק 2 עובדים, ואותם היא תיקח משני עובדים "שלישיים", שהוסיפו 6 ארגזים כל אחד:
בדיקה: סירה בים עם 3 עובדים נותנת אותה הכנסה שיורית (27 − 3 × 6 = 9), ובאגם 24 − 3 × 6 = 6, כי העובד השלישי מוסיף בדיוק את שכרו.
התוצאה: התפוקה השולית של סירה היא 9 ארגזים בים ו-6 באגם, וזה מה ששאלה 2026/8 שאלה. לפי הפתרון המוצע למבחן (מכללת אורין שפלטר, לא רשמי) התשובה ב-2026/8 היא 9 ארגזים בים.
מה צריך לזכור לבחינה: השאלה מזהירה במפורש שמדובר בתפוקה השולית של סירות ולא של עובדים. התפוקה השולית של העובד האחרון היא 6 גם בים וגם באגם, והיא השכר, לא התשובה.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| VC, AVC ו-MC אינם ניתנים להחלפה | 2026/9: 3 יחידות במחיר 100; AVC אינה גבוהה מ-100, וגם MC של היחידה השלישית אינה גבוהה מ-100. ההוצאה המשתנה יכולה להגיע עד 300. | תרגמו כל מושג לנוסחה (VC = AVC × Q) לפני שבודקים טענה. |
| הוצאה קבועה "משנה" את הכמות בטווח הקצר | מס קבוע, אגרה שנתית או עליית שכירות | הם מורידים רווח, לא תפוקה. שאלו "האם MC זזה?"; אם לא, הכמות לא משתנה. |
| שוויון בתפוקה או ברווח במקום בתפוקה השולית | 2024/2: "אותה כמות", "אותם רווחים", "אותו מספר פועלים" | רק התפוקה השולית של העובד האחרון חייבת להיות שווה. חפשו "שולית" בתשובה הנכונה. |
| "שולי עולה" נקרא כ"ממוצע עולה" | השולית יורדת בזמן שהממוצעת עדיין עולה (כל עוד השולית גבוהה ממנה), ולהפך | השוו את השולי לממוצע, לא לשולי הקודם. |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 2.1 · מקרה קצה ושינוי הנחות — יצרן בתחרות משוכללת ממקסם רווחים בטווח הקצר ומייצר 5 יחידות ביום. מחיר המוצר 60 ש"ח. נתונות שלוש טענות:
איזו מהטענות נכונה?
שאלה 2.2 · אינטגרטיבית — במשק שני ענפים תחרותיים, A ו-B, המעסיקים עובדים זהים שעוברים בחופשיות בין הענפים. שוק העבודה תחרותי. מחיר מוצר A הוא 10 ש"ח ומחיר מוצר B הוא 20 ש"ח. מה נכון בשיווי משקל?
שאלה 2.3 · חישוב בסיסי — צרכן מוציא את כל הכנסתו על שני מוצרים. מחיר X הוא 4 ומחיר Y הוא 2. בסל שהוא קונה כעת, התועלת השולית של X היא 20 ושל Y היא 8. התועלת השולית של שני המוצרים פוחתת. מה נכון?
שאלה 2.4 · רמת בחינה — בענף תחרותי, שבו כל הפירמות זהות ומרוויחות רווח כלכלי אפס, העלתה הממשלה את אגרת הרישיון השנתית הקבועה שכל פירמה משלמת. מה צפוי?
שאלה 2.5 · הבנת מושגים — בפירמה שהעבודה היא הגורם המשתנה היחיד בה, התפוקה השולית של העובד האחרון חיובית וקטנה מהתפוקה הממוצעת. השכר נתון. מה נכון?
| שאלה | 2.1 | 2.2 | 2.3 | 2.4 | 2.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ג | ב | ג | א | ה |
2.1 — התשובה: ג. הפירמה מייצרת, ולכן P ≥ AVC, ומכאן שההוצאה המשתנה אינה גבוהה מהפדיון; טענה 1 נכונה. הפירמה ממקסמת רווח, ולכן היחידה החמישית מוסיפה לפחות את עלותה; טענה 3 נכונה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: VC, AVC ו-MC אינם ניתנים להחלפה; "אינה גבוהה מ" אינו "שווה ל".
2.2 — התשובה: ב. השכר אחיד ושווה לערך התפוקה השולית בכל ענף:
המלכודת שהשאלה בוחנת: בין ענפים השכר שווה ל-VMP, ולכן התפוקה השולית ביחס הפוך למחיר.
2.3 — התשובה: ג. השקל האחרון ב-X מניב יותר, ולכן מעבירים כסף מ-Y ל-X עד שהיחסים משתווים.
המלכודת שהשאלה בוחנת: משווים תועלת שולית לשקל, לא תועלת שולית.
2.4 — התשובה: א. אגרה קבועה אינה מזיזה את MC ואת AVC, ולכן הכמות בטווח הקצר לא משתנה. ATC עולה, והרווח הופך להפסד. בטווח הארוך פירמות יוצאות, ההיצע הענפי קטן והמחיר עולה עד המינימום החדש של ATC.
המלכודת שהשאלה בוחנת: הוצאה קבועה אינה משנה את הכמות בטווח הקצר, רק את הכניסה והיציאה בטווח הארוך.
2.5 — התשובה: ה. כשהשולי קטן מהממוצע, הממוצע יורד. מאחר ש-AVC = w / AP, ירידת AP מעלה את AVC.
המלכודת שהשאלה בוחנת: הקשר בין שולי לממוצע, ו-AVC = w / AP.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק א' · מיקרו-כלכלה · שיעור 3 מתוך 15
2 שאלות עיקריות מתוך 40, ועוד 4 שבהן הנושא נדרש ככלי. הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| המחיר עלה / ירד | תזוזה לאורך עקומה או הזזת עקומה? | שינוי במחיר המוצר עצמו = תזוזה לאורך העקומה |
| פדיון / הוצאת הצרכנים | מחיר והוצאה באותו כיוון או בכיוונים הפוכים? | באותו כיוון: קשיח; הפוכים: גמיש; ללא שינוי: יחידתי |
| גמישות בנקודה בביקוש לינארי | יש פונקציה ונקודה? | Ed = b × P / Q; בביקוש לינארי הגמישות משתנה לאורך הקו |
| הכנסה / מוצר אחר | איזה גמישות: הכנסה או צולבת? מה הסימן? | שלילית בהכנסה = נחות; חיובית צולבת = תחליף |
| שני שינויים בו-זמנית | מה כל שינוי עושה למחיר ולכמות? | משתנה ששניהם מזיזים באותו כיוון ידוע; השני "לא ניתן לדעת" |
ביקוש. הכמות שהצרכנים רוצים ויכולים לקנות בכל מחיר. חוק הביקוש: כשהמחיר עולה, הכמות המבוקשת יורדת. את העקומה מזיזים הכנסה, מחירי תחליפים ומשלימים, טעמים, ציפיות למחירים עתידיים ומספר הצרכנים.
היצע. הכמות שהיצרנים רוצים למכור בכל מחיר: הסכום האופקי של עקומות MC של הפירמות שמעל מינימום AVC (שיעור 2). את העקומה מזיזים מחירי תשומות, טכנולוגיה, מספר הפירמות, מסים וסובסידיות ליחידה, מחירי מוצרים אלטרנטיביים בייצור ועלויות הובלה וביטוח.
גמישות הביקוש למחיר. לפי הנחה 3 בעמוד 2 של המבחן, גמישות הביקוש נמדדת בערכה המוחלט. לכן בכל הספר Ed הוא מספר חיובי.
| סוג | נוסחה |
|---|---|
| הגדרה | Ed = abs(%ΔQd / %ΔP) |
| גמישות קשתית (נקודת אמצע) | Ed = abs((ΔQ / Qavg) / (ΔP / Pavg)) |
| גמישות נקודתית | Ed = abs(ΔQ / ΔP) × P / Q |
| גמישות נקודתית בביקוש לינארי Q = a − bP | Ed = b × P / Q |
| ערך הגמישות | שם | משמעות לפדיון (מחיר כפול כמות) |
|---|---|---|
| גדול מ-1 | ביקוש גמיש | מחיר ופדיון נעים בכיוונים הפוכים |
| שווה ל-1 | גמישות יחידתית | הפדיון לא משתנה. עקומה שבה ההוצאה קבועה בכל מחיר היא בגמישות יחידתית בכל נקודה |
| קטן מ-1 | ביקוש קשיח | מחיר ופדיון נעים באותו כיוון |
| אינסופי | גמיש לחלוטין: עקומה אופקית (מקבילה לציר X) | המחיר לא משתנה (משק קטן במחיר עולמי) |
| אפס | קשיח לחלוטין: עקומה אנכית (ניצבת לציר X) | הכמות לא משתנה |
הקשר שמאחד את כל הטבלה, וישמש גם במונופול (שיעור 6):
מה זה אומר: יחידה נוספת מגדילה את הפדיון רק כשהביקוש גמיש. בגמישות יחידתית הפדיון מקסימלי, ובביקוש קשיח הורדת מחיר מקטינה אותו.
ביקוש לינארי. השיפוע קבוע, אבל הגמישות משתנה לאורך הקו. בחצי העליון הביקוש גמיש, באמצע הגמישות יחידתית והפדיון מקסימלי, ובחצי התחתון הביקוש קשיח.
גורמים שמגדילים את גמישות הביקוש: שפע תחליפים, חלק גדול מהתקציב, מוצר מותרות (לא חיוני), טווח זמן ארוך, והגדרה צרה של המוצר (קוטג' של יצרן מסוים גמיש יותר מ"מוצרי חלב" כקטגוריה).
גמישויות נוספות. כאן, בניגוד לגמישות המחיר, הסימן הוא המידע, ולכן לא לוקחים ערך מוחלט.
| גמישות | נוסחה | ערך | מסקנה |
|---|---|---|---|
| הכנסה | EI = %ΔQx / %ΔI | גדולה מ-1 | מוצר מותרות (נורמלי) |
| הכנסה | בין 0 ל-1 | מוצר חיוני (נורמלי) | |
| הכנסה | שלילית | מוצר נחות | |
| צולבת | Exy = %ΔQx / %ΔPy | חיובית | תחליפים |
| צולבת | שלילית | משלימים | |
| צולבת | אפס | בלתי תלויים | |
| היצע | Es = %ΔQs / %ΔP | קו ישר שיוצא מהראשית | שווה ל-1 בכל נקודה |
| היצע | קו ישר שחותך את ציר המחיר | גדולה מ-1 | |
| היצע | קו ישר שחותך את ציר הכמות | קטנה מ-1 |
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| Ed = b × P / Q | גמישות בנקודה על ביקוש לינארי Q = a − bP | השיפוע ונקודה | ביקוש לינארי; ערך מוחלט (הנחה 3) | כשהביקוש אינו לינארי, או כשנדרשת גמישות קשתית בין שתי נקודות |
| MR = P × (1 − 1 / Ed) | קשר בין גמישות לשינוי בפדיון | מחיר וגמישות | Ed בערך מוחלט | — |
הכלל: שינוי במחיר המוצר עצמו גורם לתזוזה לאורך העקומה (שינוי ב"כמות המבוקשת"). שינוי בכל גורם אחר מזיז את העקומה (שינוי ב"ביקוש").
תרשים 3.1 — עלייה בביקוש: תזוזת עקומת הביקוש ותזוזה לאורך עקומת ההיצע
מה רואים: עקומת הביקוש זזה ימינה מ-D1 ל-D2, וההיצע נשאר במקומו. השוק נע לאורך S מ-E1 ל-E2: המחיר והכמות עולים.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| D1 ו-D2 | עקומת הביקוש לפני ההזזה ואחריה (למשל עליית הכנסה במוצר נורמלי) |
| S | עקומת ההיצע, שלא זזה |
| E1 ל-E2 | תזוזה לאורך עקומת ההיצע: המחיר עולה מ-P1 ל-P2 והכמות מ-Q1 ל-Q2 |
תרשים 3.2 — גמישות לאורך ביקוש לינארי
מה רואים: אותו קו ישר עם שיפוע קבוע, אבל מעל אמצע הקו הביקוש גמיש ומתחתיו קשיח. באמצע הגמישות יחידתית והפדיון מקסימלי.
טבלת תזוזות
| אירוע | מה זז | מחיר | כמות |
|---|---|---|---|
| הכנסה עולה, מוצר נורמלי | הביקוש ימינה | עולה | עולה |
| הכנסה עולה, מוצר נחות | הביקוש שמאלה | יורד | יורדת |
| מחיר מוצר תחליפי עולה | הביקוש ימינה | עולה | עולה |
| מחיר מוצר משלים עולה | הביקוש שמאלה | יורד | יורדת |
| שיפור טכנולוגי או הוזלת תשומות | ההיצע ימינה | יורד | עולה |
| התייקרות תשומות, הובלה או ביטוח | ההיצע שמאלה | עולה | יורדת |
| ביקוש והיצע עולים יחד | שתי העקומות ימינה | לא ידוע | עולה |
| ביקוש עולה והיצע יורד | הביקוש ימינה וההיצע שמאלה | עולה | לא ידועה |
בשתי השורות האחרונות משתנה אחד ידוע, והשני תלוי בגודל ההזזות ובשיפועים. כאן המילה "בהכרח" הופכת תשובה לשגויה.
הסקת גמישות מתזוזה. כשרק ההיצע זז, השוק נע לאורך עקומת הביקוש, והשינוי בהוצאת הצרכנים מגלה את גמישות הביקוש:
| מה קרה למחיר | מה קרה להוצאת הצרכנים | מסקנה | מבחן |
|---|---|---|---|
| עלה | ירדה | ביקוש גמיש | 2026/7 |
| ירד | ירדה | ביקוש קשיח | 2024/1 |
| ירד | עלתה | ביקוש גמיש | — |
| השתנה | לא השתנתה | גמישות יחידתית | 2024/8 |
פדיון היצרנים והוצאת הצרכנים הם אותו מספר, כל עוד אין מס או סובסידיה שמפרידים ביניהם.
שוק הדיור: היצע קשיח בטווח הקצר. בניית דירה נמשכת שנים, ולכן היצע הדירות בטווח הקצר כמעט אנכי. שינוי בביקוש (ריבית המשכנתאות, ציפיות) מתבטא בעיקר במחיר ופחות בכמות. לפי פרסום הלמ"ס מ-15.11.2026, מדד מחירי הדירות ירד ב-1.5% בין אוגוסט–ספטמבר 2025 לאוגוסט–ספטמבר 2026, וב-0.2% לעומת יולי–אוגוסט 2026 (הלמ"ס, מדד מחירי הדירות).
שכירות: שוכרים חדשים מול חידוש חוזה. באותו יום פרסמה הלמ"ס את מדד המחירים לצרכן לאוקטובר 2026. שכר הדירה עלה ב-5.5% אצל שוכרים חדשים (דירות שבהן התחלף שוכר) וב-2.8% אצל שוכרים שחידשו חוזה (הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן אוקטובר 2026). לפי הלמ"ס אלה קירוב לשינוי השנתי בכל קבוצה, כי שכר הדירה של רוב השוכרים אינו משתנה במהלך החוזה. מחירי הדירות אינם חלק ממדד המחירים לצרכן; שכר הדירה כן.
מה זה מדגים: היצע קשיח מעביר שינוי בביקוש בעיקר למחיר. בנוסף, דירה ושכירות הן תחליפים: מי שדוחה קניית דירה מגדיל את הביקוש לשכירות.
גמישות צולבת והחות'ים (2024/3). התייקרות ההובלה והביטוח מהמזרח הרחוק הזיזה את ההיצע משם שמאלה. היבואנים עברו למקורות תחליפיים, והביקוש למוצרים מאירופה ומארה"ב זז ימינה. לכן התייקרו גם מוצרי החשמל ממקורות אחרים.
מה זה מדגים: גמישות צולבת חיובית בין תחליפים, והבחנה בין הזזת היצע להזזת ביקוש בשני שווקים קשורים.
דלק ומזון בסיסי: ביקוש קשיח. עליית מחיר הדלק מגדילה את הוצאת משקי הבית עליו, ומס על דלק מניב למדינה הכנסה יציבה (שיעור 5).
מה זה מדגים: מבחן הפדיון: בביקוש קשיח מחיר והוצאה נעים באותו כיוון.
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
נתוני השאלה. פונקציית הביקוש היא Q = 200 − 4P.
מה מבקשים למצוא? את הכמות, הגמישות והפדיון במחירים 30, 25 ו-10, ואת נקודת הפדיון המרבי.
דרך הפתרון.
שלב 1 — במחיר 30:
שלב 2 — במחיר 25 הכמות 100 והפדיון 2,500. המחיר ירד והפדיון עלה, כמצופה בביקוש גמיש. הגמישות הקשתית בין 30 ל-25:
שלב 3 — נקודת הגמישות היחידתית והפדיון המרבי:
שלב 4 — במחיר 10, אותו שיפוע, אבל הביקוש קשיח:
התוצאה: במחיר 30 הכמות 80, הגמישות 1.5 (ביקוש גמיש) והפדיון 2,400. הפדיון המרבי, 2,500, מתקבל במחיר 25 בגמישות יחידתית, ובמחיר 10 הגמישות 0.25.
מה צריך לזכור לבחינה: נקודת הגמישות היחידתית היא אמצע הקו (עקומת הביקוש חותכת את ציר המחיר ב-50), ושם הפדיון מקסימלי.
נתוני השאלה. הכנסת משק בית עלתה מ-10,000 ל-11,000 (עלייה של 10%), מחיר הקפה עלה ב-20%, ומחיר מוצר Z עלה מ-30 ל-36 (עלייה של 20%). שינויי הכמויות מופיעים בעמודה הראשונה ובעמודה השלישית של הטבלה.
מה מבקשים למצוא? את הגמישות של כל מוצר ואת סיווגו.
דרך הפתרון.
| מוצר | מה השתנה | אחוז השינוי בכמות | חישוב | הגמישות | סיווג |
|---|---|---|---|---|---|
| X (מ-50 ל-54) | הכנסה, עלייה של 10% | עלייה של 8% | 8 / 10 | 0.8 | נורמלי, חיוני |
| Y (מ-20 ל-19) | הכנסה, עלייה של 10% | ירידה של 5% | −5 / 10 | מינוס 0.5 | נחות |
| תה | מחיר הקפה, עלייה של 20% | עלייה של 6% | 6 / 20 | 0.3 | תחליף לקפה |
| סוכר | מחיר הקפה, עלייה של 20% | ירידה של 4% | −4 / 20 | מינוס 0.2 | משלים לקפה |
| Z (הכמות המוצעת מ-100 ל-130) | מחיר Z, עלייה של 20% | עלייה של 30% | 30 / 20 | 1.5 | היצע גמיש |
הערה: במבחן מקובל לחשב אחוזי שינוי מנקודת המוצא, אלא אם נאמר "גמישות קשתית". הסימן אינו משתנה בין שתי השיטות; הסיווג עשוי להשתנות כשהערך קרוב ל-1 (בתרגיל 3.3: 0.8 מנקודת המוצא מול 1 בשיטה הקשתית).
התוצאה: X נורמלי וחיוני (0.8), Y נחות (מינוס 0.5), תה תחליף לקפה (0.3), סוכר משלים לקפה (מינוס 0.2), ולמוצר Z היצע גמיש (1.5).
מה צריך לזכור לבחינה: הסימן השלילי מופיע רק בגמישויות ההכנסה והצולבת; גמישות המחיר של הביקוש תמיד חיובית.
נתוני השאלה. ההיצע של מוצר זז שמאלה, ומחירו עלה מ-4 ל-5 ש"ח (עלייה של 25%). הוצאת הצרכנים על המוצר לא השתנתה ונשארה 400 ש"ח.
מה מבקשים למצוא? בכמה אחוזים ירדה הכמות.
דרך הפתרון.
שלב 1 — ההוצאה לא השתנתה כשהמחיר השתנה, ולכן הגמישות הקשתית בתחום הזה יחידתית (חישוב פשוט מנקודת המוצא נותן 20%/25% = 0.8, וזו בדיוק מלכודת האחוזים הלא-סימטריים).
שלב 2 — חישוב הכמויות:
שלב 3 — בדיקה: הגמישות הקשתית בין שתי הנקודות היא בדיוק 1:
התוצאה: הכמות ירדה ב-20%, מ-100 ל-80 יחידות.
מה צריך לזכור לבחינה: המסיח "הכמות ירדה ב-25%" נראה מתאים לגמישות יחידתית, אבל הוא שגוי. כשהמכפלה P כפול Q קבועה, עלייה של 25% במחיר מקטינה את הכמות ב-20% בלבד (1 / 1.25 = 0.8), כי אחוזים מחושבים מבסיסים שונים.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| פדיון אינו רווח | 2024/1: עלויות הייצור ירדו במחצית, המחיר ירד והביקוש קשיח, ולכן הפדיון ירד. מסיח ב': "הרווחים בהכרח יעלו" | רווח הוא פדיון פחות הוצאות, ולכן "לא ניתן לדעת". בטווח הקצר הוא תלוי בירידת העלויות מול ירידת הפדיון; בטווח הארוך כניסת פירמות מאפסת אותו. |
| שיפוע אינו גמישות | "בתחום הרלוונטי" שהרשות מוסיפה לשאלה על עקומה לינארית | גמיש לחלוטין הוא אופקי, קשיח לחלוטין הוא אנכי; בכל קו אחר הגמישות משתנה לאורך הקו. |
| "הביקוש ירד" מול "הכמות המבוקשת ירדה" | 2024/3, מסיח ג': "בעקבות ההתייקרות יירד הביקוש והמחיר יירד" | עליית מחיר היא תזוזה לאורך העקומה ואינה מורידה את המחיר בחזרה. "ביקוש" הוא כל העקומה; "כמות מבוקשת" היא נקודה עליה. |
| סימן מינוס בגמישות המחיר | גמישות מחיר של "מינוס 2" מוצגת כנכונה, או שמהמינוס מסיקים ש"הביקוש קשיח" | לפי הנחה 3, Ed בערך מוחלט. שמרו את הסימן רק בגמישויות ההכנסה והצולבת. |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 3.1 · רמת בחינה — מוצר X מיוצר במשק סגור הנמצא בשיווי משקל. חל שינוי בעקומת ההיצע, מחיר X ירד, וסך הוצאת הצרכנים עליו עלה. עקומת הביקוש לא השתנתה. מה ניתן להסיק בהכרח?
שאלה 3.2 · חישוב בסיסי — פונקציית הביקוש למוצר היא Q = 120 − 2P, והמחיר כיום הוא 40. מה נכון?
שאלה 3.3 · הבנת מושגים — כשהכנסת הצרכנים עלתה ב-5%, הכמות המבוקשת של X ירדה ב-2%. כשמחיר מוצר Y עלה ב-10%, הכמות המבוקשת של X עלתה ב-3%. מה נכון?
שאלה 3.4 · מקרה קצה ושינוי הנחות — ההיצע של מוצר זז, ומחירו עלה מ-8 ל-10 ש"ח. הוצאת הצרכנים על המוצר לא השתנתה. מה נכון?
שאלה 3.5 · אינטגרטיבית — בשוק תחרותי עלתה הכנסת הצרכנים (המוצר נורמלי), ובמקביל הוזלו חומרי הגלם של היצרנים. מה ניתן לומר בוודאות?
| שאלה | 3.1 | 3.2 | 3.3 | 3.4 | 3.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ב | א | ג | ה | ד |
3.1 — התשובה: ב. רק ההיצע זז, ולכן השוק נע לאורך עקומת הביקוש. המחיר ירד וההוצאה עלתה, כלומר בכיוונים הפוכים, ולכן הביקוש גמיש.
המלכודת שהשאלה בוחנת: כיוון המחיר מול כיוון ההוצאה כשרק ההיצע זז.
3.2 — התשובה: א. במחיר 40 הכמות 40, והגמישות 2. בדיקה: במחיר 35 הפדיון 1,750, גבוה מ-1,600 במחיר 40.
המלכודת שהשאלה בוחנת: הגמישות בביקוש לינארי משתנה מנקודה לנקודה.
3.3 — התשובה: ג. גמישות ההכנסה שלילית (נחות), והגמישות הצולבת חיובית (תחליף).
המלכודת שהשאלה בוחנת: הסימן קובע את סוג המוצר והקשר, לא הגודל.
3.4 — התשובה: ה. הוצאה קבועה פירושה מכפלה קבועה של מחיר וכמות. אם ההוצאה היא E, הכמות ירדה מ-E חלקי 8 ל-E חלקי 10:
המלכודת שהשאלה בוחנת: הוצאה קבועה פירושה גמישות יחידתית; אחוז השינוי בכמות אינו אחוז השינוי במחיר.
3.5 — התשובה: ד. עליית ההכנסה מזיזה את הביקוש ימינה (מחיר וכמות עולים). הוזלת התשומות מזיזה את ההיצע ימינה (מחיר יורד, כמות עולה). שני השינויים מגדילים את הכמות, ומשפיעים על המחיר בכיוונים הפוכים.
המלכודת שהשאלה בוחנת: שני שינויים בו-זמנית: רק המשתנה ששניהם מזיזים באותו כיוון ידוע.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק א' · מיקרו-כלכלה · שיעור 4 מתוך 15
2 שאלות עיקריות מתוך 40 (2024/3, 2024/7), ועוד 10 שבהן הנושא נדרש ככלי (עודפים ושיווי משקל). שתי העיקריות עסקו במשק קטן ופתוח, ורוב 10 האחרות שייכות לשיעור 5 (ראו פרק 0). הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| עודף צרכן / יצרן / רווחה | יש פונקציות לינאריות? מה נקודות החיתוך עם הצירים? | שטחי משולשים: 0.5 × בסיס × גובה |
| משק קטן / מחיר עולמי | המשק מייבא או מייצא? המחיר העולמי נתון? | המחיר המקומי = Pw; יבוא = Qd(Pw) − Qs(Pw) |
| עלות הובלה / מכס הובלה | היא מעלה או מורידה את המחיר שמקבל היצואן? | יצואן מקבל Pw − הובלה; יבואן משלם Pw + הובלה |
| שינוי בביקוש בשוק סגור | מה זז ומה נשאר? | תזוזה לאורך ההיצע: בדקו מה קורה לשטחים |
תנאי תחרות משוכללת: קונים ומוכרים רבים וקטנים, מוצר אחיד, מידע מלא, כניסה ויציאה חופשיות. כל פירמה מקבלת את המחיר כנתון.
שיווי משקל: הכמות המבוקשת שווה לכמות המוצעת. מעל מחיר שיווי המשקל יש עודף היצע והמחיר יורד; מתחתיו יש עודף ביקוש והמחיר עולה.
עודף צרכן (CS): הפער בין מה שהצרכנים היו מוכנים לשלם לבין מה ששילמו. בגרף: השטח מתחת לעקומת הביקוש ומעל המחיר.
עודף יצרן (PS): הפער בין המחיר שהיצרנים קיבלו לבין ההוצאה השולית. בגרף: השטח מעל עקומת ההיצע ומתחת למחיר, כלומר הפדיון פחות ההוצאות המשתנות. במבחני הרשות "רווחי היצרנים" נמדדים כמעט תמיד דרך עודף היצרן.
נוסחאות לעקומות לינאריות. Pmax הוא חיתוך הביקוש עם ציר המחיר, Pmin הוא חיתוך ההיצע עם ציר המחיר, ו-P ו-Q הם המחיר והכמות בשיווי משקל.
| מושג | נוסחה |
|---|---|
| עודף צרכן | CS = 0.5 × (Pmax − P) × Q |
| עודף יצרן | PS = 0.5 × (P − Pmin) × Q |
| רווחה כוללת | W = CS + PS + Grev − Gexp |
G_rev הוא הכנסות הממשלה (מסים, מכסים), ו-G_exp הוא הוצאותיה (סובסידיות).
מה זה אומר: כל עודף הוא משולש שבסיסו הכמות וגובהו המרחק מהמחיר לציר. הרווחה סוכמת את כל הצדדים, כולל הממשלה.
יעילות שיווי המשקל התחרותי. בשיווי משקל, ערך היחידה האחרונה לצרכן (גובה הביקוש) שווה להוצאה השולית על ייצורה (גובה ההיצע). לכן, בהיעדר החצנות, הרווחה מקסימלית, וכל כמות אחרת יוצרת עודף מת (DWL). העברת כסף בין הצדדים אינה משנה את הרווחה; רק שינוי בכמות המופקת משנה אותה.
טווח ארוך. רווח כלכלי חיובי מושך פירמות חדשות, ההיצע גדל והמחיר יורד עד מינימום ATC. בענף בעל עלויות ייצור קבועות (הכניסה אינה משנה את עקומות העלות) ההיצע ארוך הטווח אופקי, ושינוי בביקוש משנה רק את הכמות ואת מספר הפירמות.
משק קטן פתוח. משק קטן מקבל את המחיר העולמי כנתון: ההיצע מחו"ל (ביבוא) או הביקוש מחו"ל (ביצוא) גמישים לחלוטין. הביקוש וההיצע המקומיים קובעים רק כמויות.
| מצב | המחיר המקומי | הסחר |
|---|---|---|
| משק מייבא | המחיר העולמי, ועוד מכס ועלות הובלה מחו"ל | Qd − Qs (יבוא) |
| משק מייצא | המחיר העולמי, פחות עלות ההובלה לחו"ל | Qs − Qd (יצוא) |
זה גם המחיר שמקבל היצרן המקומי. לכן במשק מייצא התייקרות ההובלה מורידה אותו, וזו בדיוק 2024/7.
רווח מסחר. לעומת משק סגור, הוא לעולם אינו שלילי, וחיובי כשהמחיר העולמי שונה ממחיר האוטרקיה. ביבוא הצרכנים מרוויחים יותר משהיצרנים מפסידים; ביצוא היצרנים מרוויחים יותר משהצרכנים מפסידים.
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| CS = 0.5 × (Pmax − P) × Q | עודף צרכן | חיתוך הביקוש עם ציר המחיר | ביקוש לינארי | בביקוש לא לינארי |
| יבוא = Qd(Pw) − Qs(Pw) | משק קטן ופתוח | מחיר עולמי | המשק קטן: אינו משפיע על Pw | במשק סגור (הנחה 4) או במשק גדול |
תרשים 4.1 — עודף צרכן ועודף יצרן במשק סגור
מה רואים: תמונה סטטית, בלי תזוזה: עודף הצרכן מעל מחיר שיווי המשקל, ועודף היצרן מתחתיו.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| CS | עודף הצרכן: משולש מתחת ל-D ומעל Pe |
| PS | עודף היצרן: משולש מעל S ומתחת ל-Pe |
| E | שיווי משקל: Qd שווה ל-Qs, והרווחה מקסימלית |
תרשים 4.2 — משק קטן מייבא במחיר עולמי Pw
מה רואים: המחיר יורד מ-Pa ל-Pw: הייצור יורד לאורך ההיצע, הצריכה עולה לאורך הביקוש, והפער ביניהם הוא היבוא.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| A | שיווי המשקל באוטרקיה (משק סגור), במחיר Pa |
| Pw | המחיר העולמי: היצע גמיש לחלוטין מחו"ל |
| B | הייצור המקומי Qs במחיר העולמי |
| C | הצריכה המקומית Qd במחיר העולמי |
| המרחק BC | היבוא |
| CS ו-PS | עודף הצרכן ועודף היצרן אחרי פתיחת הסחר; המשולש A-B-C (מוצלל) הוא רווח הסחר |
טבלת תזוזות
| שינוי | משק סגור | משק קטן מייבא | משק קטן מייצא |
|---|---|---|---|
| הביקוש המקומי עולה | המחיר והכמות עולים, עודף היצרן עולה | המחיר והייצור המקומי לא משתנים, היבוא גדל | המחיר והייצור לא משתנים, היצוא קטן |
| ההיצע המקומי עולה | המחיר יורד, הכמות עולה, עודף הצרכן עולה | המחיר והצריכה לא משתנים, היבוא קטן | המחיר והצריכה לא משתנים, היצוא גדל |
| המחיר העולמי עולה | לא רלוונטי | המחיר והייצור עולים, הצריכה והיבוא יורדים | המחיר, הייצור והיצוא עולים, הצריכה יורדת |
| עלות ההובלה עולה | לא רלוונטי | המחיר המקומי עולה (היבוא מתייקר) | המחיר המקומי יורד (היצוא פחות כדאי) |
במשק סגור תזוזת עקומה מזיזה את נקודת המפגש לאורך העקומה השנייה. במשק קטן פתוח המחיר העולמי אופקי, ותזוזה מקומית משנה רק את היבוא או היצוא.
פתיחת שווקים ליבוא. רפורמות כמו "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" (אימוץ תקנים אירופיים ליבוא מזון ומוצרי צריכה) מקרבות את המחיר המקומי למחיר העולמי. עודף הצרכן עולה, עודף היצרן המקומי יורד, והרווחה עולה. היצרנים מתנגדים: ההפסד מרוכז אצל מעטים, והרווח מפוזר בין מיליוני צרכנים.
מה זה מדגים: רווח מסחר במשק מייבא; שאלת "מי מרוויח ומי מפסיד".
ישראל כמשק קטן. ברוב הסחורות (דלק, דגנים, מתכות, מוצרי חשמל) ישראל אינה משפיעה על המחיר העולמי. "ישראל היא משק קטן" בשאלה פירושו שהמחיר המקומי נקבע בחו"ל.
מה זה מדגים: שינוי מקומי מתבטא רק ביבוא או ביצוא (שאלת תזוזה במשק קטן).
הובלה ימית והחות'ים (2024/7). כשעלות ההובלה לחו"ל עולה, יצואן ישראלי מקבל פחות על כל יחידה, והמחיר המקומי של מוצר היצוא יורד. הצרכנים מרוויחים, היצרנים מפסידים, והיצוא קטן (תרגיל 4.3).
מה זה מדגים: עלות הובלה במשק מייצא; שאלה על כיוון המחיר ועל חלוקת העודפים.
נתוני השאלה. פונקציית הביקוש היא Qd = 100 − 2P, ופונקציית ההיצע היא Qs = −20 + 4P. אחר כך הכנסת הצרכנים עולה, והביקוש נעשה Qd = 130 − 2P.
מה מבקשים למצוא? שיווי משקל, עודפים ורווחה, לפני עליית ההכנסה ואחריה.
דרך הפתרון.
שיווי המשקל:
הביקוש חותך את ציר המחיר ב-50, וההיצע ב-5. העודפים:
אחרי עליית ההכנסה:
התוצאה: תחילה P = 20, Q = 60 ורווחה 1,350. אחרי עליית ההכנסה P = 25, Q = 80, ושני העודפים עלו.
מה צריך לזכור לבחינה: עודף הצרכן עלה למרות שהמחיר עלה, כי עקומת הביקוש עצמה זזה.
נתוני השאלה. אותן פונקציות כמו בתרגיל 4.1 לפני עליית ההכנסה (מחיר שיווי משקל סגור 20, רווחה 1,350). השוק נפתח לסחר במחיר עולמי של 10 או של 30.
מה מבקשים למצוא? סחר, עודפים, רווחה ורווח מסחר בכל מחיר עולמי.
דרך הפתרון.
במחיר עולמי 10:
במחיר עולמי 30:
השורה האחרונה בכל חישוב היא רווח הסחר.
| מחיר עולמי | כמות מבוקשת | כמות מוצעת | סחר | עודף צרכן | עודף יצרן | רווחה | רווח מסחר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 10 (נמוך מ-20) | 80 | 20 | יבוא של 60 | 1,600 | 50 | 1,650 | 300 |
| 30 (גבוה מ-20) | 40 | 100 | יצוא של 60 | 400 | 1,250 | 1,650 | 300 |
התוצאה: בשני המחירים הרווחה עולה ל-1,650, ורווח הסחר הוא 300.
מה צריך לזכור לבחינה: הרווחה הכוללת עולה בשני המקרים, אבל צד אחד מפסיד: היצרנים כשמייבאים, והצרכנים כשמייצאים.
נתוני השאלה. אותן פונקציות. המחיר העולמי 30, ועלות ההובלה לחו"ל 4 ש"ח ליחידה. אחר כך עלות ההובלה עולה ל-8 ש"ח.
מה מבקשים למצוא? השפעת התייקרות ההובלה על המחיר המקומי, הכמויות, היצוא והעודפים.
דרך הפתרון.
יצואן מקבל את המחיר העולמי פחות ההובלה, ולכן אינו מוכן למכור בארץ בפחות מכך. המחיר המקומי יורד מ-26 ל-22. הכמויות:
| מחיר מקומי | Qd | Qs | יצוא |
|---|---|---|---|
| 26 | 48 | 84 | 36 |
| 22 | 56 | 68 | 12 |
העודפים:
התוצאה: המחיר המקומי ירד. הצרכנים הרוויחו 208, היצרנים הפסידו 304, והיצוא ירד מ-36 ל-12.
מה צריך לזכור לבחינה: המסיח הקלאסי הוא "התייקרות ההובלה תייקר את המוצר בארץ". זה נכון רק למוצר מיובא.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| העברת כסף אינה שינוי ברווחה | מסיח "הצרכנים נהנים ולכן הרווחה עולה". ב-2026/5 (סובסידיה בשוק תחרותי ללא החצנות) נפסל כך מסיח ב', "הרווחה הכלכלית תגדל" | סכמו את כל הצדדים, כולל הממשלה |
| במשק קטן שינוי מקומי אינו מזיז את המחיר | הביקוש המקומי עולה במשק מייבא, והמסיח מעתיק את תשובת המשק הסגור: "המחיר יעלה והייצור המקומי יגדל". המלכודת הנפוצה ביותר | ציירו קו מחיר אופקי לפני שעונים: רק היבוא גדל |
| טווח ארוך מול קצר | ב-2024/1 נפסלו מסיח ב' ("הרווחים בהכרח יעלו") ומסיח ה' ("מספר הפירמות בהכרח יגדל") | בטווח הארוך הרווח נעלם והמחיר חוזר למינימום ATC. מספר הפירמות תלוי בגמישות הביקוש ובגודל הפירמה האופטימלי |
| הובלה ביצוא מול הובלה ביבוא | "עלות ההובלה עלתה": אותה התייקרות מעלה מחיר מקומי של מוצר מיובא ומורידה מחיר מקומי של מוצר מיוצא | קבעו קודם אם המשק מייבא או מייצא את המוצר |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 4.1 · הבנת מושגים — במשק סגור מייצרים את מוצר X בתנאי תחרות משוכללת. X מוצר נורמלי, והכנסת הצרכנים עלתה. מה נכון?
שאלה 4.2 · רמת בחינה — משק קטן מייצר את מוצר X וגם מייבא אותו במחיר עולמי של 50 ש"ח. הביקוש המקומי ל-X גדל. מה נכון?
שאלה 4.3 · חישוב בסיסי — בענף תחרותי במשק סגור פונקציית הביקוש היא Qd = 90 − P ופונקציית ההיצע היא Qs = 2P. מה נכון בנקודת שיווי המשקל?
שאלה 4.4 · אינטגרטיבית — במשק סגור, בשוק תחרותי של מוצר X, עלה הביקוש, ובמקביל ירד ההיצע בעקבות התייקרות חומרי גלם. מה נכון?
שאלה 4.5 · מקרה קצה ושינוי הנחות — משק קטן מייצא את מוצר X. המחיר העולמי לא השתנה, אבל עלות ההובלה לחו"ל עלתה. מה נכון?
| שאלה | 4.1 | 4.2 | 4.3 | 4.4 | 4.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ב | ב | א | ג | ה |
4.1 — התשובה: ב. הביקוש זז ימינה לאורך עקומת היצע שלא השתנתה: המחיר והכמות עולים, ולכן השטח מעל ההיצע ומתחת למחיר גדל בהכרח.
המלכודת שהשאלה בוחנת: "בהכרח" מול "ייתכן" בשינוי עודפים כשרק עקומה אחת זזה.
4.2 — התשובה: ב. המחיר נשאר 50; היצרנים מייצרים עד שההוצאה השולית שווה 50, כמו קודם. כל הביקוש הנוסף מסופק מיבוא.
המלכודת שהשאלה בוחנת: במשק קטן המחיר העולמי נשאר, וכל הביקוש הנוסף מסופק מיבוא.
4.3 — התשובה: א.
המלכודת שהשאלה בוחנת: חישוב שטחים מנקודות החיתוך של העקומות עם ציר המחיר.
4.4 — התשובה: ג. עליית הביקוש מעלה מחיר וכמות; ירידת ההיצע מעלה מחיר ומורידה כמות. שני השינויים מעלים את המחיר, ומשפיעים על הכמות בכיוונים הפוכים.
המלכודת שהשאלה בוחנת: שני שינויים בו-זמנית: המחיר ידוע, הכמות לא.
4.5 — התשובה: ה. היצואן מקבל את המחיר העולמי פחות ההובלה; ההובלה התייקרה, ולכן מכירה בחו"ל משתלמת פחות, והוא מוכן למכור בארץ במחיר נמוך יותר (תרגיל 4.3).
המלכודת שהשאלה בוחנת: עלות הובלה מורידה את המחיר שמקבל יצואן, ולכן את המחיר המקומי.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק א' · מיקרו-כלכלה · שיעור 5 מתוך 15
10 שאלות עיקריות מתוך 40 (25%), הנושא השכיח ביותר במדגם; שבע מהן התרחשו במשק קטן פתוח. הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| מכס | משק סגור או משק קטן פתוח? עדיין יש יבוא? | במשק קטן שמייבא: המחיר עולה במלוא המכס; שני משולשי הפסד |
| סובסידיה ליצואן / ליצרן | סובסידיה לכל יחידה מיוצרת או רק ליחידות מיוצאות? | לכל יחידה: מחיר הצרכן לא משתנה; רק ליצוא: מחיר מקומי עולה |
| מס ליחידה | מי נושא בנטל? מה הגמישויות? | Pc − Pp = t; הצד הקשיח יותר נושא ביותר |
| מחיר מקסימום / מינימום | האם הוא מחייב? | מקסימום מחייב רק מתחת לשיווי המשקל, מינימום רק מעליו; הכמות הנסחרת היא הקצרה |
| זיהום / נזק לצד שלישי | החצנה שלילית או חיובית? | מס פיגו בגובה הנזק השולי; בחיובית: סובסידיה |
| מכסה | מה הכמות המותרת ביחס לשיווי המשקל? | המחיר נקרא מהביקוש; רנטת מכסה = (P − MC) × מכסה |
| כלי | איפה נקבע | תוצאה | הכמות שנסחרת | הפסד רווחה |
|---|---|---|---|---|
| מחיר מקסימום | מתחת למחיר שיווי המשקל (אחרת אין לו השפעה) | מחסור (עודף ביקוש), תורים, שוק שחור | הכמות המוצעת במחיר המקסימום | כן |
| מחיר מינימום | מעל מחיר שיווי המשקל (אחרת אין לו השפעה) | עודף היצע; בשוק העבודה: אבטלה | הכמות המבוקשת במחיר המינימום (אלא אם הממשלה קונה את העודף) | כן, וגדול יותר אם הממשלה קונה ומשמידה |
| מכסה כמותית | כמות קטנה מכמות שיווי המשקל | המחיר לצרכן עולה; נוצרת רנטת מכסה | המכסה | כן |
רנטת המכסה: המחיר לצרכן עולה לגובה הביקוש בכמות המכסה. הפער בין מחיר זה לבין ההוצאה השולית הוא רנטת המכסה.
מס ליחידה יוצר טריז בין המחיר שמשלם הצרכן (Pc) לבין המחיר שמקבל היצרן (Pp). לא משנה על מי מוטל המס מבחינה חוקית: התוצאה זהה. Q0 היא הכמות לפני ההתערבות ו-Q1 אחריה.
| מושג | נוסחה |
|---|---|
| הטריז במס ליחידה t | Pc − Pp = t |
| הכנסות המס | t × Q1 |
| עודף מת של המס | 0.5 × t × (Q0 − Q1) |
| החלק של הצרכנים בנטל | Es / (Es + Ed) |
| החלק של היצרנים בנטל | Ed / (Es + Ed) |
| הטריז בסובסידיה ליחידה s | Pp − Pc = s |
| עלות הסובסידיה לממשלה | s × Q1 |
| עודף מת של הסובסידיה | 0.5 × s × (Q1 − Q0) |
הגמישויות Ed ו-Es בנוסחאות הן בערך מוחלט, לפי הנחה 3. בהיעדר החצנות, ובעקומות שאינן קשיחות לחלוטין, עלות הסובסידיה גדולה מהרווח של הצרכנים והיצרנים יחד, בגובה העודף המת.
מה זה אומר: הממשלה גובה את המלבן t × Q1, והמשולש בין Q1 ל-Q0 אובד לכולם.
הצד הקשיח יותר נושא בנטל. כשהביקוש קשיח, הצרכנים משלמים את רוב המס; כשההיצע קשיח, היצרנים משלמים את רובו. אותו כלל בסובסידיה: הצד הקשיח קוטף את רוב ההטבה.
מס והכנסות ממשלה. העלאת שיעור המס מעלה את ההכנסות רק כל עוד הכמות לא יורדת יותר מדי. במכס על מוצר שאין לו ייצור מקומי ושהביקוש לו בגמישות יחידתית, הוצאת הצרכנים קבועה (2024/8). אם E היא ההוצאה הקבועה, Pw המחיר העולמי, t המכס ו-M היבוא:
מה זה אומר: הביטוי השני (הכנסות המכס) עולה בכל פעם ש-t עולה: הממשלה לוקחת חלק גדל מהוצאה קבועה.
| כלי | מחיר לצרכן | מחיר ליצרן | ייצור מקומי | צריכה מקומית | יבוא או יצוא | הפסד רווחה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מכס על יבוא | עולה בדיוק בגובה המכס | עולה בדיוק בגובה המכס | עולה | יורדת | היבוא קטן משני הצדדים | שני משולשים: ייצור וצריכה |
| סובסידיה לכל יחידה מיוצרת (משק מייבא) | לא משתנה | עולה בגובה הסובסידיה | עולה | לא משתנה | היבוא קטן רק מצד הייצור | משולש אחד: ייצור |
| סובסידיה לכל יחידה מיוצרת (משק מייצא) | לא משתנה | עולה בגובה הסובסידיה | עולה | לא משתנה | היצוא גדל (2024/5) | משולש ייצור |
| סובסידיה רק ליחידות מיוצאות | עולה בגובה הסובסידיה | עולה בגובה הסובסידיה | עולה | יורדת | היצוא גדל משני הצדדים | שני משולשים |
מכס מול סובסידיה באותו גובה (2026/15). שניהם מעלים את המחיר ליצרן באותו סכום, ולכן היצרנים אדישים. המכס מקטין גם את הצריכה ולכן את היבוא יותר, והצרכנים מעדיפים את הסובסידיה. הסובסידיה יוצרת הפסד רווחה קטן יותר לאותה תוספת ייצור.
גורם ייצור משתנה A משמש שני ענפים, ועקומת ההיצע שלו עולה. כל עידוד לענף Y (סובסידיה למוצר Y או לגורם A בענף Y) מגדיל את הביקוש ל-A ב-Y. התוצאות:
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| Pc − Pp = t | מס ליחידה | פונקציות ביקוש והיצע | שוק תחרותי | במס באחוזים (הטריז יחסי) |
| נטל הצרכנים Es / (Es + Ed) | חלוקת נטל מס קטן | גמישויות בנקודה | שינוי קטן, גמישויות בערך מוחלט | בשינוי גדול על עקומות לא לינאריות |
| DWL = 0.5 × t × (Q0 − Q1) | הפסד רווחה ממס | המס והכמויות | עקומות לינאריות; אין החצנות | כשיש החצנה: אז המס יכול להקטין עיוות |
| מחיר מקומי = Pw + מכס | מכס במשק קטן | מחיר עולמי ומכס | עדיין קיים יבוא אחרי המכס | אם המכס חוסם את כל היבוא: המחיר נקבע בשוק המקומי |
תרשים 5.1 — מס ליחידה במשק סגור
מה רואים: ההיצע זז למעלה בגובה המס, והשוק נע לאורך הביקוש: Pc עולה, Pp יורד, הכמות קטנה.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| S+t | עקומת ההיצע אחרי המס: זזה למעלה בגובה המס |
| Pc ו-Pp | המחיר לצרכן והמחיר ליצרן; הפער ביניהם הוא המס |
| P0 ו-Q0 | שיווי המשקל לפני המס |
| T | מלבן הכנסות המס: המס כפול Q1 |
| DWL | העודף המת: משולש בין Q1 ל-Q0 |
תרשים 5.2 — מחיר מקסימום
מה רואים: אין תזוזת עקומות. מתחת ל-P0 הכמות המבוקשת גדולה מהמוצעת, ונמכרת רק המוצעת.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| E | שיווי המשקל בלי פיקוח, במחיר P0 |
| Pmax | מחיר המקסימום, מתחת ל-P0 |
| A ו-B | הכמות המוצעת (Qs) והכמות המבוקשת (Qd) במחיר המקסימום; המרחק AB הוא המחסור |
| DWL | העודף המת: משולש בין Qs לכמות שיווי המשקל |
תרשים 5.3 — מכס במשק קטן מייבא
מה רואים: קו המחיר העולמי עולה בגובה המכס: הייצור עולה לאורך ההיצע, הצריכה יורדת לאורך הביקוש.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| a ו-d | הייצור והצריכה המקומיים בסחר חופשי; המרחק ביניהם הוא היבוא |
| b ו-c | הייצור והצריכה אחרי המכס; היבוא קטן ל-b עד c |
| T | הכנסות המכס: המכס כפול היבוא החדש |
| DWL | שני משולשי העודף המת: ייצור יקר מדי (משמאל) וצריכה שוויתרו עליה (מימין) |
טבלת תזוזות
| התערבות | מה זז בגרף | הערה |
|---|---|---|
| מס ליחידה על יצרנים | עקומת ההיצע זזה למעלה בגובה המס | השוק נע לאורך עקומת הביקוש |
| מס ליחידה על צרכנים | עקומת הביקוש זזה למטה בגובה המס | אותה תוצאה בדיוק כמו מס על יצרנים |
| סובסידיה ליחידה | עקומת ההיצע זזה למטה בגובה הסובסידיה | השוק נע לאורך עקומת הביקוש כלפי מטה |
| מס קבוע (לא ליחידה) | עקומות השוק לא זזות בטווח הקצר | משפיע רק על רווח |
| מכס במשק קטן | קו המחיר העולמי עולה בגובה המכס | השוק נע לאורך שתי העקומות המקומיות |
| מחיר מקסימום | קו אופקי מתחת לשיווי המשקל | אין תזוזת עקומות; נוצר פער בין הכמויות |
מס הבלו על דלק. ישראל היא משק קטן בשוק הדלק: ההיצע מחו"ל גמיש לחלוטין במחיר העולמי, ולכן מס הבלו עובר כולו לצרכנים. מ-5.11.2026 צומצמה ההפחתה הזמנית של הבלו על בנזין מ-1 ש"ח ל-50 אגורות לליטר, ומחיר הבנזין עלה בהתאם ב-50 אגורות לליטר (auto.co.il, 4.11.2026). הביקוש הקשיח לדלק מסביר הכנסות גבוהות והפסד רווחה קטן יחסית, כי הכמות כמעט לא יורדת.
מה זה מדגים: כשההיצע גמיש לחלוטין הצרכן נושא בכל המס, וקשיחות הביקוש קובעת את ההכנסות ואת העודף המת (שאלת חלוקת נטל).
שכר מינימום הוא מחיר מינימום בשוק העבודה. אם הוא מעל שכר שיווי המשקל של עובדים לא מיומנים, המודל צופה עודף היצע של עבודה (אבטלה). היא נוצרת בקרב העובדים שערך התפוקה השולית שלהם נמוך מהשכר המינימלי.
מה זה מדגים: מחיר מינימום מחייב (שאלת פיקוח מחירים).
מחירים מפוקחים ומכסים על מזון. מוצרי חלב בפיקוח הם מקרה של מחיר מקסימום. מכסים ומכסות על יבוא מזון מגנים על החקלאות המקומית על חשבון הצרכן.
מה זה מדגים: מחיר מקסימום ומכס; רפורמות יבוא מקטינות את שני משולשי ההפסד בתרשים 5.3.
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
הקישור לשאלות הרשות: 2024/5, 2024/6, 2024/8, 2026/2, 2026/3, 2026/5, 2026/6, 2026/10, 2026/11 ו-2026/15.
נתוני השאלה. פונקציית הביקוש היא Qd = 100 − 2P ופונקציית ההיצע היא Qs = −20 + 4P (שיווי משקל במחיר 20 ובכמות 60, עודף צרכן 900 ועודף יצרן 450). הממשלה מטילה מס של 6 ליחידה על היצרנים.
מה מבקשים למצוא? מחירים, כמות, הכנסות, עודפים, עודף מת וחלוקת הנטל.
דרך הפתרון.
היצרנים מקבלים את המחיר פחות 6, ולכן ההיצע החדש:
שיווי המשקל החדש:
הכנסות, עודפים ועודף מת. השורה האחרונה בודקת שהירידה בעודפים שווה להכנסות ועוד העודף המת.
התוצאה: Pc = 24, Pp = 18 ו-Q1 = 52; הכנסות המס 312 והעודף המת 24. עודף הצרכן ירד ב-224 (מ-900 ל-676) ועודף היצרן ב-112 (מ-450 ל-338).
מה צריך לזכור לבחינה: הצרכנים משלמים 4 מתוך 6 (שני שלישים), והיצרנים 2 מתוך 6 (שליש). הסיבה: הביקוש קשיח יותר מההיצע (שיפוע הביקוש 2 מול שיפוע ההיצע 4 ביחידות כמות לשקל).
נתוני השאלה. אותן פונקציות, מחיר עולמי 10. הממשלה שוקלת מכס של 5 ליחידה מיובאת, או סובסידיה של 5 לכל יחידה מיוצרת.
מה מבקשים למצוא? איזו הצעה עדיפה לכל צד, ומה הפסד הרווחה בכל אחת.
דרך הפתרון.
| מצב | מחיר לצרכן | מחיר ליצרן | ייצור | צריכה | יבוא | הכנסה או עלות לממשלה | הפסד רווחה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סחר חופשי | 10 | 10 | 20 | 80 | 60 | אין | אין |
| מכס של 5 | 15 | 15 | 40 | 70 | 30 | הכנסה של 150 | 75 |
| סובסידיה של 5 | 10 | 15 | 40 | 80 | 40 | עלות של 200 | 50 |
המכס: הכנסות המכס, השינוי בעודף הצרכן, השינוי בעודף היצרן והעודף המת.
הסובסידיה: העלות, השינוי בעודף היצרן (עודף הצרכן לא משתנה) והעודף המת.
התוצאה: שתי ההצעות מגדילות את הייצור באותה מידה, ולכן היצרנים אדישים. המכס מקטין את היבוא יותר (ב-30 מול 20), והפסד הרווחה בו 75 מול 50.
מה צריך לזכור לבחינה: הצרכנים מעדיפים את הסובסידיה, והסובסידיה מעוותת פחות.
נתוני השאלה. אותן פונקציות במשק סגור. נבחן מחיר מקסימום של 15, ובנפרד מחיר מינימום של 25.
מה מבקשים למצוא? כמויות, מחיר שוק שחור ועודף מת בכל אחד מהמחירים.
דרך הפתרון.
מחיר מקסימום של 15 נמוך משיווי המשקל 20, ולכן הוא מחייב:
בשוק השחור הצרכנים מוכנים לשלם על היחידה ה-40 את גובה הביקוש בכמות 40:
העודף המת הוא המשולש בין הכמות 40 לכמות 60, בין הביקוש להיצע:
מחיר מינימום של 25 גבוה משיווי המשקל, ולכן הוא מחייב. הכמויות, ההוצאה השולית בכמות 50 והעודף המת:
התוצאה: במחיר המקסימום נוצר מחסור של 30 יחידות, נמכרות 40, מחיר השוק השחור 30 והעודף המת 150. במחיר המינימום נקנות רק 50, עודף ההיצע 30, ההוצאה השולית 17.5 והעודף המת 37.5.
מה צריך לזכור לבחינה: מחיר מקסימום של 25 או מחיר מינימום של 15 אינם מחייבים: השוק נשאר בשיווי המשקל (מחיר 20, כמות 60), ואין עודף מת.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| "המחיר עלה בפחות מהמכס" | תשובת משק סגור בשאלה על משק קטן שממשיך לייבא (2026/6) | התנאי "גם לאחר המכס עדיין קיים יבוא" הוא הרמז: המחיר עולה בדיוק בגובה המכס |
| סובסידיה ורווחה | ב-2026/5 כל המסיחים נפלו על "בדיוק" או "בהכרח", והתשובה הייתה "כל התשובות האחרות שגויות" | בדקו כל "בהכרח" מול מקרה נגדי. בלי החצנות הסובסידיה מקטינה רווחה; בהחצנה חיובית היא עשויה לשפר אותה |
| על מי מוטל המס — לא משנה | מסיח שקובע את חלוקת הנטל לפי הצד שהמס מוטל עליו חוקית | התעלמו מהניסוח המשפטי וחשבו את Pc ואת Pp; החלוקה נקבעת רק לפי הגמישויות |
| העלאת שיעור מס אינה מבטיחה יותר הכנסות | ב-2024/8 הכנסות המכס עולות "בהכרח" רק בתנאים מיוחדים: אין ייצור מקומי, והביקוש בגמישות יחידתית או קשיח | הכנסות הן המס כפול הכמות; שאלו מה קורה לכמות |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 5.1 · חישוב בסיסי — בענף תחרותי במשק סגור, עם עקומות ביקוש והיצע לינאריות, הכמות בשיווי משקל היא 40 והמחיר 25 ש"ח. הממשלה הטילה מס ליחידה על היצרנים, ובעקבותיו עלה המחיר לצרכן ל-30 ש"ח והכמות ירדה ל-30 יחידות. מה נכון?
שאלה 5.2 · רמת בחינה — משק קטן מייצר את מוצר X ומייבא אותו. הממשלה מעוניינת להגדיל את הייצור המקומי ושוקלת מכס של 20 ש"ח ליחידה מיובאת, או סובסידיה של 20 ש"ח לכל יחידה מיוצרת. בשתי החלופות עדיין קיים יבוא. מה נכון?
שאלה 5.3 · הבנת מושגים — מפעל בענף תחרותי מזרים שפכים לנחל ופוגע בדייגים שמתפרנסים ממנו. הנזק לדייגים מכל יחידה מיוצרת ידוע וקבוע. איזו מדיניות תביא את הענף לכמות היעילה מבחינת החברה?
שאלה 5.4 · מקרה קצה ושינוי הנחות — מוצר X אינו מיוצר בישראל, וכולו מיובא במחיר עולמי של 10 ש"ח. גמישות הביקוש ל-X יחידתית בכל נקודה. הממשלה מעלה את המכס על X מ-2 ש"ח ל-4 ש"ח ליחידה. מה נכון?
שאלה 5.5 · אינטגרטיבית — בשוק תחרותי במשק סגור, עם ביקוש יורד והיצע עולה וללא החצנות, הממשלה מעניקה ליצרנים סובסידיה של 10 ש"ח לכל יחידה. מה נכון?
| שאלה | 5.1 | 5.2 | 5.3 | 5.4 | 5.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ג | ב | ב | א | ה |
5.1 — התשובה: ג. עם ביקוש לינארי, הירידה בעודף הצרכן היא טרפז שגובהו עליית המחיר ובסיסיו הכמויות:
המלכודת שהשאלה בוחנת: המס הוא הפער בין מחיר הצרכן למחיר היצרן, לא עליית המחיר לצרכן.
5.2 — התשובה: ב. בשתי החלופות היצרן מקבל את המחיר העולמי ועוד 20, ולכן הייצור זהה. רק המכס מעלה את המחיר לצרכן, ולכן רק הוא מוסיף משולש הפסד בצד הצריכה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: מכס מול סובסידיה במשק קטן: אותו מחיר ליצרן, מחיר שונה לצרכן.
5.3 — התשובה: ב. מס פיגו בגובה הנזק השולי מעלה את העלות הפרטית לגובה העלות החברתית, והשוק מייצר בדיוק את הכמות היעילה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: תיקון החצנה: מס בגובה הנזק השולי, לא סובסידיה ולא פיקוח מחיר.
5.4 — התשובה: א. בגמישות יחידתית ההוצאה הכוללת E קבועה. חלק הממשלה ממנה עולה מ-2/12 ל-4/14, והכמות המיובאת יורדת כי המחיר לצרכן עלה מ-12 ל-14:
המלכודת שהשאלה בוחנת: גמישות יחידתית פירושה הוצאה קבועה; הכנסות המכס הן חלק הולך וגדל ממנה.
5.5 — התשובה: ה. כל ארבעת המסיחים שגויים:
המלכודת שהשאלה בוחנת: בלי החצנות סובסידיה יוצרת עודף מת; מסיחי "בדיוק" ו"בהכרח".
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק א' · מיקרו-כלכלה · שיעור 6 מתוך 15
שאלה עיקרית אחת מתוך 40 (2026/20), כלומר בערך אחת לשני מבחנים; השאלה בדרך כלל קצרה ועקרונית. הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| מונופול | MR = MC או P = MC? | מונופול: MR = MC, והמחיר נקרא מעקומת הביקוש |
| גמישות קטנה מ-1 אצל מונופול | סימן ההכנסה השולית | MR = P × (1 − 1 / Ed) שלילית: מקטינים כמות |
| פיקוח מחיר על מונופול | המחיר המפוקח ביחס ל-MC ול-AC | עד הכמות התחרותית MR שווה למחיר המפוקח |
| מס על מונופול | ביקוש לינארי ו-MC קבועה? | המחיר עולה בחצי מהמס: ΔP = Δc / 2 |
| אפליית מחירים | בין שווקים נפרדים? | MR1 = MR2 = MC; מחיר גבוה יותר בשוק הקשיח |
מונופול: מוכר יחיד של מוצר ללא תחליף קרוב, עם חסמי כניסה (רישיון, פטנט, שליטה במשאב, יתרונות לגודל). הוא עומד מול עקומת הביקוש של כל השוק. כדי למכור יחידה נוספת עליו להוריד את המחיר על כל היחידות, ולכן ההכנסה השולית קטנה מהמחיר.
| מושג | נוסחה | הערה |
|---|---|---|
| ביקוש לינארי | P = a − bQ | |
| פדיון | TR = aQ − bQ² | |
| הכנסה שולית | MR = a − 2bQ | אותו חיתוך עם ציר המחיר, שיפוע כפול |
| הכנסה שולית וגמישות | MR = P × (1 − 1 / Ed) | Ed בערך מוחלט (הנחה 3) |
| כלל מקסום הרווח | MR = MC | נותן את Qm; המחיר Pm נקרא מעקומת הביקוש ב-Qm |
| רווח | (Pm − ATC) × Qm | |
| מדד לרנר (כוח מונופול) | (P − MC) / P = 1 / Ed | השוויון ל-1 / Ed מתקיים בנקודת מקסימום הרווח (MR = MC) |
מה זה אומר: המונופול קובע כמות לפי MR = MC וגובה מחיר מעל MC. ככל שהביקוש קשיח יותר, מדד לרנר גדול יותר, כלומר הפער בין המחיר לעלות השולית.
מסקנות מהנוסחאות:
כלל התיקון מנקודה לא אופטימלית:
| מצב | מה על המונופול לעשות | למה |
|---|---|---|
| ההכנסה השולית קטנה מההוצאה השולית | להקטין את הכמות ולהעלות את המחיר | היחידה האחרונה עולה יותר משהיא מכניסה (2026/20) |
| ההכנסה השולית גדולה מההוצאה השולית | להגדיל את הכמות ולהוריד את המחיר | יחידה נוספת מכניסה יותר משהיא עולה |
| ההכנסה השולית שלילית (ביקוש קשיח) | להקטין את הכמות בכל מקרה | הפדיון עולה והעלויות יורדות |
אפליית מחירים.
| סוג | מה קורה | תוצאה |
|---|---|---|
| מדרגה ראשונה (מושלמת) | כל צרכן משלם את מלוא נכונותו לשלם | הכמות שווה לכמות התחרותית, אין הפסד רווחה, וכל עודף הצרכן עובר למונופול |
| מדרגה שנייה | מחיר לפי כמות (הנחת כמות, מדרגות תעריף) | הצרכן בוחר את המדרגה |
| מדרגה שלישית | שווקים נפרדים (סטודנטים, גמלאים, שוק מקומי ויצוא) | ההכנסה השולית משתווה בכל השווקים לעלות השולית; המחיר גבוה יותר בשוק שבו הביקוש קשיח יותר |
פיקוח על מונופול.
| כלי | השפעה על הכמות | השפעה על המחיר | הערה |
|---|---|---|---|
| מחיר מקסימום בנקודה שבה העלות השולית חותכת את הביקוש | עולה לכמות התחרותית | יורד | מבטל את הפסד הרווחה |
| מס קבוע (לא ליחידה) | לא משתנה | לא משתנה | מקטין רק את הרווח |
| מס ליחידה | יורדת | עולה | מגדיל את הפסד הרווחה |
| מחיר השווה לעלות הממוצעת (מונופול טבעי) | עולה | יורד | המונופול מכסה עלויות ואינו מפסיד |
מחיר מקסימום על מונופול מגדיל כמות, בשונה משוק תחרותי, שם מחיר מקסימום מקטין כמות. מס ליחידה מעלה את המחיר: בביקוש לינארי ועלות שולית קבועה בחצי מהמס, ובביקוש בגמישות קבועה ביותר מהמס.
מונופול טבעי. כשהעלות הממוצעת יורדת לכל אורך תחום הביקוש (רשת חשמל, מים, מסילת רכבת), פירמה אחת זולה יותר מכמה פירמות. מחיר השווה לעלות השולית יגרום לה להפסד, ולכן מפקחים עליה במחיר השווה לעלות הממוצעת או משלמים לה סובסידיה.
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| MR = MC | כמות אופטימלית של מונופול | ביקוש ועלות שולית | פירמה עם כוח שוק; MC חותכת את MR מלמטה | בתחרות משוכללת (שם P = MC) |
| MR = a − 2bQ | הכנסה שולית בביקוש לינארי P = a − bQ | פונקציית ביקוש | ביקוש לינארי, מחיר אחיד | באפליית מחירים מושלמת |
| (P − MC) / P = 1 / Ed | מדד לרנר | מחיר, MC או גמישות | מונופול בנקודת אופטימום | כש-Ed קטן מ-1: מונופול לא יפעל שם |
תרשים 6.1 — מונופול מול תחרות
מה רואים: אין תזוזה; משווים שתי נקודות. המונופול בוחר את Qm, שבה MR חותכת את MC, וגובה את Pm מעקומת הביקוש; התחרות מגיעה ל-Qc, והמשולש ביניהן הוא הפסד הרווחה.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| D | עקומת הביקוש של השוק |
| MR | ההכנסה השולית: יוצאת מאותה נקודה על ציר המחיר, בשיפוע כפול |
| MC = AC | עלות שולית קבועה |
| Qm ו-Pm | כמות המונופול (שבה MR שווה ל-MC) והמחיר הנקרא מ-D מעל Qm; הנקודה M |
| Qc | הכמות התחרותית, שבה D חותכת את MC |
| DWL | הפסד הרווחה של המונופול: משולש בין Qm ל-Qc, מתחת ל-D ומעל MC |
| π | רווח המונופול: מלבן בין Pm ל-MC על פני Qm |
טבלת תזוזות
| שינוי | מה זז | כמות המונופול | מחיר המונופול |
|---|---|---|---|
| עליית העלות השולית (שכר, חומרים, מס ליחידה) | עקומת MC זזה למעלה | יורדת | עולה |
| עליית הביקוש | עקומות D ו-MR זזות ימינה | עולה | תלוי בצורת העקומות |
| עליית הוצאה קבועה או מס קבוע | רק ATC זזה | לא משתנה | לא משתנה |
| מחיר מקסימום בין Pm למחיר התחרותי (חיתוך MC עם D) | עקומת MR נעשית אופקית בגובה המחיר המפוקח עד שהיא פוגשת את D | עולה | יורד |
שאלת חישוב:
שאלה מילולית:
רשות התחרות וריכוזיות. שוקי המזון, הבנקאות והתקשורת בישראל ריכוזיים יחסית. רשות התחרות מפקחת על מיזוגים ועל ניצול לרעה של מעמד מונופולי.
מה זה מדגים: מונופול גובה מחיר מעל העלות השולית, ופתיחת השוק לתחרות או ליבוא מקרבת את המחיר לעלות.
מונופולים טבעיים מפוקחים. רשת ההולכה של חברת החשמל ומערכת המים הארצית הן דוגמאות למונופול טבעי. התעריפים נקבעים על ידי רגולטור (רשות החשמל, רשות המים) לפי עלויות.
מה זה מדגים: פיקוח בקירוב לפי כלל העלות הממוצעת; שאלה על מונופול טבעי.
פיקוח מחירים על מוצרי יסוד. כשהשוק ריכוזי, מחיר מקסימום (למשל על מוצרי חלב בפיקוח) יכול בתנאים מסוימים להגדיל את הכמות המסופקת.
מה זה מדגים: מחיר מקסימום על מונופול, בניגוד לשוק תחרותי (תרגיל 6.3).
נתוני השאלה. עקומת הביקוש היא P = 100 − 2Q, והעלות השולית קבועה ושווה ל-20 (אין הוצאות קבועות). בהמשך נבחנים מס של 10 ליחידה ומס קבוע של 300.
מה מבקשים למצוא? אופטימום ורווח, השוואה לתחרות, גמישות ומדד לרנר, והשפעת שני המסים.
דרך הפתרון.
האופטימום והרווח של המונופול:
בתחרות P = MC = 20, ולכן Qc שווה ל-40. עודפי הצרכן והפסד הרווחה:
הגמישות ומדד לרנר בנקודת המונופול:
מס של 10 ליחידה מעלה את העלות השולית ל-30:
התוצאה: המונופול מייצר 20 יחידות במחיר 60, מרוויח 800, והפסד הרווחה 400. מס של 10 ליחידה מעלה את המחיר ב-5, כלומר בחצי מהמס. מס קבוע של 300 משאיר את הכמות ואת המחיר (20 ו-60) ומוריד את הרווח ל-500.
מה צריך לזכור לבחינה: הגמישות בנקודת המונופול היא 1.5 (תחום גמיש, כמצופה), ומדד לרנר שווה להופכי שלה.
נתוני השאלה. מונופול מוכר בשני שווקים נפרדים, והעלות השולית קבועה ושווה ל-20. בשוק A עקומת הביקוש היא P = 100 − 2Q, ובשוק B היא P = 60 − Q.
מה מבקשים למצוא? כמות ומחיר בכל שוק, הרווח באפליה, והשוואה לרווח במחיר אחיד.
דרך הפתרון.
כל שוק בנפרד:
| שוק | השוואת MR ל-MC | כמות | מחיר | גמישות |
|---|---|---|---|---|
| A | 100 − 4Q = 20 | 20 | 60 | 0.5 × 60 / 20 = 1.5 |
| B | 60 − 2Q = 20 | 20 | 40 | 1 × 40 / 20 = 2 |
הרווח באפליה:
השוואה למחיר אחיד (שני השווקים מקבלים שירות, מחיר עד 60). הביקוש המצרפי, ההכנסה השולית והרווח:
התוצאה: המחיר 60 בשוק A ו-40 בשוק B, והרווח באפליה 1,200. במחיר אחיד של 46.67 הרווח 1,066.7 בלבד.
מה צריך לזכור לבחינה: המחיר גבוה יותר בשוק A, שבו הביקוש קשיח יותר (גמישות 1.5 מול 2), והאפליה מגדילה את רווח המונופול.
נתוני השאלה. אותו מונופול (P = 100 − 2Q, עלות שולית 20). הממשלה קובעת מחיר מקסימום של 40.
מה מבקשים למצוא? את הכמות, הרווח והפסד הרווחה תחת הפיקוח.
דרך הפתרון.
עד הכמות שבה הביקוש פוגש את המחיר המפוקח, כל יחידה נמכרת ב-40, ולכן ההכנסה השולית שם היא 40:
עד 30 יחידות ההכנסה השולית (40) גבוהה מהעלות השולית (20), ולכן המונופול מייצר 30 יחידות. מעבר ל-30 עליו להוריד את המחיר מתחת ל-40, וההכנסה השולית צונחת. הרווח והפסד הרווחה:
התוצאה: הכמות עלתה מ-20 ל-30, המחיר ירד מ-60 ל-40, והפסד הרווחה ירד מ-400 ל-100.
מה צריך לזכור לבחינה: מחיר מקסימום של 20 (שווה לעלות השולית) מביא את המונופול לכמות התחרותית 40, והפסד הרווחה נעלם. בשוק תחרותי, לעומת זאת, כל מחיר מקסימום מחייב מקטין את הכמות.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| "לא ניתן לדעת, כי המחיר לא נתון" | שאלה מילולית על כיוון התיקון; מסיח ד' ב-2026/20 ניסה לבלבל בדיוק בזה | ההחלטה תלויה רק בהשוואת MR ל-MC, וזה מספיק כדי לקבוע כיוון |
| העתקת הכלל P = MC למונופול | מסיח שבו המונופול מייצר עד שהמחיר שווה לעלות השולית, או "גובה את המחיר הגבוה ביותר האפשרי" | הכמות לפי MR = MC, המחיר מעקומת הביקוש. המונופול ממקסם רווח, לא מחיר, ובאופטימום המחיר גבוה מ-MC |
| מחיר מקסימום על מונופול מגדיל כמות | מסיח שמעתיק את התשובה משיעור 5: מחיר מקסימום מקטין את הכמות | במונופול, עד רמת המחיר התחרותי, מחיר מקסימום מגדיל את הכמות |
| פדיון מול רווח | נקודת הפדיון המרבי (MR שווה ל-0, גמישות 1) מוצגת כנקודת הרווח המרבי | כשיש עלויות, הפחיתו אותן לפני שאתם עונים "רווח" |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 6.1 · הבנת מושגים — מונופול פועל בשוק שבו עקומת הביקוש לינארית ויורדת. בנקודה שבה הוא מייצר, ההכנסה השולית גדולה מההוצאה השולית. מה על המונופול לעשות כדי להגיע לרווח מקסימלי?
שאלה 6.2 · מקרה קצה ושינוי הנחות — הממשלה קובעת למונופול מחיר מקסימום בגובה המחיר שבו עקומת העלות השולית חותכת את עקומת הביקוש. במחיר הזה ההוצאה הממוצעת נמוכה מהמחיר. מה צפוי לקרות?
שאלה 6.3 · חישוב בסיסי — עקומת הביקוש שמול מונופול היא P = 120 − Q, והעלות השולית והממוצעת קבועה ושווה ל-40. מה נכון?
שאלה 6.4 · רמת בחינה — מונופול מייצר בנקודה שבה גמישות הביקוש למוצרו, בערך מוחלט, היא 0.6. ההוצאה השולית שלו חיובית. מה עליו לעשות?
שאלה 6.5 · אינטגרטיבית — מונופול עומד מול ביקוש לינארי, ועלותו השולית קבועה. הממשלה מטילה עליו מס של 10 ש"ח לכל יחידה. מה נכון?
| שאלה | 6.1 | 6.2 | 6.3 | 6.4 | 6.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ב | ג | א | ד | ה |
6.1 — התשובה: ב. יחידה נוספת מוסיפה לפדיון יותר משהיא מוסיפה לעלות, ולכן כדאי להגדיל את הכמות. כדי למכור כמות גדולה יותר על עקומת ביקוש יורדת, המחיר חייב לרדת.
המלכודת שהשאלה בוחנת: כש-MR גדול מ-MC מגדילים כמות, ועל ביקוש יורד זה מחייב להוריד מחיר.
6.2 — התשובה: ג. תחת מחיר מקסימום, ההכנסה השולית של המונופול עד הכמות התחרותית היא המחיר המפוקח עצמו. הוא מייצר עד שהמחיר שווה לעלות השולית, בדיוק כמו שוק תחרותי (תרגיל 6.3).
המלכודת שהשאלה בוחנת: פיקוח מחיר בגובה P = MC הופך את המחיר להכנסה השולית של המונופול.
6.3 — התשובה: א.
השורה השנייה היא הרווח, והשלישית הפסד הרווחה לעומת התחרות (מחיר 40, כמות 80).
המלכודת שהשאלה בוחנת: הכמות מ-MR = MC, המחיר מעקומת הביקוש.
6.4 — התשובה: ד. בביקוש קשיח ההכנסה השולית שלילית, ובוודאי קטנה מהעלות השולית החיובית:
הקטנת הכמות מגדילה את הפדיון ומקטינה את העלויות בבת אחת.
המלכודת שהשאלה בוחנת: בביקוש קשיח ההכנסה השולית שלילית; מונופול לא יפעל שם.
6.5 — התשובה: ה. המס מעלה את העלות השולית ב-10. בביקוש P = a − bQ ובעלות שולית c, המחיר האופטימלי הוא:
המלכודת שהשאלה בוחנת: מס על מונופול בביקוש לינארי מעלה את המחיר בחצי מהמס.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק ב' · מאקרו-כלכלה · שיעור 7 מתוך 15
4 שאלות עיקריות מתוך 40 (2 למבחן בממוצע). הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| תוצר / תל"ג / תל"ן | מקומי או לאומי? גולמי או נקי? יש הכנסות נטו מחו"ל? | תל"ג = תמ"ג + הכנסות נטו מחו"ל; נקי = גולמי פחות פחת |
| עסקה: האם נכללת בתוצר? | נוצר השנה מוצר או שירות? | משומש, פיננסי והעברה — לא; עמלה ושירות ציבורי — כן |
| השקעה נקייה / חיסכון | מקומית או של המשק? | S = In + (X − M) + הכנסות נטו מחו"ל |
| מלאי | מתוכנן או לא מתוכנן? | כל המלאי נרשם בהשקעה; לא מתוכנן = Y − AD |
| ריאלי / לנפש / אבטלה | מה במונה ומה במכנה? | חלקו ב-(1 + אינפלציה) ובגידול האוכלוסייה; אבטלה חלקי כוח העבודה |
תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הוא שווי השוק של כל המוצרים והשירותים הסופיים שיוצרו בתחומי המדינה בתקופה מסוימת. הוא כולל את מה שייצרו כל גורמי הייצור, תושבים וזרים.
תל"ג (תוצר לאומי גולמי) מודד את מה שייצרו גורמי ייצור של תושבי המדינה, בארץ ובחו"ל.
שלוש שיטות מדידה שנותנות אותה תוצאה:
| שיטה | מה סוכמים | הערה |
|---|---|---|
| שיטת הייצור | הערך המוסף בכל שלב: מחיר המכירה פחות קניות מוצרי ביניים | מונעת ספירה כפולה |
| שיטת ההוצאה | צריכה פרטית, השקעה גולמית, צריכה ציבורית, ויצוא פחות יבוא | הבסיס לזהות התוצר והשימושים |
| שיטת ההכנסה | שכר, רנטה, ריבית ורווחים | נותנת את ההכנסה הלאומית במחירי גורמי ייצור |
מה זה אומר: כל שלב מוסיף או מפחית רכיב אחד. I היא ההשקעה הגולמית (כולל השינוי במלאי); X ו-M אינם כוללים שירותי גורמי ייצור.
תל"ן לפי שיטת ההוצאה. ההשקעה המקומית הנקייה היא ההשקעה הגולמית פחות הפחת:
מה זה אומר: בלי ההכנסות נטו מגורמי ייצור בחו"ל מקבלים תמ"ן (תוצר מקומי נקי), לא תל"ן. תל"ג שווה לתמ"ג, ותל"ן שווה לתמ"ן, רק כשההכנסות נטו מגורמי ייצור בחו"ל שוות לאפס.
כשהנתון לא מופיע בשאלה, הוא אפס. כש-X ו-M כוללים במפורש שירותי גורמי ייצור, ההכנסות מחו"ל כבר בתוך X − M: אל תוסיפו אותן שוב.
מה זה אומר: זו זהות חשבונאית שמתקיימת תמיד: מה שלא נצרך נחסך, ומה שיוצר ולא נצרך הושקע (בארץ או בחו"ל).
מה זה אומר: ההשקעה הנמדדת כוללת את כל השינוי במלאי. החלק הלא מתוכנן הוא הפער בין הייצור לביקוש המתוכנן.
| נכלל | לא נכלל |
|---|---|
| מוצרים ושירותים סופיים שיוצרו בתקופה | מוצרי ביניים (נכללים כבר במחיר המוצר הסופי) |
| שכר עובדי מדינה: שירות ציבורי שניתן בפועל (2024/20) | תשלומי העברה: קצבאות, דמי אבטלה, מלגות |
| השקעה במכונות חדשות, בבניינים חדשים ובמלאי (מתוכנן ולא מתוכנן) | מכירת נכס משומש שיוצר בעבר (מכונה, דירה יד שנייה) |
| עמלת תיווך על מכירת נכס משומש: שירות שניתן השנה | עסקאות פיננסיות: קניית מניות ואג"ח, פדיון קרן, פעולות הבנק המרכזי בשוק הפתוח |
מה זה אומר: ריאלי מנכה את עליית המחירים, ולנפש מנכה גם את גידול האוכלוסייה. החישוב המדויק הוא חלוקה; החיסור הוא קירוב.
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| תל"ן = C + G + In + (X − M) + הכנסות נטו מחו"ל | תוצר לאומי נקי בשיטת ההוצאה | רכיבי ההוצאה והכנסות מגורמי ייצור | X ו-M בלי שירותי גורמי ייצור | אם X ו-M כוללים שירותי גורמי ייצור, אל תוסיפו שוב |
| S = In + (X − M) + הכנסות נטו מחו"ל | בדיקת חשבונאות | חיסכון פרטי וציבורי | זהות: תמיד מתקיימת | אין "מקרה" שבו היא לא מתקיימת; אם לא נסגרת, יש טעות |
| Y − AD | מלאי לא מתוכנן | ייצור וביקוש מתוכנן | — | אל תשתמשו בהפרש מהתוצר של שיווי המשקל |
תרשים 7.1 — חמישה שלבים מהתוצר המקומי להכנסה הפנויה
מה רואים: השרשרת מהתמ"ג אל ההכנסה הפנויה; כל מעבר מוסיף או מפחית רכיב אחד, כמפורט בטבלה.
| מעבר | מה מוסיפים או מפחיתים | מתי שני השלבים שווים |
|---|---|---|
| תמ"ג ← תל"ג | מוסיפים הכנסות נטו מגורמי ייצור בחו"ל (מה שקיבלו תושבים מחו"ל פחות מה ששולם לזרים) | כשההכנסות נטו מחו"ל שוות לאפס |
| תל"ג ← תל"ן | מפחיתים פחת | אף פעם בפועל: פחת תמיד חיובי |
| תל"ן ← הכנסה לאומית | מפחיתים מסים עקיפים ומוסיפים סובסידיות | כשאין מסים עקיפים וסובסידיות |
| הכנסה לאומית ← Yd | מפחיתים מסים ישירים ורווחים לא מחולקים, מוסיפים תשלומי העברה | כשכל אלה מתקזזים |
טבלת השפעות: מה זז ומה לא
| אירוע | תמ"ג | תל"ג | תל"ן | Yd |
|---|---|---|---|---|
| חברה ישראלית מעבירה מפעל לחו"ל, והרווחים חוזרים לבעלים בישראל | יורד | לא משתנה | לא משתנה | לא משתנה |
| עובדים זרים מועסקים בישראל (בין אם שכרם נשלח הביתה ובין אם לא) | לא משתנה | נמוך מהתמ"ג בגובה השכר | נמוך יותר | לא משתנה לתושבים |
| הפחת גדל (מכונות נשחקות מהר יותר) | לא משתנה | לא משתנה | יורד | יורדת |
| הממשלה מגדילה קצבאות ומממנת אותן במס ישיר באותו סכום | לא משתנה | לא משתנה | לא משתנה | לא משתנה בסך הכול; משתנה החלוקה |
| פירמות מפסיקות לחלק חלק מהרווחים | לא משתנה | לא משתנה | לא משתנה | יורדת; החיסכון העסקי עולה |
| הייצור גדל והסחורה נשארת במחסנים (מלאי לא מתוכנן) | עולה | עולה | עולה | עולה (השכר שולם) |
מדד המחירים לצרכן. מדד אוקטובר 2026 ירד ב-0.1%, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה ל-1.1%, הרמה הנמוכה מאז אפריל 2021 (כלכליסט). מחירי הדירות אינם משתקללים במדד המחירים לצרכן (בנק הפועלים ב-Funder).
מה זה מדגים: שינוי חודשי שלילי אינו אינפלציה שנתית שלילית; וגם שאלה על מה נכלל במדד המחירים לצרכן.
מה בדיוק נמדד בתוצר. בהודעת הריבית של 1.9.2026 ציין בנק ישראל שהתמ"ג ברבעון השני של 2026 היה גבוה ב-6.2% (בחישוב שנתי) מרבעון 4 של 2025. בניכוי ייצור בחו"ל של חברות ישראליות שנרשם בתמ"ג, העלייה הייתה רק 3.8% (בנק ישראל, 1.9.2026).
מה זה מדגים: חשוב לדעת מה נכלל במדידת התוצר. זו אינה ההבחנה בין תמ"ג לתל"ג (הכנסות נטו מגורמי ייצור).
אבטלה רחבה. בנק ישראל משתמש במדד "אבטלה רחבה" שכולל גם עובדים בהיעדרות זמנית מסיבות כלכליות ומי שפוטרו ויצאו מכוח העבודה. בתחזית יולי 2026 הוא צפה ממוצע של 4.6% ב-2026, בעיקר בגלל עלייה חדה במהלך מבצע "שאגת הארי", והתייצבות סביב 3% במחצית השנייה (בנק ישראל, החלטת הריבית 6.7.2026).
מה זה מדגים: שיעור האבטלה תלוי בהגדרת כוח העבודה, כמו בשאלות על עובדים מיואשים.
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
הקישור לשאלות הרשות: 2024/15, 2024/18, 2024/20 ו-2026/12.
נתוני השאלה. אין מסים עקיפים וסובסידיות, כל הרווחים חולקו, ואין הכנסות מגורמי ייצור בחו"ל.
| נתון | סכום |
|---|---|
| תשלומי שכר | 1,500 |
| רנטה וריבית | 300 |
| רווחי פירמות | 700 |
| תשלומי העברה מהממשלה | 100 |
| צריכה פרטית | 1,600 |
| מס הכנסה על משקי בית | 400 |
| פחת | 80 |
| גירעון ממשלתי | 200 |
| השקעה מקומית גולמית | 300 |
מה מבקשים למצוא? Yd, G, X − M ותל"ג, ובדיקה בזהות החיסכון.
דרך הפתרון.
התוצאה: Yd = 2,200, G = 500, X − M = 180, החיסכון 400, והתל"ג 2,580.
מה צריך לזכור לבחינה: התל"ג שווה לתמ"ג רק בגלל ההנחה שאין הכנסות מגורמי ייצור בחו"ל. ההשקעה הנקייה של המשק (400) גדולה מההשקעה המקומית הנקייה (220), כי למשק יש עודף יצוא.
נתוני השאלה.
| נתון | 2025 | 2026 |
|---|---|---|
| תמ"ג נומינלי | 2,000 | 2,200 |
| מדד מחירי התוצר | 100 | 106 |
| עלות סל הצריכה | 250 | 257.5 |
האוכלוסייה בגיל העבודה היא 7,000 אלף, שיעור ההשתתפות 64%, ומועסקים 4,300 אלף. בהמשך, 30 מובטלים מפסיקים לחפש עבודה.
מה מבקשים למצוא? צמיחה ריאלית, אינפלציה לצרכן ושיעור אבטלה לפני ואחרי היציאה מכוח העבודה.
דרך הפתרון.
התוצאה: צמיחה ריאלית 3.77% (בקירוב 4%), אינפלציה לצרכן 3%. האבטלה 4.02%, ויורדת ל-3.37%.
מה צריך לזכור לבחינה: שיעור האבטלה ירד, אבל לא נוסף אף מועסק. מחירי התוצר עלו ב-6% ומדד המחירים לצרכן רק ב-3%: שני מדדים שונים, ואין סתירה.
נתוני השאלה. במשק סגור בלי ממשלה ייצרו השנה מוצרים בשווי 5,000. משקי הבית קנו מוצרים לצריכה בשווי 3,900. הפירמות קנו מכונות חדשות בשווי 600 ותכננו להגדיל את המלאי ב-100. אין פחת.
מה מבקשים למצוא? השינוי הלא מתוכנן במלאי, ההשקעה הנמדדת והמתוכננת, ובדיקת S = I.
דרך הפתרון.
התוצאה: מלאי לא מתוכנן 400; השקעה נמדדת 1,100 (שווה לחיסכון) ומתוכננת 700.
מה צריך לזכור לבחינה: הזהות S = I מתקיימת בדיוק, למרות שהמשק אינו בשיווי משקל. החיסכון (1,100) גדול מההשקעה המתוכננת (700) בדיוק בגובה המלאי הלא מתוכנן (400); בשיעור 8 נראה שזה האות לפירמות לקצץ בייצור.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| עסקאות שנראות כמו תוצר ואינן | ב-2024/20 המסיחים: מכונה משומשת, פדיון אג"ח, מכירת אג"ח בידי הבנק המרכזי, תשלומי העברה. הנכון: שכר עובדי משרד ממשלתי | שאלו: נוצר השנה מוצר או שירות חדש? אם לא, זה לא תוצר |
| השקעה מקומית נקייה מול השקעה נקייה של המשק | ב-2024/18 ההשקעה המקומית הנקייה הייתה שלילית, ו"ההשקעה הנקייה של המשק הייתה בהכרח שלילית" היה שגוי | של המשק = מקומית (גולמית פחות פחת) ועוד העודף בחשבון השוטף. כתבו S = In + (X − M) ובדקו כל סימן בנפרד |
| תל"ן בלי הכנסות מחו"ל הוא תמ"ן | מסיח מחשב C + G + In + (X − M) ומכנה אותו "תוצר לאומי נקי"; נכון רק כשההכנסות נטו מחו"ל אפס | חפשו "הכנסות מגורמי ייצור" או "תשלומים לגורמי ייצור זרים". אם הם קיימים, תל"ג שונה מתמ"ג |
| שיעור מהתוצר הוא מנה | אחוז הגירעון מהתוצר עולה בוודאות רק כשהמונה עולה והמכנה לא עולה (2024/11); כך גם אבטלה ותוצר לנפש | כתבו את השבר ובדקו את הכיוון של המונה ושל המכנה |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 7.1 · הבנת מושגים — מה מהבאים נכלל בחישוב התוצר הלאומי הנקי של המשק?
שאלה 7.2 · רמת בחינה — במשק פתוח הייתה בשנה שעברה ההשקעה המקומית הגולמית 500, והפחת השנתי 600. אין הכנסות מגורמי ייצור בחו"ל. מה נכון ביותר?
שאלה 7.3 · חישוב בסיסי — התמ"ג הנומינלי עלה בשנה מסוימת ב-8%, מחיר התוצר עלה ב-5%, והאוכלוסייה גדלה ב-2%. בכמה השתנה התמ"ג הריאלי לנפש?
שאלה 7.4 · מקרה קצה ושינוי הנחות — במשק ייצרו השנה מוצרים בשווי 5,000. הביקוש המתוכנן לשימושים סופיים, כולל השקעה מתוכננת במלאי של 100, היה 4,800. מה נכון?
שאלה 7.5 · אינטגרטיבית — נתוני משק: צריכה פרטית 600, צריכה ציבורית 200, השקעה מקומית נקייה 150, ויצוא פחות יבוא של סחורות ושירותים (בלי שירותי גורמי ייצור) מינוס 50. תושבי המשק קיבלו מחו"ל 40 תמורת גורמי ייצור, והמשק שילם לגורמי ייצור זרים 70. הפחת 60. מה נכון?
| שאלה | 7.1 | 7.2 | 7.3 | 7.4 | 7.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ה | א | ב | ג | ד |
7.1 — התשובה: ה. שכר שוטרים הוא תשלום עבור שירות ציבורי שניתן בפועל, והוא נכלל בצריכה הציבורית.
המלכודת שהשאלה בוחנת: עסקאות שנראות כמו תוצר ואינן: פיננסיות, משומשות, העברות, מוצרי ביניים.
7.2 — התשובה: א.
המלכודת שהשאלה בוחנת: השקעה מקומית נקייה מול השקעה נקייה של המשק.
7.3 — התשובה: ב.
המלכודת שהשאלה בוחנת: ניכוי אינפלציה וגידול אוכלוסייה בחלוקה, לא בחיבור.
7.4 — התשובה: ג.
הייצור גדול מהביקוש המתוכנן, ולכן המשק אינו בשיווי משקל, והפירמות יקצצו בייצור.
המלכודת שהשאלה בוחנת: מלאי לא מתוכנן נרשם בהשקעה, והזהות מתקיימת גם מחוץ לשיווי משקל.
7.5 — התשובה: ד.
המלכודת שהשאלה בוחנת: תל"ן בלי הכנסות נטו מחו"ל הוא תמ"ן.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק ב' · מאקרו-כלכלה · שיעור 8 מתוך 15
5 שאלות עיקריות מתוך 40, ועוד 3 שבהן הנושא נדרש ככלי. הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| שיווי משקל / תוצר | מאיזו הכנסה נתונה הנטייה לצרוך? יש מס יחסי, יבוא, השקעה תלויה בתוצר? | כתבו AD = A + slope × Y ופתרו Y = AD |
| פער אינפלציוני / דפלציוני | פער תוצר או פער ביקוש? | פער ביקוש = AD(Yf) − Yf; פער תוצר = k כפול פער הביקוש |
| מלאי לא מתוכנן | הייצור גדול מהביקוש או קטן ממנו? | Y − AD חיובי: המלאי גדל והייצור יורד |
| חיסכון / פרדוקס | ההשקעה אוטונומית? | ניסיון לחסוך מוריד תוצר; החיסכון חוזר לרמת ההשקעה |
| נפט / מלחמה / מחירים ותוצר | זעזוע ביקוש או היצע? | היצע שלילי: מחירים ↑ ותוצר ↓ |
הנחת היסוד של קיינס. בטווח הקצר, כשיש אבטלה והמחירים קשיחים, התוצר נקבע רק על ידי הביקוש המצרפי (2026/13). הפירמות מייצרות כל מה שמבוקש, והריבית נחשבת קבועה.
מה זה אומר: שיווי משקל הוא התוצר שבו הייצור שווה לביקוש המתוכנן. השורה האחרונה היא אותו תנאי בניסוח "זליגות שוות להזרקות": חיסכון, מסים ויבוא יוצאים מזרם ההכנסה; השקעה, צריכה ציבורית ויצוא נכנסים אליו.
| סימן | משמעות |
|---|---|
| a | צריכה אוטונומית: הצריכה כשההכנסה הפנויה אפס |
| b | הנטייה השולית לצרוך מההכנסה הפנויה (בין 0 ל-1) |
| T0 ו-t | מס קבוע (גולגולת) ושיעור מס ההכנסה היחסי |
| I0 ו-h | השקעה אוטונומית, והנטייה השולית להשקיע מהתוצר. h מופיעה רק כשהשאלה מבטלת את הנחה 9 (2026/16) |
| M0 ו-m | יבוא אוטונומי, והנטייה השולית לייבא |
| G ו-X | צריכה ציבורית ויצוא: אוטונומיים |
מה זה אומר: השינוי הלא מתוכנן במלאי הוא הפער בין הייצור לביקוש המתוכנן. זה האות שמזיז את הפירמות אל שיווי המשקל.
מה זה אומר: שינוי בהוצאה האוטונומית מגדיל את התוצר פי k. המכנה הוא החלק מכל שקל הכנסה שאינו חוזר להוצאה.
מה זה אומר: מדיניות שסוגרת את הפער צריכה להזיז את הביקוש בגובה פער הביקוש, והמכפיל כבר יעשה את השאר.
| עקומה | צורה | מה מזיז אותה |
|---|---|---|
| AD — ביקוש מצרפי | יורדת: עליית מחירים מקטינה את כמות הכסף הריאלית, מעלה ריבית ומורידה השקעה | צריכה ציבורית, מסים, יצוא, ציפיות, כמות הכסף הנומינלית |
| SRAS — היצע מצרפי לטווח קצר | עולה | מחירי אנרגיה ותשומות, שכר נומינלי, ציפיות אינפלציה |
| LRAS — היצע מצרפי לטווח ארוך | אנכית בתוצר של תעסוקה מלאה | כמות גורמי הייצור והטכנולוגיה (כמו עקומת התמורה) |
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| k = 1 / (1 − b(1 − t) − h + m) | מכפיל הוצאה אוטונומית | b, t, h, m | ריבית ומחירים קבועים | כשהריבית משתנה (הנחה 10 והיצע כסף קבוע): ההשפעה קטנה יותר |
| ΔY = −b × k × ΔT0 | מס קבוע | b ו-k | מס גולגולת, לא יחסי | בשינוי בשיעור המס t: אז k עצמו משתנה |
| פער ביקוש = AD(Yf) − Yf | כמה להזיז את הביקוש | Yf ופונקציית AD | — | אל תחליפו בפער התוצר Ye − Yf |
תרשים 8.1 — הצלב הקיינסיאני: המלאי הלא מתוכנן מחזיר את המשק לשיווי משקל
מה רואים: E הוא החיתוך של AD עם קו 45 מעלות. מכל ייצור אחר המלאי הלא מתוכנן מחזיר את הייצור אל Ye; העקומות לא זזות.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| Y = AD | קו 45 מעלות: כל נקודה שבה הייצור שווה לביקוש |
| AD | הביקוש המצרפי המתוכנן; השיפוע שלו הוא b(1 − t) + h − m |
| E ו-Ye | שיווי המשקל: אין שינוי לא מתוכנן במלאי |
| Y1 | ייצור גבוה מהביקוש: הקטע המקווקו הוא גידול לא מתוכנן במלאי, והייצור יורד |
| Y0 | ייצור נמוך מהביקוש: הקטע המקווקו הוא ירידה לא מתוכננת במלאי, והייצור עולה |
תרשים 8.2 — המכפיל: הזזה מקבילה של הביקוש
מה רואים: הזזה מקבילה של AD למעלה ב-ΔA, לא תנועה לאורכה; התוצר עולה יותר מההזזה האנכית.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| ΔA | הגידול בהוצאה האוטונומית: ההזזה האנכית של AD |
| Y0 ל-Y1 | הגידול בתוצר: k × ΔA, גדול מההזזה האנכית |
| Yf | התוצר של תעסוקה מלאה. כאן Y1 עדיין קטן ממנו, ונשאר פער דפלציוני |
תרשים 8.3 — AD-AS: הגדלת ביקוש סוגרת פער מיתון
מה רואים: AD זזה ימינה ל-AD'. המשק נע לאורך SRAS מ-E0 ל-E1: התוצר עולה מ-Y0 ל-Yf והמחירים מ-P0 ל-P1.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| E0 | שיווי משקל במיתון: התוצר Y0 קטן מ-Yf |
| AD' | הביקוש אחרי הרחבה: תוצר ומחירים עולים יחד |
| LRAS | התוצר הפוטנציאלי: הרחבה נוספת מעבר לו תעלה בעיקר מחירים |
טבלת השפעות
| שינוי | בצלב הקיינסיאני | במודל AD-AS |
|---|---|---|
| עלייה בצריכה הציבורית או ביצוא | AD זזה למעלה במקביל | AD זזה ימינה |
| עלייה במס קבוע | AD זזה למטה ב-b כפול המס | AD זזה שמאלה |
| עלייה בשיעור המס או בנטייה לייבא | AD מסתובבת ומתמתנת: שיפוע ומכפיל קטנים יותר | AD זזה שמאלה |
| עלייה בתוצר עצמו | תזוזה על AD (צריכה מושרית) | — |
| הפירמות מייצרות יותר מהביקוש | המשק מעל AD: מלאי לא מתוכנן חיובי, הייצור יורד | — |
| עליית מחירי נפט | — | SRAS זזה שמאלה: מחירים עולים, תוצר יורד |
| גידול בכוח העבודה או בפריון | — | LRAS ו-SRAS זזות ימינה |
מלחמה כזעזוע כפול. ברבעון הראשון של 2026, עם מבצע "שאגת הארי", התכווץ התוצר בקצב שנתי של 3.3% (בנק ישראל, החלטת הריבית 25.5.2026). הצריכה הפרטית ירדה, וגיוס מילואים צמצם את ההיצע.
מה זה מדגים: זעזוע כפול ב-AD-AS: AD שמאלה ו-SRAS שמאלה. שני הכוחות מורידים תוצר, וההשפעה נטו על המחירים תלויה בגודל היחסי של כל זעזוע.
התאוששות ופער התוצר. בנק ישראל העריך שהפער בין רמת התוצר למגמתו ארוכת הטווח גדל לכ-4.6% לאחר הרבעון הראשון, וציפה שיצטמצם ברבעון השני (בנק ישראל, דוח המדיניות המוניטרית, 20.7.2026). בהודעת הריבית של 21.10.2026 העריך שהתמ"ג בניכוי ייצור בחו"ל נמוך בכ-3.7% ממגמתו (בנק ישראל).
מה זה מדגים: זה בדיוק "פער התוצר" של המבחן: המרחק האופקי בין התוצר בפועל לתוצר הפוטנציאלי.
משק פתוח מאוד, מכפיל קטן. היבוא בישראל גבוה ביחס לתוצר, ולכן הנטייה השולית לייבא גבוהה.
מה זה מדגים: חלק ניכר מכל הרחבה בביקוש "דולף" ליבוא, ולכן המכפיל בפועל קטן בהרבה מ-1 חלקי (1 − b).
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
הקישור לשאלות הרשות: 2024/12, 2024/16, 2026/13, 2026/16 ו-2026/19, ובשילוב עם שיעור 9 גם 2024/14 ו-2024/19.
נתוני השאלה. משק סגור, והתוצר של תעסוקה מלאה הוא 2,100:
מה מבקשים למצוא? תוצר שיווי המשקל, המכפיל, הפער וההרחבה שסוגרת אותו, ומה קורה לעודף התקציב.
דרך הפתרון.
שיווי המשקל והמכפיל:
הפער בתוצר של תעסוקה מלאה:
התקציב והחיסכון בשיווי המשקל ההתחלתי, ואחרי ההרחבה:
התוצאה: Ye = 1,750 ו-k = 5. הפער הדפלציוני 70 ופער התוצר 350, ולכן נדרשת הגדלת G ב-70. עודף התקציב עולה מ-237.5 ל-255.
מה צריך לזכור לבחינה: הממשלה הגדילה הוצאות, ועודף התקציב גדל. ההכנסות ממס יחסי עלו ב-87.5, יותר מתוספת ההוצאה, כי המכפיל גדול (ההשקעה תלויה בתוצר).
נתוני השאלה. b = 0.75, המסים קבועים, h = 0.1, m = 0.15. הממשלה מגדילה את הצריכה הציבורית ב-300 ומממנת במס קבוע של 300.
מה מבקשים למצוא? את השינוי בתוצר ובכל רכיב של הביקוש.
דרך הפתרון.
התוצאה: התוצר עולה ב-250. הצריכה יורדת ב-37.5, ההשקעה עולה ב-25 והיבוא עולה ב-37.5.
מה צריך לזכור לבחינה: מכפיל התקציב המאוזן כאן הוא 250 חלקי 300, כלומר 0.83 ולא 1, ועודף היצוא יורד ב-37.5. הצריכה הפרטית יורדת, כי המס גדול מתוספת ההכנסה.
נתוני השאלה. בטווח הרלוונטי AD = 200 + 0.75 Y, וההשקעה המתוכננת כוללת הגדלת מלאי ב-20.
מה מבקשים למצוא? את שיווי המשקל ואת השינוי במלאי כשהייצור 1,000, 600 או 800.
דרך הפתרון.
התוצאה: Ye = 800. בייצור 1,000 המלאי הלא מתוכנן הוא +50 והייצור יורד; בייצור 600 הוא −50 והייצור עולה.
מה צריך לזכור לבחינה: גם בשיווי משקל המלאי גדל ב-20, כי זו ההשקעה שהפירמות תכננו. שיווי משקל אינו "אין שינוי במלאי" אלא "אין שינוי לא מתוכנן במלאי". בייצור 1,000 יירשם שינוי של 70: 20 מתוכנן ועוד 50 לא מתוכנן.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| מכפיל פשוט במקום מכפיל מלא | מסיחים מחושבים עם 1 חלקי (1 − b), בלי מס יחסי, השקעה שתלויה בתוצר ויבוא | חשבו תמיד את השיפוע המלא של AD לפני המכפיל |
| פער תוצר מול פער ביקוש | ב-2026/19 הפער הדפלציוני היה 300. "שיווי משקל בתעסוקה מלאה עם פער דפלציוני" סותר את עצמו, ו"פער אינפלציוני" הופך כיוון | פער ביקוש נמדד אנכית בתוצר של תעסוקה מלאה; פער תוצר נמדד אופקית |
| "תקציב מאוזן" אינו נשאר מאוזן | עם מס יחסי, הוצאה שממומנת במס קבוע מגדילה תוצר והכנסות ממס, והתקציב עובר לעודף (2024/14, מסיח א) | חשבו ΔT = ΔT0 + t × ΔY ולא רק ΔT0 |
| "אין שינוי במלאי" כתנאי לשיווי משקל | המסיח נשמע נכון, אבל שיווי משקל דורש רק שהשינוי הלא מתוכנן יהיה אפס | הפרידו בין השקעה מתוכננת במלאי (בתוך AD) לבין Y − AD |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 8.1 · חישוב בסיסי — נתון משק סגור שפונקציית הביקוש המצרפי שלו היא AD = 200 + 0.75Y. התוצר של תעסוקה מלאה הוא 1,000. מה נכון?
שאלה 8.2 · רמת בחינה — במשק סגור בשיווי משקל באבטלה, הנטייה השולית לצרוך מההכנסה הפנויה היא 0.8, המסים קבועים וההשקעה אוטונומית. הניחו ששער הריבית אינו משתנה. משקי הבית מחליטים לצרוך 100 פחות בכל רמת הכנסה. מה יקרה?
שאלה 8.3 · הבנת מושגים — משק נמצא בתעסוקה מלאה. מחיר הנפט העולמי עולה בחדות, והממשלה והבנק המרכזי אינם מגיבים. מה צפוי בטווח הקצר לפי מודל AD-AS?
שאלה 8.4 · מקרה קצה ושינוי הנחות — במשק סגור AD = 300 + 0.6Y בטווח הרלוונטי. ההשקעה המתוכננת כוללת הגדלת מלאי של 40. הפירמות מייצרות כעת 900. מה נכון?
שאלה 8.5 · אינטגרטיבית — במשק פתוח C = 50 + 0.9Yd, שיעור מס ההכנסה 20% (אין מס קבוע), M = 0.12Y, וההשקעה, הצריכה הציבורית והיצוא אוטונומיים. הריבית אינה משתנה. היצוא גדל ב-40. מה נכון?
| שאלה | 8.1 | 8.2 | 8.3 | 8.4 | 8.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | א | ב | ד | ה | ג |
8.1 — התשובה: א.
המלכודת שהשאלה בוחנת: פער תוצר מול פער ביקוש.
8.2 — התשובה: ב.
המלכודת שהשאלה בוחנת: פרדוקס החיסכון: החיסכון חוזר לרמת ההשקעה.
8.3 — התשובה: ד. זעזוע היצע שלילי מזיז את SRAS שמאלה. על עקומת AD שלא השתנתה, המחירים עולים והתוצר יורד.
המלכודת שהשאלה בוחנת: זעזוע היצע מול זעזוע ביקוש.
8.4 — התשובה: ה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: מלאי לא מתוכנן נמדד באותה רמת תוצר, לא מול תוצר שיווי המשקל.
8.5 — התשובה: ג.
המלכודת שהשאלה בוחנת: מכפיל מלא עם מס יחסי ויבוא, והשפעה על התקציב ועל עודף היצוא.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק ב' · מאקרו-כלכלה · שיעור 9 מתוך 15
3 שאלות עיקריות מתוך 40, ועוד 5 שבהן הנושא נדרש ככלי. הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| הגדלת G / הורדת מס / קצבאות | איזה כלי? קנייה או העברה? | G: k; מס קבוע והעברות: b כפול k |
| תקציב מאוזן | יש מס יחסי? יבוא? השקעה תלויה בתוצר? | (1 − b) × k × ΔG; בדקו שהתקציב באמת נשאר מאוזן |
| גירעון / מאזן מבני | השתנה כלי מדיניות או רק התוצר? | מבני = t × Yf + T0 − G − Tr; השאר מחזורי |
| מימון באג"ח / דחיקה | הביקוש לכסף תלוי בתוצר? הריבית קבועה? | הנחה 10 והיצע כסף קבוע: פתרו את שני השווקים יחד |
| יחס חוב לתוצר | הגירעון לעומת הגירעון המייצב | δ* = d0 × g / (1 + g) |
מה זה אומר: המאזן בפועל מתפרק לחלק שקובעת המדיניות ולחלק שקובע מצב המחזור.
מה זה אומר: קנייה ישירה של הממשלה (G) נכנסת לביקוש במלואה. מס קבוע והעברות נכנסים רק בחלק b שמשקי הבית מוציאים.
| כלי | השפעה על התוצר | השפעה על הגירעון |
|---|---|---|
| הגדלת הצריכה הציבורית G | k כפול ΔG | גדל ב-ΔG, פחות הגידול בהכנסות ממס יחסי |
| הורדת מס קבוע או הגדלת תשלומי העברה | b כפול k כפול הסכום | גדל בסכום, פחות הגידול בהכנסות ממס יחסי |
| תקציב מאוזן: G ו-T0 עולים באותו סכום | (1 − b) כפול k כפול הסכום; שווה לסכום רק כש-t, h ו-m הם אפס | ללא שינוי במודל עם מסים קבועים בלבד; עודף כשיש מס יחסי |
| העלאת שיעור המס t | מקטינה את המכפיל ואת התוצר | קטן |
תשלומי העברה אינם צריכה ציבורית. קצבאות, מענקים ודמי אבטלה מגדילים את ההכנסה הפנויה, ורק החלק b מהם נצרך. לכן הם פועלים כמו הורדת מס, לא כמו G. לפי הנחה 11 הממשלה אינה משלמת תשלומי העברה, אלא אם השאלה אומרת אחרת.
| מקור מימון | מה קורה |
|---|---|
| הנפקת אג"ח לציבור בארץ | הביקוש לאשראי עולה והריבית עולה; ההשקעה הפרטית נדחקת, והמכפיל בפועל קטן מהמכפיל הקיינסיאני |
| גיוס חוב בחו"ל | מט"ח נכנס, השקל מתחזק, והחוב במטבע חוץ חשוף לסיכון שער |
| הדפסת כסף | כמות הכסף גדלה, הריבית לא עולה, אבל נוצר לחץ אינפלציוני. חוק בנק ישראל אוסר על הבנק לממן את הממשלה באשראי ישיר |
טבלת השוואה: מתי יש דחיקה ומה גודלה
| התנאים | מה קורה לריבית | הדחיקה | ההשפעה על התוצר |
|---|---|---|---|
| המודל הקיינסיאני הבסיסי: ריבית קבועה | לא משתנה | אין | המכפיל המלא |
| הביקוש לכסף אינו תלוי בתוצר (השאלה מבטלת את הנחה 10) | לא משתנה: עליית Y לא מזיזה את Md | אין | המכפיל המלא |
| הנחה 10: הביקוש לכסף תלוי בתוצר ובריבית, היצע הכסף קבוע | עולה | חלקית: ההשקעה יורדת | קטנה מהמכפיל |
| הנחה 10, ובנק ישראל מגדיל את היצע הכסף כדי לשמור על הריבית (מדיניות מתאימה) | לא משתנה | אין | המכפיל המלא |
| תעסוקה מלאה או טווח ארוך: התוצר קבוע | עולה | מלאה: ההשקעה והצריכה יורדות בסכום ההוצאה | אין שינוי בתוצר |
| משק קטן פתוח, ניידות הון ושער חליפין נייד | נשאר ליד הריבית העולמית; הון נכנס, השקל מתחזק | דחיקה של היצוא נטו במקום ההשקעה | קטנה, עד אפס בניידות מלאה |
ככל שההשקעה רגישה יותר לריבית, וככל שהביקוש לכסף רגיש יותר לתוצר ופחות לריבית, הדחיקה גדולה יותר.
d הוא יחס החוב לתוצר, δ יחס הגירעון הכולל לתוצר (כולל ריבית), ו-g שיעור הצמיחה של התוצר הנומינלי.
מה זה אומר: צמיחה נומינלית שוחקת את יחס החוב הקיים. δ* הוא הגירעון שמקזז בדיוק את השחיקה הזו.
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| ΔY = (1 − b) × k × ΔG | תקציב מאוזן | b ו-k | מימון במס קבוע, ריבית קבועה | עם מס יחסי התקציב לא נשאר מאוזן |
| δ* = d0 × g / (1 + g) | גירעון שמייצב את יחס החוב | יחס חוב, צמיחה נומינלית | גירעון כולל (כולל ריבית) | עם גירעון ראשוני בלבד (בלי ריבית) |
תרשים 9.1 — מאזן התקציב כפונקציה של התוצר
מה רואים: קו T עולה עם התוצר וקו G אופקי; משמאל ל-Yb גירעון ומימין עודף. מיתון (מ-Yf ל-Y0) הוא תנועה לאורך הקווים, ולא הזזה שלהם.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| T = tY | הכנסות ממס יחסי: עולות עם התוצר |
| G | הוצאות הממשלה: אינן תלויות בתוצר |
| B ו-Yb | התוצר שבו התקציב מאוזן |
| שמאל ל-Yb | גירעון: ההוצאות גדולות מההכנסות |
| Y0 ו-Yf | במיתון (Y0) יש גירעון מחזורי, למרות שבתעסוקה מלאה (Yf) התקציב היה בעודף מבני |
| שינוי | בגרף מאזן התקציב | בצלב הקיינסיאני |
|---|---|---|
| מיתון: התוצר יורד מ-Yf ל-Y0 | תזוזה לאורך הקווים אל אזור הגירעון | — |
| הגדלת G | קו G עולה; הגירעון בכל רמת תוצר גדל | AD זזה למעלה ב-ΔG |
| העלאת שיעור המס t | קו T נעשה תלול יותר | AD נעשית שטוחה יותר |
| הורדת מס קבוע | קו T זז למטה במקביל | AD זזה למעלה ב-b כפול הסכום |
הכלל לבחינה. שינוי בגירעון בפועל אינו מעיד על שינוי במדיניות. רק הזזה של קו, כלומר שינוי במאזן המבני, מעידה על מדיניות יזומה.
גירעון וחוב אחרי שנתיים של מלחמה. הגירעון בשנת 2025 הסתכם בכ-4.7% מהתוצר (98.6 מיליארד ש"ח, אומדן ראשוני של משרד האוצר; Globes, 13.1.2026), ויחס החוב לתוצר בסוף 2025 עמד על כ-68.6% (Globes, מצטט את החשב הכללי, 25.1.2026). שלושה מספרים שונים לשנת 2026: יעד הגירעון בתקציב 3.9% מהתוצר; תחזית בנק ישראל ביולי 2026 4.9% (התחזית); וביצוע של 3.2% מהתוצר ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2026 (משרד האוצר, 8.10.2026).
מה זה מדגים: יעד, תחזית וביצוע הם שלושה מספרים שונים. מהגירעון ומהחוב אפשר לבנות שאלת גירעון מייצב.
החשבון שהמבחן מלמד. אם התוצר הנומינלי צומח בכ-5% בשנה, הגירעון שמייצב חוב של 68.6% הוא:
גירעון של 4.7% גבוה מהרף, ולכן יחס החוב עלה. גירעון של 3.2% עד 3.9% כבר קרוב לרף.
מה זה מדגים: השוואת δ ל-δ*. זה החשבון שחברות הדירוג ובנק ישראל עוקבים אחריו כשהם מדברים על "תוואי חוב יורד".
מייצבים אוטומטיים בפועל. במלחמה פעלו גם מייצבים אוטומטיים (ירידה בהכנסות ממסים, דמי אבטלה) וגם מדיניות יזומה (הוצאות ביטחון, תשלומי מילואים ופיצויים שנקבעו בהחלטות).
מה זה מדגים: שני הרכיבים יחד הגדילו את הגירעון, אבל רק השני הוא "מדיניות". זו שאלת גירעון מחזורי מול מבני.
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
הקישור לשאלות הרשות: 2024/11, 2024/14 ו-2024/19, ובשילוב עם שיעור 8 גם 2026/16.
נתוני השאלה. משק סגור:
בהמשך ההשקעה יורדת ב-40. להשוואה: משק עם מס קבוע של 312.5, שמתחיל באותו שיווי משקל. התוצר של תעסוקה מלאה הוא 1,400.
מה מבקשים למצוא? את השפעת הירידה בהשקעה על התוצר ועל העודף, עם מס יחסי ועם מס קבוע, ואת פירוק המאזן למבני ומחזורי.
דרך הפתרון.
שיווי המשקל ההתחלתי:
ההשקעה יורדת ב-40:
אותו זעזוע במשק עם מס קבוע של 312.5:
פירוק המאזן במשק עם המס היחסי:
התוצאה: עם מס יחסי התוצר יורד ב-100, והעודף יורד ב-25 בלי שום החלטה: זה המייצב האוטומטי. עם מס קבוע התוצר יורד ב-200. המאזן המבני 100 והרכיב המחזורי −37.5.
מה צריך לזכור לבחינה: אותו זעזוע הוריד את התוצר פי שניים במשק בלי מס יחסי. המייצב "עולה" לממשלה ירידה בעודף, אבל חוסך חצי מהמיתון.
נתוני השאלה. משק סגור, b = 0.8, מסים קבועים, השקעה אוטונומית, ולכן k = 5. פער התוצר הוא 400 (התוצר קטן מתעסוקה מלאה ב-400), והריבית קבועה.
מה מבקשים למצוא? את גודל הצעד הנדרש בכל כלי ואת השינוי בגירעון.
דרך הפתרון.
| כלי | גודל הצעד הנדרש | שינוי בגירעון |
|---|---|---|
| הגדלת G | 400 / 5 = 80 | גדל ב-80 |
| הורדת מס קבוע | 400 / (0.8 × 5) = 100 | גדל ב-100 |
| הגדלת תשלומי העברה | 100, כמו הורדת מס | גדל ב-100 |
| תקציב מאוזן | 400 / (0.2 × 5) = 400 | ללא שינוי |
התוצאה: G דורש 80, מס קבוע או העברות 100, ותקציב מאוזן 400 בלי שינוי בגירעון.
מה צריך לזכור לבחינה: G הוא הכלי "הזול" ביותר במונחי גירעון. תקציב מאוזן סוגר את הפער בלי גירעון, אבל דורש הגדלה של הממשלה ב-400, פי חמישה מהגדלת G בלבד.
נתוני השאלה. משק סגור:
הממשלה מגדילה את G ב-60 ומממנת באג"ח.
מה מבקשים למצוא? את שיווי המשקל ההתחלתי, ואת השפעת ההרחבה בשלושה תרחישים: ריבית קבועה, הנחה 10 עם היצע כסף קבוע, ובנק ישראל ששומר על הריבית.
דרך הפתרון.
שיווי המשקל ההתחלתי בשני השווקים:
שלושת התרחישים:
התוצאה: בהתחלה i = 5, Y = 1,500 ו-I = 80. בריבית קבועה התוצר עולה ב-300. עם הנחה 10 והיצע כסף קבוע הוא עולה ב-200, וההשקעה יורדת ב-20. כדי לשמור על i = 5, בנק ישראל מגדיל את היצע הכסף ב-75.
מה צריך לזכור לבחינה: הדחיקה אינה "הממשלה לוקחת כסף מהציבור": עליית התוצר מגדילה את הביקוש לכסף, ובהיצע כסף קבוע הריבית עולה וההשקעה יורדת. אם הביקוש לכסף אינו תלוי בתוצר, אין דחיקה גם בלי התערבות של בנק ישראל.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| תשלומי העברה הם לא צריכה ציבורית | מסיח מכפיל אותם ב-k המלא; רק החלק שנצרך (b) נכנס לביקוש | סווגו: הממשלה קונה מוצר (G) או מעבירה כסף (Tr)? |
| גירעון גדל לא אומר מדיניות מרחיבה | במיתון הגירעון גדל מעצמו | בדקו אם השתנה כלי (G, T0, t, Tr). אם לא, השינוי מחזורי |
| דחיקה תלויה בהנחות | עם הנחה 10 והיצע כסף קבוע יש דחיקה; עם "הריבית אינה משתנה" או "הביקוש לכסף אינו תלוי בתוצר" אין | קראו את הנחות עמוד 2 ואת ההנחות בגוף השאלה לפני שבוחרים מכפיל |
| "הצמיחה גדולה מהגירעון, ולכן החוב יורד" | המסיח משווה צמיחה לגירעון; מה שקובע הוא הגירעון מול הגירעון המייצב d0 × g | חשבו את δ* והשוו |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 9.1 · חישוב בסיסי — במשק סגור הנטייה השולית לצרוך מההכנסה הפנויה היא 0.8, המסים קבועים, ההשקעה אוטונומית והריבית קבועה. הממשלה רוצה להגדיל את התוצר ב-200 על ידי שינוי במס הקבוע בלבד. מה השינוי הנדרש?
שאלה 9.2 · הבנת מושגים — איזה מהבאים הוא מייצב אוטומטי?
שאלה 9.3 · רמת בחינה — יחס החוב לתוצר במשק הוא 70%. התוצר הנומינלי צומח ב-5% בשנה, והגירעון הכולל השנה הוא 4.5% מהתוצר. מה יקרה ליחס החוב לתוצר?
שאלה 9.4 · מקרה קצה ושינוי הנחות — במשק סגור Y = 2,000 − 100i בשוק המוצרים (המכפיל 5, וההשקעה I = 180 − 20i). הביקוש לכסף Md = 0.25Y − 50i, והיצע הכסף קבוע ב-125. הממשלה מגדילה את הצריכה הציבורית ב-60 ומממנת באג"ח. מה נכון?
שאלה 9.5 · אינטגרטיבית — במשק שיעור מס ההכנסה 30%, אין מס קבוע ואין תשלומי העברה, והצריכה הציבורית 900. התוצר בפועל 2,800, והתוצר של תעסוקה מלאה 3,200. מה נכון?
| שאלה | 9.1 | 9.2 | 9.3 | 9.4 | 9.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ג | ה | ב | א | ד |
9.1 — התשובה: ג.
המלכודת שהשאלה בוחנת: מכפיל המס הוא b כפול k, ובסימן שלילי.
9.2 — התשובה: ה. מס פרוגרסיבי פועל בלי החלטה: כשהשכר יורד, ההכנסות ממסים יורדות בשיעור גדול יותר מהשכר, וההכנסה הפנויה יורדת פחות מהשכר.
המלכודת שהשאלה בוחנת: מייצב אוטומטי מול מדיניות יזומה.
9.3 — התשובה: ב.
המלכודת שהשאלה בוחנת: הגירעון מול הגירעון המייצב, לא הצמיחה מול הגירעון.
9.4 — התשובה: א.
המלכודת שהשאלה בוחנת: דחיקה חלקית לפי הנחה 10, ומה משתנה כשהביקוש לכסף אינו תלוי בתוצר.
9.5 — התשובה: ד.
המלכודת שהשאלה בוחנת: מאזן מבני מול רכיב מחזורי.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק ב' · מאקרו-כלכלה · שיעור 10 מתוך 15
2 שאלות עיקריות מתוך 40 (שאלה אחת בכל מבחן). הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
שימו לב: בשיעור 10 בלבד, C מסמלת מזומן בידי הציבור (Currency), ולא צריכה פרטית. כך גם בנוסחאות M = C + D, MB = C + R ו-mm = (1 + c) / (c + r).
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| קנייה / מכירה של אג"ח | לאן זז הכסף: לציבור או ממנו? | קנייה מרחיבה; ΔM = mm × ΔMB |
| כמה אג"ח למכור | השינוי הרצוי בכסף, לא בבסיס | הסכום = השינוי הרצוי חלקי המכפיל |
| הציבור מחזיק מזומן | c נתון? | mm = (1 + c) / (c + r) |
| הפקדה / משיכה של מזומן | עירוי פנימי: הבסיס לא משתנה | חשבו מכפיל לפני ואחרי השינוי ב-c |
| ביקוש לכסף / ריבית | מה מזיז את העקומה ומה תזוזה לאורכה? | תוצר ומחירים מזיזים; ריבית = תזוזה לאורך |
תפקידי הכסף: אמצעי חליפין, יחידת מידה (מחירים נמדדים בשקלים) ושמירת ערך.
כסף הוא מלאי, לא זרם. משכורת היא הכנסה, היתרה בעו"ש היא כסף.
| מצרף | מה הוא כולל |
|---|---|
| בסיס הכסף (MB) | מזומן בידי הציבור ועוד יתרות הבנקים בבנק ישראל ובקופותיהם (רזרבות) |
| M1 | מזומן בידי הציבור ועוד פיקדונות עו"ש |
| M2 | M1 ועוד פיקדונות קצרי טווח עד שנה |
| M3 | M2 ועוד פיקדונות ארוכים יותר ומק"מ בידי הציבור |
בנק שמקבל פיקדון מחזיק רזרבה בשיעור r ומלווה את השאר. האשראי חוזר למערכת כפיקדון חדש, עד שכל הרזרבות "מחויבות" כנגד פיקדונות.
מה זה אומר: זו ברירת המחדל כשנאמר "הציבור מחזיק את כל כספו בפיקדונות": בסיס הכסף שווה לרזרבות, והכסף שווה לפיקדונות.
D הם הפיקדונות ו-R הרזרבות. הציבור שומר על יחס קבוע c בין מזומן לפיקדונות, והבנקים על יחס נזילות r.
שימו לב: בשיעור 10 בלבד, C מסמלת מזומן בידי הציבור (Currency), ולא צריכה פרטית. כך גם בנוסחאות M = C + D, MB = C + R ו-mm = (1 + c) / (c + r).
מה זה אומר: ככל ש-c גדול יותר, המכפיל קטן יותר: כל שקל שהציבור מחזיק במזומן "דולף" מתהליך יצירת האשראי. כש-c שווה לאפס, הנוסחה חוזרת ל-1 / r.
| עירוי חיצוני חיובי | עירוי פנימי חיובי | |
|---|---|---|
| הגדרה | גידול בבסיס הכסף: רזרבות ועוד מזומן בידי הציבור | הקטנת המזומן בידי הציבור: הציבור מפקיד מזומן בבנק |
| דוגמאות | בנק ישראל קונה אג"ח או מט"ח; הממשלה מממנת גירעון מבנק ישראל | הציבור עובר לתשלום בכרטיסים ומפקיד את המזומן שבכיס |
| מה קורה לבסיס הכסף | גדל | לא משתנה: המזומן רק עובר מהציבור לרזרבות |
| מה קורה לרזרבות | גדלות בחלק מהעירוי | גדלות בדיוק בסכום ההפקדה |
| מה קורה להיצע הכסף | גדל ב-mm כפול העירוי (כש-c קבוע) | גדל, כי c קטן והמכפיל גדל |
מה זה אומר: שני סוגי העירוי מגדילים את הכסף: החיצוני דרך הבסיס, הפנימי דרך המכפיל.
הביקוש לכסף נובע משלושה מניעים: עסקאות (תלוי בתוצר ובמחירים), זהירות וספקולציה (תלוי בריבית). הריבית היא המחיר האלטרנטיבי של החזקת כסף, ולכן עקומת הביקוש יורדת. לפי הנחה 10, הביקוש לכסף תלוי ברמת התוצר ובשער הריבית.
מה זה אומר: הריבית נקבעת בנקודה שבה הביקוש הריאלי לכסף שווה להיצע.
מה זה אומר: משוואת הכמות היא זהות: כמות הכסף כפול מהירות המחזור שווה לתוצר הנומינלי. כשהמהירות קבועה, הכסף גדל והתוצר הריאלי קבוע, המחירים עולים באותו שיעור כמו הכסף.
מה זה אומר: לפי משוואת פישר, הריבית הריאלית היא בקירוב הריבית הנומינלית פחות האינפלציה. בדיוק: (1 + i) / (1 + π) − 1.
מחיר אג"ח ותשואתה נעים בכיוונים הפוכים. כשהריבית בשוק עולה, מחיר אג"ח קיימת יורד.
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| mm = 1 / r | מכפיל הכסף | יחס נזילות | כל הכסף בפיקדונות; הבנקים מנצלים את כל יכולת האשראי | כשהציבור מחזיק מזומן |
| mm = (1 + c) / (c + r) | מכפיל עם מזומן | c ו-r | c קבוע | בעירוי פנימי c משתנה: חשבו לפני ואחרי |
| MV = PY | משוואת הכמות | שלושה מתוך ארבעה | זהות; מסקנה על מחירים דורשת V ו-Y קבועים | — |
תרשים 10.1 — שוק הכסף: הגדלת היצע הכסף מורידה את הריבית
מה רואים: עקומת ההיצע זזה ימינה, ושיווי המשקל נע לאורך Md: הריבית יורדת.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| Md | הביקוש לכסף: יורד בריבית, וזז ימינה כשהתוצר או המחירים עולים |
| Ms0 ו-Ms1 | היצע הכסף: אנכי, כי בנק ישראל ומכפיל הכסף קובעים אותו |
| E0 ו-E1 | שיווי המשקל לפני ואחרי הגדלת הכסף: הריבית יורדת מ-i0 ל-i1 |
| שינוי | מה קורה בגרף | תוצאה |
|---|---|---|
| הבנק המרכזי קונה אג"ח או מוריד יחס נזילות | Ms זזה ימינה | הריבית יורדת |
| הבנק המרכזי מוכר אג"ח או מעלה יחס נזילות | Ms זזה שמאלה | הריבית עולה |
| עירוי פנימי חיובי (הציבור מפקיד מזומן) | Ms זזה ימינה | הריבית יורדת |
| עלייה בתוצר או במחירים | Md זזה ימינה | הריבית עולה, אם הכסף לא משתנה |
| התפשטות כרטיסי אשראי ואפליקציות תשלום | Md זזה שמאלה | הריבית יורדת |
| שינוי בריבית עצמה | תזוזה לאורך Md | — |
המקרה שהמבחן אוהב: התוצר עולה, וכדי שהריבית לא תעלה הבנק המרכזי חייב להגדיל את הכסף. זה ההיגיון של "ריבית קבועה" במודל הקיינסיאני, שמונע דחיקה (שיעור 9, תרגיל 9.3).
ריבית ריאלית חיובית. ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%, אחרי שהושארה ללא שינוי בהחלטה מ-21 באוקטובר 2026 (בנק ישראל); ההחלטה הבאה נקבעה ל-23.11.2026, ולכן בדקו את הנתון העדכני. קצב האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר 2026 היה 1.1% (מדד המחירים לצרכן, פורסם ב-15.11.2026; כלכליסט). לפי משוואת פישר:
ריבית ריאלית חיובית ומשמעותית היא הסיבה ששוק ההון צופה להורדות ריבית נוספות.
מה זה מדגים: משוואת פישר. זו ריבית ריאלית בדיעבד, עם האינפלציה שכבר הייתה; הריבית הריאלית הצפויה מחושבת עם ציפיות האינפלציה.
יחס נזילות בישראל. הבנקים מחויבים להחזיק יחס נזילות נמוך יחסית על פיקדונות קצרי טווח, ובנק ישראל כמעט לא משתמש בו ככלי שוטף. הכלי העיקרי הוא הריבית, וספיגת נזילות עודפת נעשית במכרזי מק"מ ובפיקדונות של הבנקים בבנק ישראל.
מה זה מדגים: במבחן יחס הנזילות הוא כלי לגיטימי לכל דבר, לצד מכירת אג"ח (תרגיל 10.1).
עירוי פנימי בפועל. המעבר לתשלומים דיגיטליים מקטין את המזומן שהציבור מחזיק ביחס לפיקדונות.
מה זה מדגים: עירוי פנימי חיובי: c יורד, מכפיל הכסף עולה, ובאותו בסיס כסף נוצר יותר כסף.
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
הקישור לשאלות הרשות: 2024/17 ו-2026/14.
נתוני השאלה. הציבור מחזיק את כל כספו בפיקדונות. הרזרבות 200, יחס הנזילות 20%, והבנקים מנצלים את כל יכולת האשראי שלהם.
| נכסי הבנקים | סכום | התחייבויות הבנקים | סכום |
|---|---|---|---|
| רזרבות | 200 | פיקדונות | 1,000 |
| אשראי | 800 |
מה מבקשים למצוא? איך להקטין את הכסף ל-800: בהעלאת יחס הנזילות או במכירת אג"ח.
דרך הפתרון.
התוצאה: הכסף יורד ל-800 ביחס נזילות של 0.25, או במכירת אג"ח שמורידה את הרזרבות ב-40.
מה צריך לזכור לבחינה: רק בכלי 2 הרזרבות יורדות. בכלי 1 הרזרבות נשארות 200, והאשראי יורד ל-600.
נתוני השאלה. הפיקדונות 1,000, המזומן בידי הציבור 200, יחס הנזילות 10%.
מה מבקשים למצוא? את השינוי בהיצע הכסף בכל מקרה.
דרך הפתרון.
המצב ההתחלתי:
(א) עירוי חיצוני:
(ב) עירוי פנימי:
התוצאה: הכסף גדל ב-240 בעירוי החיצוני, וב-450 בעירוי הפנימי.
מה צריך לזכור לבחינה: בעירוי הפנימי הבסיס לא השתנה כלל, ובכל זאת הכסף גדל יותר. ההפקדה הפכה מזומן "רדום" לרזרבות שעליהן הבנקים בונים אשראי.
נתוני השאלה. רמת המחירים קבועה (P = 1), מכפיל הכסף 5, והריבית כשבר עשרוני. הביקוש לכסף, התוצר והיצע הכסף בשורה הראשונה של החישוב; התוצר עולה ל-2,200. במשוואת הכמות: מהירות המחזור קבועה, הכסף גדל ב-6% והתוצר הריאלי ב-3%.
מה מבקשים למצוא? את הריבית לפני עליית התוצר ואחריה, כמה אג"ח לקנות כדי לשמור על הריבית, ואת עליית המחירים.
דרך הפתרון.
משוואת הכמות:
התוצאה: הריבית עולה ל-7.5%; כדי לשמור על 5% בנק ישראל צריך לקנות אג"ח ב-10. המחירים עולים ב-3%.
מה צריך לזכור לבחינה: עלייה של 10% בתוצר העלתה את הריבית ב-2.5 נקודות אחוז, כי הביקוש לכסף תלוי בתוצר (הנחה 10). זה המנגנון של הדחיקה.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| קנייה מול מכירה | הסכום הנכון עם הכיוון ההפוך | מכירת אג"ח מוציאה כסף מהמערכת. שאלו: לאן זז הכסף, אל הציבור או ממנו? |
| המכפיל חל על השינוי בבסיס, לא על הכסף הרצוי | השינוי הרצוי עצמו, או השינוי כפול המכפיל | חלקו במכפיל (כש-c הוא אפס: כפול r). התשובה קטנה מהשינוי הרצוי |
| עירוי פנימי אינו משנה את בסיס הכסף | "הכסף לא השתנה כי הבסיס לא השתנה" | ההפקדה עוברת לרזרבות והכסף גדל. חשבו את המכפיל לפני ואחרי השינוי ב-c |
| שינוי בריבית אינו מזיז את הביקוש לכסף | עליית ריבית מוצגת כהזזה של העקומה | זו תזוזה לאורך העקומה. הזזה דורשת גורם שאינו על הצירים: תוצר, מחירים או טכנולוגיית תשלומים |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 10.1 · חישוב בסיסי — הציבור מחזיק את כל כספו בפיקדונות, ויחס הנזילות 25%. הבנק המרכזי קונה אג"ח בסכום 30. מה יקרה להיצע הכסף?
שאלה 10.2 · הבנת מושגים — הריבית הנומינלית על פיקדון לשנה היא 4%, והאינפלציה באותה שנה הייתה 6%. מה נכון?
שאלה 10.3 · רמת בחינה — איזה מהשינויים הבאים מזיז את עקומת הביקוש לכסף ימינה?
שאלה 10.4 · מקרה קצה ושינוי הנחות — הציבור מחזיק מזומן בשיעור 25% מהפיקדונות, יחס הנזילות 15%, ובסיס הכסף 400. הבנקים מנצלים את כל יכולת האשראי. הציבור עובר לתשלומים דיגיטליים ומעתה מחזיק מזומן בשיעור 5% מהפיקדונות. מה נכון?
שאלה 10.5 · אינטגרטיבית — הציבור מחזיק מזומן בשיעור 20% מהפיקדונות ושומר על היחס הזה, ויחס הנזילות 10%. בנק ישראל רוצה להגדיל את היצע הכסף ב-240 באמצעות קניית אג"ח מהציבור. מה נכון?
| שאלה | 10.1 | 10.2 | 10.3 | 10.4 | 10.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ד | א | ג | ה | ב |
10.1 — התשובה: ד.
המלכודת שהשאלה בוחנת: הכפלה במכפיל, לא ביחס הנזילות.
10.2 — התשובה: א.
המלכודת שהשאלה בוחנת: ריבית ריאלית: חיסור האינפלציה, ואשליית כסף.
10.3 — התשובה: ג. תוצר נומינלי גבוה יותר מגדיל את העסקאות, ולכן בכל רמת ריבית מבוקש יותר כסף.
המלכודת שהשאלה בוחנת: מה מזיז את הביקוש לכסף ומה מזיז את ההיצע.
10.4 — התשובה: ה.
זה עירוי פנימי חיובי של 150: המזומן בידי הציבור ירד ב-150, והוא עבר לרזרבות.
המלכודת שהשאלה בוחנת: עירוי פנימי חיובי: הבסיס קבוע, המכפיל גדל.
10.5 — התשובה: ב.
המלכודת שהשאלה בוחנת: מכפיל עם מזומן; חילוק השינוי הרצוי במכפיל.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק ב' · מאקרו-כלכלה · שיעור 11 מתוך 15
שאלה עיקרית אחת מתוך 40, ועוד 3 שבהן הנושא נדרש ככלי. הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| הורדת / העלאת ריבית | השרשרת: ריבית ← השקעה ← תוצר; במשק פתוח גם שקל | ריבית גבוהה = שקל חזק = אינפלציה נמוכה |
| מק"מ / יחס נזילות / מט"ח | הצעד מזרים או סופג שקלים? | מזרים = מרחיב; סופג = מצמצם |
| טווח ארוך / תעסוקה מלאה | האם הכסף משפיע על תוצר ריאלי? | בטווח הארוך רק על מחירים |
| הרחבה מוניטרית עם הנחה 10 | התוצר העולה מגדיל את הביקוש לכסף | פתרו את שוק המוצרים ושוק הכסף יחד |
| תמהיל מדיניות | מה קורה לריבית קודם? | קבעו ריבית, ואחר כך השקעה ושקל |
| מטרה | פירוט |
|---|---|
| מטרה ראשית | יציבות מחירים: יעד אינפלציה של 1% עד 3% בשנה, שנקבע בהסכמה עם הממשלה |
| מטרות נוספות, בלי לפגוע ביציבות המחירים | תמיכה בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום פערים חברתיים; יציבות המערכת הפיננסית |
| מי מחליט | הוועדה המוניטרית, בראשות נגיד הבנק, בכמה החלטות ריבית מתוזמנות בשנה |
| כלי | צעד מרחיב | צעד מצמצם |
|---|---|---|
| ריבית בנק ישראל (הכלי העיקרי) | הורדה | העלאה |
| פעולות שוק פתוח באג"ח | קניית אג"ח | מכירת אג"ח |
| מק"מ ופיקדונות מוניטריים | פדיון מק"מ וצמצום הנפקות | הנפקת מק"מ וקליטת פיקדונות הבנקים |
| יחס נזילות | הורדה | העלאה |
| מסחר במט"ח (שיעור 15) | קניית מט"ח בשקלים מזרימה שקלים | מכירת מט"ח סופגת שקלים |
| כלים מאקרו-יציבותיים (מגבלות על שיעור המימון במשכנתאות) | הקלה | החמרה |
מה זה אומר: הכסף משפיע על התוצר דרך הריבית. ההשקעה משתנה ב-d כפול השינוי בריבית, והתוצר משתנה פי k מהשינוי בהשקעה.
| ערוץ | המנגנון אחרי הורדת ריבית |
|---|---|
| ערוץ הריבית | עלות האשראי יורדת, ההשקעה והצריכה של מוצרים בני קיימא עולות |
| ערוץ האשראי | הבנקים מלווים יותר ובתנאים נוחים יותר; הלוואות צמודות פריים מוזלות מיד |
| ערוץ שער החליפין | הון יוצא, השקל נחלש (פיחות), היצוא עולה ומחירי היבוא בשקלים עולים |
| ערוץ מחירי הנכסים | מחירי מניות, אג"ח ודירות עולים; משקי הבית מרגישים עשירים יותר וצורכים יותר |
| ערוץ הציפיות | הודעה אמינה על מדיניות משנה ציפיות לאינפלציה ולריבית העתידית עוד לפני שהשינוי מגיע למשק |
הנחה 10 מחלישה את ההרחבה: כשהביקוש לכסף תלוי בתוצר, עליית התוצר מגדילה את הביקוש לכסף ו"מחזירה" חלק מהריבית למעלה. לכן ההשפעה על התוצר קטנה יותר מאשר במודל שבו הביקוש לכסף אינו תלוי בתוצר.
ההשפעה גדולה יותר ככל שההשקעה רגישה יותר לריבית, וככל שהביקוש לכסף פחות רגיש לריבית.
| תמהיל | ריבית | השקעה פרטית | שקל (משק פתוח, שער נייד) | תוצר |
|---|---|---|---|---|
| הרחבה פיסקלית, היצע כסף קבוע (הנחה 10) | עולה | יורדת חלקית (דחיקה) | מתחזק | עולה בפחות מהמכפיל |
| הרחבה פיסקלית, ובנק ישראל מתאים את הכסף כדי לשמור על הריבית | לא משתנה | לא משתנה | ללא לחץ מהריבית | עולה במכפיל המלא; סיכון אינפלציוני |
| הרחבה פיסקלית ובמקביל העלאת ריבית | עולה הרבה | יורדת הרבה | מתחזק הרבה | עולה מעט או לא משתנה |
| צמצום פיסקלי והורדת ריבית | יורדת | עולה | נחלש | הרכב התוצר זז מצריכה ציבורית להשקעה ויצוא |
| הרחבה כפולה | לא ברור (תלוי בעוצמות) | לא ברור | לא ברור | עולה חזק |
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| ΔI = −d × Δi | ערוץ הריבית | רגישות ההשקעה לריבית | השקעה תלויה בריבית בלבד (הנחה 9) | כשהשאלה מוסיפה תלות בתוצר |
| ΔY = k × ΔI | מהשקעה לתוצר | המכפיל | ריבית כבר נקבעה | אל תכפילו את השינוי בכסף ב-k |
תרשים 11.1 — ערוץ הריבית: הורדת ריבית מגדילה את ההשקעה
מה רואים: תזוזה לאורך עקומת ההשקעה מ-A ל-B: הריבית יורדת וההשקעה עולה. העקומה עצמה לא זזה.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| I(i) | פונקציית ההשקעה: יורדת בריבית (הנחה 9) |
| A ל-B | הורדת ריבית מ-i0 ל-i1 מגדילה השקעה מ-I0 ל-I1; התוצר עולה ב-k כפול ההפרש |
תרשים 11.2 — עלייה בתוצר מעלה את הביקוש לכסף ואת הריבית
מה רואים: עקומת הביקוש לכסף זזה ימינה, וההיצע נשאר במקומו, ולכן הריבית עולה.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| Md(Y0) ו-Md(Y1) | הביקוש לכסף לפני ואחרי עליית התוצר |
| Ms | היצע כסף קבוע: הריבית עולה מ-i0 ל-i1 |
| המשמעות | זה המנגנון שמקטין הן את המכפיל הפיסקלי (דחיקה) והן את ההשפעה של הרחבה מוניטרית |
| צעד | שוק הכסף | צלב קיינסיאני | AD-AS |
|---|---|---|---|
| הורדת ריבית או קניית אג"ח | Ms ימינה, i יורדת | AD עולה ב-ΔI | AD ימינה: P ו-Y עולים |
| העלאת ריבית או מכירת אג"ח | Ms שמאלה, i עולה | AD יורדת | AD שמאלה: P ו-Y יורדים |
| הרחבה כשהמשק על Yf, בטווח הארוך | — | — | רק P עולה; Y חוזר ל-Yf |
מחזור הורדות הריבית ב-2026.
| החלטה | ריבית בנק ישראל | מקור |
|---|---|---|
| 25 במאי 2026 | הורדה ל-3.75% | בנק ישראל |
| 6 ביולי 2026 | הורדה ל-3.5% | בנק ישראל |
| 1 בספטמבר 2026 | הורדה ל-3.25% | בנק ישראל |
| 21 באוקטובר 2026 | ללא שינוי, 3.25% | בנק ישראל |
הרקע להורדות היה שלושה גורמים. ראשית, אינפלציה שחזרה לתוך היעד (בין 1.5% ל-1.9% בנתונים שעמדו לפני הוועדה במועדי ההחלטות; 1.1% במדד אוקטובר, שפורסם אחריהן). שנית, שקל שהתחזק בכ-5.9% מול הדולר ברבעון השני של 2026 והוזיל את היבוא (בנק ישראל, שוק המט"ח ברבעון השני). שלישית, פער תוצר שלילי אחרי המלחמה.
ברבעון השלישי נחלש השקל בכ-2.9%, וההחלטה באוקטובר הייתה להשאיר את הריבית.
מה זה מדגים: ערוץ שער החליפין: שקל חזק עושה חלק מעבודת הצמצום במקום הריבית, ומאפשר להוריד אותה.
ריבית הפריים. במערכת הבנקאית בישראל נהוג שריבית הפריים שווה לריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, כלומר 4.75% כעת. הורדת ריבית מגיעה מיד להלוואות הצמודות לפריים, כולל מסלולי משכנתא.
מה זה מדגים: ערוץ האשראי בפועל.
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
הקישור לשאלות הרשות: 2026/18, ובשילוב עם שיעורים 8 ו-10 גם 2024/16 ו-2026/14.
נתוני השאלה. משק סגור, מחירים קשיחים. השאלה מבטלת את הנחה 10: הביקוש לכסף תלוי רק בריבית. בנק ישראל קונה אג"ח ב-8.
מה מבקשים למצוא? את השינוי בריבית, בהשקעה ובתוצר.
דרך הפתרון.
התוצאה: הריבית יורדת מ-5% ל-4%, ההשקעה עולה ב-20 והתוצר ב-50.
מה צריך לזכור לבחינה: קנייה של 8 בלבד הזיזה את התוצר ב-50, דרך שני מכפילים בשרשרת: מכפיל הכסף (5) והמכפיל הקיינסיאני (2.5).
נתוני השאלה. משתמשים במשק של תרגיל 9.3: בשוק המוצרים Y = 2,000 − 100 i, ההשקעה I = 180 − 20 i, בשוק הכסף Md = 0.25 Y − 50 i, והיצע הכסף 125. שיווי המשקל ההתחלתי: i = 5, Y = 1,500. בנק ישראל מגדיל את היצע הכסף ל-155.
מה מבקשים למצוא? את השינוי בתוצר כשהביקוש לכסף תלוי בתוצר, וכשאינו תלוי בו.
דרך הפתרון.
עם הנחה 10:
בלי הנחה 10:
התוצאה: עם הנחה 10 התוצר עולה ב-40; בלעדיה הוא עולה ב-60.
מה צריך לזכור לבחינה: עליית התוצר הגדילה את הביקוש לכסף, ולכן הריבית ירדה רק ל-4.6 ולא ל-4.4.
נתוני השאלה. מוצרים מיובאים הם 30% מסל הצרכן, ושינוי בשער החליפין עובר במלואו למחיריהם (הנחה לצורך התרגיל; במציאות המעבר חלקי).
מה מבקשים למצוא? את השינוי במדד המחירים כשהשקל נחלש ב-4%, וכשהוא מתחזק ב-10%.
דרך הפתרון.
התוצאה: פיחות של 4% מעלה את המדד בכ-1.2%; התחזקות של 10% מורידה אותו בכ-3.0%.
מה צריך לזכור לבחינה: התחזקות חדה של השקל מורידה את האינפלציה ופותחת לבנק מרחב להוריד ריבית בלי לצאת מהיעד, גם כשהמשק אינו במיתון עמוק.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| העלאת ריבית מחזקת את השקל | מסיח: "העלאת ריבית תגרום לפיחות ולאינפלציה", הפוך בשני החלקים | ריבית גבוהה מושכת הון ומחזקת את השקל. ריבית גבוהה = שקל חזק = יבוא זול = אינפלציה נמוכה |
| הבנק בוחר ריבית או כמות כסף, לא את שתיהן | מסיח שמשאיר גם ריבית קבועה וגם כסף קבוע כשהתוצר עולה | כשהתוצר עולה והביקוש לכסף תלוי בו, שמירה על ריבית מחייבת הגדלת כסף |
| בטווח הארוך כסף משפיע רק על מחירים | מסיח שמבטיח עלייה קבועה בתוצר הריאלי או ירידה קבועה באבטלה | חפשו בשאלה "טווח ארוך" או "תעסוקה מלאה" |
| "הרחבה מוניטרית מעלה את התוצר בכמות שמחושבת מהריבית ההתחלתית" | חישוב שפותר רק את שוק הכסף בתוצר ההתחלתי | עם הנחה 10 הריבית יורדת פחות. פתרו את שני השווקים יחד |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 11.1 · הבנת מושגים — איזה מהצעדים הבאים של בנק ישראל הוא צעד מצמצם?
שאלה 11.2 · רמת בחינה — במשק קטן ופתוח עם תנועת הון חופשית ושער חליפין נייד, הבנק המרכזי מעלה את הריבית. מה צפוי, בהנחה ששאר הגורמים קבועים?
שאלה 11.3 · מקרה קצה ושינוי הנחות — משק נמצא בתעסוקה מלאה, והבנק המרכזי מגדיל את כמות הכסף באופן ניכר. מה יקרה בטווח הארוך?
שאלה 11.4 · אינטגרטיבית — במשק סגור, בשוק המוצרים Y = 2,000 − 100i, וההשקעה I = 180 − 20i. הביקוש לכסף Md = 0.25Y − 50i, והיצע הכסף 125. בנק ישראל מגדיל את היצע הכסף ל-155. מה נכון?
שאלה 11.5 · רמת בחינה — במשק קטן ופתוח עם תנועת הון חופשית ושער חליפין נייד, הממשלה מגדילה את הגירעון ומממנת אותו באג"ח, ובמקביל בנק ישראל מעלה את הריבית כדי לשמור על יעד האינפלציה. מה צפוי?
| שאלה | 11.1 | 11.2 | 11.3 | 11.4 | 11.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ב | ה | א | ד | ג |
11.1 — התשובה: ב. בהנפקת מק"מ הציבור מעביר שקלים לבנק ישראל תמורת נייר ערך, והנזילות במערכת קטנה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: כל צעד שסופג שקלים מצמצם.
11.2 — התשובה: ה. ריבית גבוהה מושכת הון, המטבע מתחזק, היבוא מתוזל והאינפלציה יורדת.
המלכודת שהשאלה בוחנת: ריבית גבוהה מחזקת את השקל ומורידה אינפלציה.
11.3 — התשובה: א. בטווח הארוך התוצר נקבע על LRAS, והרחבה מוניטרית מסתכמת בעליית מחירים.
המלכודת שהשאלה בוחנת: בטווח הארוך כסף משפיע רק על מחירים.
11.4 — התשובה: ד.
המלכודת שהשאלה בוחנת: עם הנחה 10 הריבית יורדת פחות, כי התוצר העולה מגדיל את הביקוש לכסף.
11.5 — התשובה: ג. שני הצעדים לוחצים את הריבית כלפי מעלה. ריבית גבוהה מורידה השקעה, מושכת הון ומחזקת את השקל, ושקל חזק מקטין את היצוא נטו.
המלכודת שהשאלה בוחנת: תמהיל מדיניות: קבעו קודם את הריבית.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק ג' · כלכלה בינלאומית · שיעור 12 מתוך 15
שאלה עיקרית אחת מתוך 40, ועוד אחת שבה הנושא נדרש ככלי. הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| עסקה: באיזה חשבון? | סחורה, הכנסה, העברה, הון או נכס פיננסי? | קרן = פיננסי; תשואה על הקרן = שוטף |
| סימן: זכות או חובה? | מכניס מט"ח או מוציא? | מקור +, שימוש −; רכישת מט"ח של בנק ישראל − |
| עודף יצוא / עודף שוטף | מה בדיוק שואלים? | יצוא = X − M; שוטף = גם הכנסות והעברות |
| רזרבות כנעלם | כל שאר החשבונות נתונים? | CA + KA + FA = 0 ופתרו |
| נתון מפרסום רשמי | BPM6 או מוסכמת המבחן? | ב-BPM6 הפכו את סימן החשבון הפיננסי |
מאזן התשלומים: תיעוד של כל העסקאות בין תושבי המשק לתושבי חו"ל בתקופה מסוימת.
בבחינות הרשות, כמו בספרי הלימוד בעברית, כל עסקה נרשמת לפי השאלה "האם היא מכניסה מט"ח למשק או מוציאה מט"ח ממנו?"
| סוג רישום | סימן | מה נכלל | דוגמאות |
|---|---|---|---|
| זכות: מקור מט"ח | + | כל מה שמביא מט"ח: יצוא, הכנסות שהתקבלו מחו"ל, העברות שהתקבלו, השקעות של זרים במשק, ירידה ביתרות בנק ישראל | חברת הייטק מייצאת תוכנה; קרן זרה קונה מניות בתל אביב |
| חובה: שימוש במט"ח | − | כל מה שדורש מט"ח: יבוא, הכנסות ששולמו לזרים, העברות ששולמו, השקעות של תושבים בחו"ל, עלייה ביתרות בנק ישראל | יבוא דלק; קרן פנסיה קונה מניות בניו יורק; בנק ישראל קונה מט"ח |
הכלל העליון: כל עסקה נרשמת פעמיים, פעם בפלוס ופעם במינוס, ולכן סכום כל החשבונות שווה לאפס:
מה זה אומר: כשבנק ישראל קונה דולרים, הוא משתמש בהם: הדולרים יוצאים מהשוק ונכנסים ליתרות, בדיוק כמו קרן פנסיה שקונה נכס בחו"ל. לכן גידול ביתרות נרשם בחובה (−), וירידה ביתרות (מכירת מט"ח) נרשמת בזכות (+).
| חשבון | מה נרשם בו | דוגמה | סימן טיפוסי בישראל |
|---|---|---|---|
| חשבון שוטף (CA): סחורות ושירותים | יצוא (+) ויבוא (−) | יצוא שירותי תוכנה, יבוא דלק | סחורות −, שירותים + |
| חשבון שוטף: הכנסה ראשונית | תמורה לגורמי ייצור: שכר, ריבית, דיבידנד, רווחים | דיבידנד שחברת הייטק משלמת לבעלים זרים (−) | − |
| חשבון שוטף: הכנסה משנית | העברות שוטפות ללא תמורה | קצבאות מחו"ל, תרומות, מענקים ממשלתיים (+) | + |
| חשבון הון (KA) | העברות הון ונכסים לא פיננסיים | מחילת חוב, מכירת פטנט | קטן |
| חשבון פיננסי (FA): פרטי | השקעות ישירות, השקעות תיק, הלוואות ופיקדונות | זר קונה מניות בישראל (+); ישראלי קונה מניות בחו"ל (−) | משתנה |
| חשבון פיננסי: רזרבות | שינוי ביתרות המט"ח של בנק ישראל | בנק ישראל קונה דולרים (−) | − בשנים של רכישות |
BPM6: המדריך הבינלאומי שלפיו נערכים הפרסומים הרשמיים. בו החשבון הפיננסי נרשם כהפרש בין צבירת נכסים לצבירת התחייבויות:
מה זה אומר: החשבון הפיננסי ב-BPM6 מופיע בסימן הפוך, ולכן הזהות נכתבת CA + KA = FA.
| עסקה | מוסכמת המבחן (זכות וחובה) | BPM6 |
|---|---|---|
| בנק ישראל קונה מט"ח ב-10 | −10 בסעיף הרזרבות | +10 (גידול בנכסים) |
| קרן פנסיה קונה מניות בחו"ל ב-5 | −5 | +5 |
| זרים קונים אג"ח ממשלתיות ב-8 | +8 | −8 נטו (גידול בהתחייבויות) |
| הזהות | CA + KA + FA = 0 | CA + KA = FA |
בחשבון השוטף אין הבדל: יצוא חיובי ויבוא שלילי בשתי השיטות. בבחינה עובדים רק במוסכמת זכות וחובה, אלא אם השאלה מגדירה אחרת. כשקוראים נתון מפרסום של בנק ישראל ("החשבון הפיננסי נטו: צבירת נכסים של 15"), הופכים את הסימן.
מה זה אומר: S הוא החיסכון הלאומי הגולמי ו-I ההשקעה הגולמית. זו אותה זהות של שיעור 7, כשמוסיפים לה גם את ההעברות השוטפות.
| מצב | משמעות מאקרו | משמעות פיננסית (מוסכמת המבחן) |
|---|---|---|
| עודף בחשבון השוטף | החיסכון הלאומי גדול מההשקעה; המשק מוציא פחות משהוא מרוויח | FA שלילי: המשק צובר נכסים נטו בחו"ל, פרטיים או ביתרות |
| גירעון בחשבון השוטף | ההשקעה גדולה מהחיסכון, או שהממשלה מוציאה יותר משהיא גובה | FA חיובי: המשק לווה מהעולם או מוכר לזרים נכסים |
גירעון אינו בהכרח רע: גירעון שמממן השקעה מניבה שונה מגירעון שמממן צריכה. עודף אינו בהכרח טוב: הוא יכול לנבוע מהשקעה נמוכה.
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| CA + KA + FA = 0 | סגירת מאזן התשלומים | כל החשבונות פרט לאחד | מוסכמת זכות וחובה של המבחן | בטבלאות BPM6: שם CA + KA = FA |
| CA = S − I | קשר מאקרו | חיסכון לאומי והשקעה | S מההכנסה הלאומית הפנויה, I גולמית | — |
תרשים 12.1 — מקורות ושימושים במט"ח: הסכום תמיד אפס
מה רואים: המקורות (CA ו-KA) שווים לשימושים (FA הפרטי והרזרבות), ולכן הסכום הוא אפס.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| CA = +4 | עודף בחשבון השוטף: מקור נטו של מט"ח |
| KA = +1 | חשבון ההון: מקור קטן |
| FA = −2 | החשבון הפיננסי הפרטי: תושבים השקיעו בחו"ל יותר משזרים השקיעו במשק |
| ΔR = −3 | בנק ישראל קנה מט"ח ב-3: שימוש, ולכן מינוס |
רישום כפול: כל עסקה, שני צדדים
| עסקה | רישום ראשון | רישום נגדי |
|---|---|---|
| חברה ישראלית מייצאת תוכנה ב-10 ומשאירה את הדולרים בפיקדון בחו"ל | CA: יצוא שירותים +10 | FA פרטי: נכסים בחו"ל −10 |
| קרן זרה קונה מניות בתל אביב ב-20, והמוכר הישראלי מוכר את הדולרים לבנק ישראל | FA פרטי: השקעת זרים +20 | FA רזרבות: −20 |
| בנק ישראל קונה דולרים מהבנקים ב-5 | FA רזרבות: −5 | FA פרטי: ירידה בנכסי הבנקים בחו"ל +5 |
| ישראלי מקבל דיבידנד של 3 מחברה אמריקאית | CA: הכנסה ראשונית +3 | FA פרטי: הדולרים בפיקדון בחו"ל −3 |
עודף שוטף שנשחק. ב-2025 העודף בחשבון השוטף היה 8.9 מיליארד דולר, לעומת 15.8 מיליארד ב-2024 (מעריב, 16.3.2026, לפי נתוני הלמ"ס). הסיבה העיקרית אינה הסחר אלא ההכנסה הראשונית: הגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות גדל בכ-5.4 מיליארד דולר (שם), כי משקיעים זרים מרוויחים יותר על השקעותיהם בישראל.
מה זה מדגים: המלכודת של "עודף יצוא מול עודף שוטף".
מבנה הסחר. לישראל גירעון קבוע בסחר בסחורות, שהגיע לשיא של כ-38 מיליארד דולר ב-2025 (כ-30 מיליארד בניכוי רכיבים חד-פעמיים; כלכליסט, 14.1.2026, לפי נתוני סחר החוץ של הלמ"ס), ועודף בשירותים. כ-80% מיצוא השירותים העסקיים ב-2025 קשור לענפי ההייטק (מעריב, שם).
מה זה מדגים: סימנים מנוגדים בתוך החשבון השוטף: סחורות במינוס, שירותים בפלוס (תרגיל 12.1).
עמדת נושה נטו ויתרות. בסוף 2025 עמד עודף הנכסים של ישראל על ההתחייבויות מול העולם על כ-263 מיליארד דולר (בנק ישראל, 18.3.2026): התוצאה המצטברת של שנים של עודף שוטף. חלק ניכר מהעודף מוחזק כיתרות מט"ח של בנק ישראל, שעמדו בסוף אוקטובר 2026 על כ-237.8 מיליארד דולר (בנק ישראל, 5.11.2026).
מה זה מדגים: במוסכמת המבחן, כל שנה שבה היתרות גדלו נרשמה במינוס בסעיף הרזרבות.
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
הקישור לשאלות הרשות: 2026/17, ובשילוב עם חשבונאות לאומית גם 2024/15.
נתוני השאלה. הנתונים במיליארדי דולרים, במבנה דומה לזה של ישראל (מספרים להמחשה).
| סעיף | סכום |
|---|---|
| יצוא סחורות | 60 |
| יבוא סחורות | 90 |
| יצוא שירותים | 80 |
| יבוא שירותים | 35 |
| הכנסות ראשוניות שהתקבלו | 6 |
| הכנסות ראשוניות ששולמו | 18 |
| העברות שוטפות נטו | +7 |
| חשבון הון | +0.5 |
| השקעות של ישראלים בחו"ל (פרטי) | 40 |
| השקעות של זרים בישראל | 39 |
מה מבקשים למצוא? את החשבון השוטף ואת השינוי ביתרות בנק ישראל.
דרך הפתרון.
החשבון השוטף:
סגירת המאזן:
התוצאה: בנק ישראל קנה מט"ח ב-9.5, והרישום שלילי.
מה צריך לזכור לבחינה: בפרסום BPM6 אותו נתון יופיע כ"גידול בנכסי רזרבה של 9.5" עם סימן חיובי.
נתוני השאלה. תוצר 5,000, צריכה פרטית 2,900, השקעה גולמית 900, צריכה ציבורית 1,100, מסים 1,200. הכנסה ראשונית נטו −40, העברות שוטפות נטו +20.
מה מבקשים למצוא? את החשבון השוטף, ולבדוק אותו דרך החיסכון הלאומי, הפרטי והציבורי.
דרך הפתרון.
פירוק לחיסכון ציבורי ופרטי:
התוצאה: עודף שוטף של 80, שמורכב מחיסכון ציבורי של 100 ומפער של −20 בין החיסכון הפרטי להשקעה.
מה צריך לזכור לבחינה: החיסכון הפרטי קטן מההשקעה, ובכל זאת יש עודף שוטף, כי הממשלה חוסכת. והפוך: בשנות מלחמה, עם גירעון תקציבי, עודף שוטף אפשרי רק אם החיסכון הפרטי גבוה מספיק.
נתוני השאלה. יצוא 100, יבוא 90, דיבידנדים ששולמו לזרים 15, העברות שוטפות נטו +5, חשבון הון 0. משקיעים זרים השקיעו ישירות 30, וקרנות פנסיה ישראליות קנו מניות בחו"ל ב-12.
מה מבקשים למצוא? את השינוי ביתרות בנק ישראל, ואת אותו מאזן ב-BPM6.
דרך הפתרון.
התוצאה: החשבון השוטף מאוזן, ובכל זאת בנק ישראל קנה 18 (רישום של −18 ברזרבות).
מה צריך לזכור לבחינה: המט"ח שבנק ישראל קנה הגיע מתנועות הון, לא מסחר. בשאלות שער חליפין (שיעורים 14 ו-15) זה בדיוק מה שמסביר ייסוף בלי עודף שוטף.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| עודף יצוא אינו עודף בחשבון השוטף | השאלה שואלת "עודף יצוא", "עודף בחשבון השוטף" או "עודף מסחרי" (סחורות בלבד) | עודף יצוא הוא X − M; החשבון השוטף מוסיף הכנסות ראשוניות והעברות. חשבו רק את מה שנשאל |
| סימן רכישת המט"ח | מסיח שרושם רכישת מט"ח בפלוס "כי היתרות גדלו", בהיגיון של BPM6 | במבחן גידול ביתרות הוא שימוש במט"ח, ולכן מינוס |
| השקעה זרה והפירות שלה בחשבונות שונים | קניית מניות בידי זר (+, פיננסי) לצד הדיבידנד שהוא מקבל (−, הכנסה ראשונית) | קרן = חשבון פיננסי; תשואה על הקרן = חשבון שוטף |
| עודף שוטף אינו עודף תקציבי | עודף שוטף לצד גירעון תקציבי | עודף שוטף אפשרי עם גירעון אם החיסכון הפרטי גבוה מספיק. פרקו את CA = (Sp − I) + (T − G) ובדקו כל רכיב |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 12.1 · הבנת מושגים — איזו מהעסקאות הבאות נרשמת בחובה (−) בחשבון השוטף של ישראל?
שאלה 12.2 · חישוב בסיסי — במשק מסוים התוצר 1,000, הצריכה הפרטית 600, ההשקעה 250 והצריכה הציבורית 200. ההכנסה הראשונית נטו מחו"ל −10, וההעברות השוטפות נטו +40. מה נכון?
שאלה 12.3 · רמת בחינה — למשק הישראלי עודף בחשבון השוטף זה שנים רבות. מה משמעות הדבר?
שאלה 12.4 · מקרה קצה ושינוי הנחות — בשנה מסוימת העודף בחשבון השוטף 12 וחשבון ההון 0. זרים השקיעו במשק 20, ותושבים השקיעו בחו"ל 25 (פרטי). לפי מוסכמת זכות וחובה של המבחן, מה נכון?
שאלה 12.5 · אינטגרטיבית — במשק העודף בחשבון השוטף 14 וחשבון ההון +1. לפי מוסכמת זכות וחובה של המבחן, מה נכון לגבי החשבון הפיננסי (כולל רזרבות)?
| שאלה | 12.1 | 12.2 | 12.3 | 12.4 | 12.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ג | ד | ב | א | ה |
12.1 — התשובה: ג. דיבידנד לבעלים זרים הוא תשלום של הכנסה ראשונית: שימוש במט"ח, בחשבון השוטף.
המלכודת שהשאלה בוחנת: קרן בחשבון הפיננסי, תשואה עליה בחשבון השוטף.
12.2 — התשובה: ד.
המלכודת שהשאלה בוחנת: עודף יצוא מול עודף שוטף.
12.3 — התשובה: ב. CA = S − I, ועודף שוטף מלווה ב-FA שלילי: צבירת נכסים נטו בחו"ל.
המלכודת שהשאלה בוחנת: עודף שוטף = חיסכון גדול מהשקעה, לא עודף תקציבי ולא עודף בסחורות.
12.4 — התשובה: א.
מינוס בסעיף הרזרבות פירושו שימוש במט"ח, כלומר רכישה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: רכישת מט"ח של בנק ישראל נרשמת במינוס במוסכמת המבחן.
12.5 — התשובה: ה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: סימן החשבון הפיננסי במבחן מול BPM6.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק ג' · כלכלה בינלאומית · שיעור 13 מתוך 15
שאלה עיקרית אחת מתוך 40 (2026/4, 2.5%), ועוד 2 שבהן הנושא נדרש ככלי (2024/3, 2024/7). הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| שעות ליחידה | הנתונים בשעות? | OCX = hX / hY |
| תפוקה לעובד | הנתונים בתפוקה? | OCX = qY / qX |
| מי ייצא מה | יתרון מוחלט או יחסי? | רק העלות האלטרנטיבית קובעת |
| תנאי סחר | באילו יחידות (Y ליחידת X או הפוך)? | בין שתי העלויות; בקצה הרווח כולו לצד השני |
| פתיחה לסחר במשק קטן | מייבא או מייצא? | העודף הכולל עולה; צד אחד מפסיד |
השיעור משלים את שיעור 1 (עלות אלטרנטיבית ועקומת התמורה) ואת שיעור 4 (משק קטן ופתוח).
| מושג | הגדרה | מה הוא קובע |
|---|---|---|
| יתרון מוחלט | מייצר את המוצר בפחות שעות עבודה ליחידה (פריון גבוה יותר) | רמת השכר וההכנסה במדינה |
| יתרון יחסי | מייצר את המוצר בעלות אלטרנטיבית נמוכה יותר | מי מייצא מה |
משפט ריקרדו: גם מדינה שאין לה יתרון מוחלט בשום מוצר מרוויחה מסחר, כל עוד העלויות האלטרנטיביות של שתי המדינות שונות. במודל של שני מוצרים ושתי מדינות, לכל מדינה יש יתרון יחסי במוצר אחד בדיוק (אלא אם העלויות שוות, ואז אין סחר).
מה זה אומר: OC_X הוא מספר יחידות Y שמוותרים עליהן כדי לייצר יחידת X. בשעות, המוצר שעלותו מחושבת נמצא במונה; בתפוקה, הוא במכנה. המסיחים בנויים על ההיפוך.
מה זה אומר: כל מדינה מייצאת את המוצר שזול לה יחסית; תנאי הסחר (Y ליחידת X) קובעים איך מתחלק הרווח.
משק קטן מקבל את המחיר העולמי כנתון.
מה זה אומר: המחיר המקומי עובר למחיר העולמי, והפער בין הביקוש להיצע המקומיים נסגר ביבוא או ביצוא. רווח הסחר הוא משולש.
| משק מייבא (Pw נמוך) | משק מייצא (Pw גבוה) | |
|---|---|---|
| צרכנים | מרוויחים | מפסידים |
| יצרנים מקומיים | מפסידים | מרוויחים |
| העודף הכולל | עולה במשולש רווח הסחר | עולה במשולש רווח הסחר |
בשני המקרים העודף הכולל עולה, אבל יש מפסידים. לכן הקבוצה המפסידה מתנגדת לפתיחה לסחר, ודורשת מכס או מכסה (שיעור 5).
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| OCX = hX / hY | שעות ליחידה | שעות | — | בנתוני תפוקה |
| OCX = qY / qX | תפוקה לעובד | תפוקות | — | בנתוני שעות |
תרשים 13.1 — רווחי סחר: צריכה מחוץ לעקומת התמורה
מה רואים: במעבר מאוטרקיה לסחר הייצור עובר לקצה ה-PPF (P), והצריכה נעה מ-A ל-C לאורך קו הסחר, אל מחוץ ל-PPF. ה-PPF עצמה לא זזה.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| PPF | עקומת התמורה הלינארית של המדינה; השיפוע הוא העלות האלטרנטיבית |
| P | נקודת הייצור אחרי התמחות: המדינה מייצרת רק את המוצר שבו יש לה יתרון יחסי (כאן Y) |
| קו הסחר | יוצא מ-P בשיפוע של תנאי הסחר; מתון יותר מה-PPF, כי המדינה מקבלת X בזול יותר משהייתה מייצרת אותו |
| A ל-C | באותה כמות Y, המדינה צורכת יותר X: זה רווח הסחר |
| שינוי | מה קורה בגרף |
|---|---|
| שיפור תנאי הסחר למדינה | קו הסחר מסתובב סביב P ומתרחק מה-PPF: הרווח גדל |
| שיפור טכנולוגי בענף הייצוא | הקצה של ה-PPF על ציר מוצר הייצוא זז החוצה, ואיתו קו הסחר |
| תנאי סחר שווים לעלות האלטרנטיבית של המדינה | קו הסחר מתלכד עם ה-PPF: אין רווח למדינה הזו |
שאלת יתרון יחסי:
שאלת פתיחה לסחר במשק קטן:
היתרון היחסי של ישראל הוא בשירותי ידע. כ-80% מיצוא השירותים העסקיים של ישראל ב-2025 קשור לענפי ההייטק (מעריב, 16.3.2026, לפי נתוני הלמ"ס). במקביל, ישראל מייבאת את רוב מוצרי הצריכה בני הקיימא, הרכבים וחלק ממוצרי המזון.
מה זה מדגים: משפט ריקרדו במקרה אמיתי: העלות האלטרנטיבית של מהנדס היא כתיבת קוד, ולכן זול יותר לייצא קוד ולייבא מוצרים. שאלה אפשרית: "מי ייצא מה".
פתיחת יבוא ויוקר המחיה. הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" מקלה על יבוא מוצרים שעומדים בתקינה האירופית. הסרת חסמי יבוא מקרבת את המחיר המקומי למחיר העולמי.
מה זה מדגים: משק קטן ופתוח מייבא: עודף הצרכנים גדל, והעודף של יצרנים מקומיים מתחרים קטן. שאלה אפשרית: מי מרוויח ומי מפסיד מפתיחה לסחר.
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
הקישור לשאלות הרשות: 2026/4 (נושא עיקרי), ובשילוב עם שיעור 4 גם 2024/3 ו-2024/7.
נתוני השאלה. שעות עבודה ליחידה; לכל מדינה 1,200 שעות עבודה.
| מדינה | שבב | חיטה | ייצור מרבי של שבבים | ייצור מרבי של חיטה |
|---|---|---|---|---|
| ישראל | 2 שעות | 4 שעות | 600 | 300 |
| מדינה B | 12 שעות | 6 שעות | 100 | 200 |
מה מבקשים למצוא? כיוון הסחר, טווח תנאי הסחר, והרווח של כל מדינה מסחר של 150 שבבים תמורת 150 חיטה.
דרך הפתרון.
עלויות אלטרנטיביות והתמחות:
הרווח של ישראל:
הרווח של B:
התוצאה: תנאי הסחר בין 0.5 ל-2 חיטה לשבב. בתנאי סחר 1, ישראל מרוויחה 150 שבבים, ו-B מרוויחה 75 שבבים.
מה צריך לזכור לבחינה: ישראל טובה יותר בשני המוצרים, ובכל זאת שתי המדינות מרוויחות. ישראל מייצאת שבבים, ו-B מייצאת חיטה.
נתוני השאלה.
| מדינה | X לעובד ליום | Y לעובד ליום |
|---|---|---|
| A | 10 | 5 |
| B | 6 | 6 |
מה מבקשים למצוא? כיוון הסחר, טווח תנאי הסחר, ומה קורה בתנאי סחר של 1.2 ושל 0.5.
דרך הפתרון.
התוצאה: A מייצאת X ו-B מייצאת Y, בתנאי סחר שבין 0.5 ל-1 Y ליחידת X. ב-1.2 אין סחר; ב-0.5 כל הרווח ל-B.
מה צריך לזכור לבחינה: תנאי סחר שנראים "נדיבים" ל-A (1.2) מבטלים את הסחר, כי הם מחוץ לטווח.
נתוני השאלה. הביקוש המקומי Qd = 100 − P וההיצע המקומי Qs = P − 20. המחיר העולמי 40.
מה מבקשים למצוא? היבוא, רווח הצרכנים, הפסד היצרנים ורווח הסחר נטו.
דרך הפתרון.
התוצאה: היבוא 40. הצרכנים מרוויחים 1,000, היצרנים מפסידים 600, ורווח הסחר נטו 400.
מה צריך לזכור לבחינה: היצרנים המקומיים מפסידים 600, פי 1.5 מהרווח נטו של המשק. זו הסיבה שענפים מתחרי יבוא לוחצים לקבל הגנה.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| "המדינה היעילה יותר תייצא את שני המוצרים" | מסיח שקובע את כיוון הסחר לפי יתרון מוחלט | התעלמו מהשאלה מי "טוב יותר"; חשבו רק עלויות אלטרנטיביות |
| היפוך השבר | בשעות, OC_X הוא שעות X חלקי שעות Y; בתפוקה, תפוקת Y חלקי תפוקת X. המסיח הופך | בדיקת שפיות: מדינה שבה X "קל" לייצר חייבת לקבל OC_X נמוך |
| תנאי סחר מחוץ לטווח, או "היחס היחיד האפשרי" | יחס מחוץ לתחום שבין שתי העלויות, או ממוצע שמוצג כיחס היחיד | כל יחס בתוך הטווח אפשרי; היחס נקבע בשוק ואינו נגזר מהנתונים |
| "פתיחה לסחר מיטיבה עם כולם" | מתעלמים מהמפסידים: היצרנים במשק מייבא, הצרכנים במשק מייצא | "כל הקבוצות מרוויחות" כמעט תמיד שגוי; "העודף הכולל עולה" כמעט תמיד נכון |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 13.1 · הבנת מושגים — במדינה A נדרשות 4 שעות לייצור יחידת X ו-2 שעות לייצור יחידת Y. במדינה B נדרשות 3 שעות ל-X ושעה אחת ל-Y. מה נכון?
שאלה 13.2 · חישוב בסיסי — בהמשך לשאלה 13.1, באיזה טווח יהיו תנאי הסחר (יחידות Y ליחידת X)?
שאלה 13.3 · רמת בחינה — משק קטן פותח את שוק הגבינות לסחר חופשי. המחיר העולמי נמוך ממחיר האוטרקיה. מה נכון?
שאלה 13.4 · מקרה קצה ושינוי הנחות — במדינה A עובד מייצר ביום 8 יחידות X או 4 יחידות Y. במדינה B עובד מייצר ביום 3 יחידות X או 3 יחידות Y. מה נכון?
שאלה 13.5 · אינטגרטיבית — בהמשך לשאלה 13.4, נקבעו תנאי סחר של יחידת Y אחת ליחידת X. מה נכון?
| שאלה | 13.1 | 13.2 | 13.3 | 13.4 | 13.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ד | א | ה | ב | ג |
13.1 — התשובה: ד.
ל-A עלות נמוכה יותר ב-X, ול-B ב-Y.
המלכודת שהשאלה בוחנת: יתרון מוחלט אינו קובע כיוון סחר.
13.2 — התשובה: א. הטווח הוא בין העלות של X ב-A (2 Y) לעלות שלו ב-B (3 Y).
המלכודת שהשאלה בוחנת: טווח תנאי הסחר נמדד ביחידות הנכונות.
13.3 — התשובה: ה. המחיר יורד למחיר העולמי, הצריכה עולה, הייצור המקומי יורד והפער מיובא. העודף הכולל עולה במשולש רווח הסחר.
המלכודת שהשאלה בוחנת: פתיחה לסחר: העודף הכולל עולה, אבל היצרנים מפסידים.
13.4 — התשובה: ב.
המלכודת שהשאלה בוחנת: נתוני תפוקה: השבר הפוך מנתוני שעות.
13.5 — התשובה: ג. תנאי סחר של 1 שווים בדיוק לעלות האלטרנטיבית של X ב-B. B מקבלת יחידת X תמורת יחידת Y, בדיוק כמו בייצור עצמי, ולכן אדישה. A מקבלת 1 Y על כל X שעולה לה 0.5 Y, ומרוויחה 0.5 על כל יחידה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: בקצה טווח תנאי הסחר כל הרווח הולך לצד אחד.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק ג' · כלכלה בינלאומית · שיעור 14 מתוך 15
שאלה עיקרית אחת מתוך 40 (2024/13, 2.5%, ברמת קושי גבוהה), ועוד אחת שבה הנושא נדרש ככלי (2026/18). הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| שער הדולר עלה / ירד | e = שקלים לדולר | e ↑ = פיחות; e ↓ = ייסוף |
| אחוז שינוי | של הדולר או של השקל? | דולר: (e1 − e0) / e0; שקל: e0 / e1 − 1 |
| ריאלי / תחרותיות | יש נתוני אינפלציה? | %ΔRER ≈ %Δe + π* − π |
| אירוע בשוק המט"ח | מוכרי דולרים או קוני דולרים? | S$ ימינה = ייסוף; D$ ימינה = פיחות |
| שני זעזועים | שניהם מזיזים את e באותו כיוון? | אם לא: "לא ניתן לדעת" על e |
שער החליפין הוא מחיר כמו כל מחיר: הוא נקבע בשוק של היצע וביקוש. בכל השיעור e הוא מספר השקלים לדולר אחד.
| צד | מי | צורת העקומה |
|---|---|---|
| ביקוש למט"ח (D$) | יבואנים, ישראלים שמשקיעים בחו"ל, תיירים ישראלים בחו"ל, תשלומי ריבית ודיבידנד לחו"ל | יורדת: כש-e עולה, היבוא מתייקר בשקלים ומבוקשים פחות דולרים |
| היצע מט"ח (S$) | יצואנים, משקיעים זרים בישראל, תיירים זרים, העברות מחו"ל, גופים מוסדיים שמגדרים | עולה: כש-e עולה, היצוא רווחי יותר ומוצעים יותר דולרים |
| אירוע | העקומה שזזה | שער החליפין |
|---|---|---|
| עליית הריבית בישראל יחסית לחו"ל | S$ ימינה ו-D$ שמאלה | e יורד: ייסוף |
| עליית האינפלציה בישראל יחסית לחו"ל | D$ ימינה ו-S$ שמאלה | e עולה: פיחות |
| עליית פרמיית הסיכון (מלחמה, הורדת דירוג) | S$ שמאלה ו-D$ ימינה | e עולה: פיחות |
| גידול ביצוא ההייטק או בהשקעות זרות | S$ ימינה | e יורד: ייסוף |
| עליית ההכנסה המקומית (יותר יבוא) | D$ ימינה | e עולה: פיחות |
| עליות בבורסות בחו"ל (מוסדיים מוכרים דולרים כדי לשמור על רמת החשיפה) | S$ ימינה | e יורד: ייסוף |
מה זה אומר: שני האחוזים מחושבים על בסיסים שונים, ולכן הם לעולם אינם שווים.
מה זה אומר: השער הריאלי משווה את מחיר הסל בחו"ל, בשקלים, למחיר הסל בישראל. עלייה בו היא פיחות ריאלי: מוצרים ישראליים זולים יחסית, והתחרותיות עולה. ירידה בו היא ייסוף ריאלי.
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| (e1 − e0) / e0 | שינוי ערך הדולר | שני שערים | e = שקלים לדולר | לשינוי בערך השקל |
| %ΔRER ≈ %Δe + π* − π | שער ריאלי | שינוי נומינלי ואינפלציות | קירוב לשינויים קטנים | — |
תרשים 14.1 — עלייה בביקוש לדולרים מחלישה את השקל
מה רואים: הזזה של D$ ימינה (לא תזוזה לאורכה) מעלה את e: השקל נחלש, והכמות הנסחרת גדלה.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| e | שער החליפין: שקלים לדולר. למעלה = שקל חלש |
| Q$ | כמות הדולרים שנסחרת |
| D$ ל-D$' | הביקוש לדולרים עולה (למשל מוסדיים קונים מניות בחו"ל) |
| E0 ל-E1 | השער עולה מ-e0 ל-e1 (פיחות), והכמות הנסחרת גדלה |
| שינוי | בגרף | הערה |
|---|---|---|
| שינוי ב-e עצמו | תזוזה לאורך D$ ו-S$ | לא מזיז עקומות |
| כניסת הון זר | S$ ימינה | e יורד, הכמות הנסחרת עולה |
| גידול ביבוא | D$ ימינה | e עולה |
| עליית פרמיית הסיכון | S$ שמאלה ו-D$ ימינה | e עולה בבירור; הכמות לא ידועה |
| קניית דולרים בידי בנק ישראל | ביקוש נוסף לדולרים (שיעור 15) | מונעת את הירידה ב-e |
הדולר בשפל. הדולר ירד מממוצע של כ-3.7 שקלים באפריל 2025 לכ-3.1 באפריל 2026 (ynetnews). באמצע אפריל 2026 ירד לראשונה מאז 1995 אל מתחת ל-3 שקלים (ynetnews, 15.4.2026). ברבעון השלישי של 2026 נחלש השקל בכ-2.9% (בנק ישראל, שוק המט"ח ברבעון השלישי).
מה זה מדגים: את חשבון האחוזים: ירידה מ-3.7 ל-3.1 היא ירידה של כ-16% בערך הדולר, אבל עלייה של כ-19% בערך השקל.
מה הזיז את עקומת ההיצע. הגופים המוסדיים מכרו כ-40.5 מיליארד דולר בין תחילת הרבעון השלישי של 2025 לסוף הרבעון השני של 2026, מהם כ-13.8 מיליארד ברבעון השני של 2026 לבדו (כלכליסט, 19.8.2026, לפי דיווחי בנק ישראל; בנק ישראל, שוק המט"ח ברבעון השלישי). ברבעון השלישי ירדו המכירות לכ-4.4 מיליארד (שם). כשהבורסות בחו"ל עולות, החשיפה המט"חית של המוסדיים גדלה, וכללי הגידור מחייבים אותם למכור דולרים.
מה זה מדגים: הזזה של S$ ימינה, ולכן ייסוף. בנוסף פועלים עודף שוטף והשקעות זרות בהייטק. שאלה אפשרית: איזה אירוע גורם לייסוף השקל.
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
הקישור לשאלות הרשות: 2024/13, ובשילוב עם מדיניות מוניטרית גם 2026/18.
נתוני השאלה. הביקוש לדולרים Qd = 200 − 40 e וההיצע Qs = −40 + 40 e, בכמויות של מיליארדי דולרים. אחר כך משקיעים זרים מביאים עוד 16 בכל שער.
מה מבקשים למצוא? את שיווי המשקל לפני כניסת ההון ואחריה, את שינוי הערך של הדולר ושל השקל, ואת הקנייה שנדרשת מבנק ישראל כדי לשמור על e = 3.0.
דרך הפתרון.
שיווי המשקל לפני כניסת ההון ואחריה:
אחוזי השינוי:
ההתערבות:
התוצאה: השער יורד מ-3.0 ל-2.8, והכמות עולה מ-80 ל-88. הדולר נחלש ב-6.7%, השקל מתחזק ב-7.1%, ושמירה על 3.0 מחייבת את בנק ישראל לקנות 16.
מה צריך לזכור לבחינה: אם בנק ישראל קונה, השער לא זז, אבל היתרות גדלות ב-16. במאזן התשלומים, במוסכמת המבחן, זה רישום של −16 בסעיף הרזרבות (שיעור 12).
נתוני השאלה. השער ירד מ-3.50 ל-3.15. האינפלציה בישראל 1% ובחו"ל 3%.
מה מבקשים למצוא? את השינוי הנומינלי, את השינוי הריאלי ואת השינוי שצופה PPP.
דרך הפתרון.
התוצאה: ייסוף נומינלי של 10% וייסוף ריאלי של כ-8%. PPP צופה ייסוף של כ-2% בלבד.
מה צריך לזכור לבחינה: הייסוף הריאלי (8%) קטן מהנומינלי (10%), כי האינפלציה בחו"ל גבוהה יותר. התנועה בפועל (−10%) רחוקה הרבה מעבר ל-PPP (−2%): היא נובעת מתנועות הון, לא ממחירים.
נתוני השאלה. בשבוע מסוים נרשמו כניסות הון בהייטק (S$ ימינה) ובמקביל יבוא גדול של רכבים (D$ ימינה).
מה מבקשים למצוא? מה קורה לשער החליפין ולכמות הנסחרת.
דרך הפתרון.
התוצאה: הכמות הנסחרת גדלה בוודאות; כיוון השער אינו ידוע.
מה צריך לזכור לבחינה: בלי לדעת את גודל כל הזזה אי אפשר לקבוע את כיוון השער. התשובה הנכונה: "הכמות הנסחרת תגדל, ושער החליפין ייתכן שיעלה וייתכן שירד"; מסיחים עם "בהכרח" על השער שגויים.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| עליית e היא פיחות | "שער הדולר עלה" פירושו שהשקל נחלש, אבל המסיח מצמיד "עלייה בשער החליפין" ל"התחזקות המטבע" | כתבו בצד "e = ₪ / $" לפני כל שאלה |
| אחוז הייסוף של השקל אינו אחוז הפיחות של הדולר | המסיח נותן את שני האחוזים שווים, או מחליף ביניהם; הבסיס שונה | שינוי הדולר על e0; שינוי השקל e0 / e1 − 1 |
| ייסוף נומינלי מול ייסוף ריאלי | אינפלציה בישראל נמוכה מבחו"ל: הייסוף הריאלי קטן מהנומינלי. שער קבוע ואינפלציה גבוהה בישראל: ייסוף ריאלי בלי שינוי נומינלי | תמיד חשבו %Δe + π* − π |
| ההשפעה המשנית | עליית e מייקרת יבוא ומזילה יצוא, ולכן מקטינה את עודף היבוא בדולרים (2024/13). המסיח עוצר בצעד הראשון | אחרי שקבעתם את כיוון e, שאלו מה הוא עושה ליצוא וליבוא |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 14.1 · הבנת מושגים — במשטר של שער חליפין נייד, איזה מהאירועים הבאים צפוי לגרום לייסוף השקל?
שאלה 14.2 · חישוב בסיסי — שער החליפין ירד מ-4.0 שקלים לדולר ל-3.2 שקלים לדולר. מה נכון?
שאלה 14.3 · רמת בחינה — שער החליפין הנומינלי לא השתנה במשך שנה. האינפלציה בישראל הייתה 4% ובארה"ב 1%. מה קרה לשער החליפין הריאלי?
שאלה 14.4 · אינטגרטיבית — בשוק המט"ח Qd = 150 − 30e ו-Qs = −30 + 30e (מיליארדי דולרים). הגופים המוסדיים מגדילים את רכישות המניות בחו"ל, והביקוש לדולרים גדל ב-12 בכל שער. מה נכון?
שאלה 14.5 · מקרה קצה ושינוי הנחות — פרמיית הסיכון של ישראל עולה בעקבות הורדת דירוג אשראי. במשטר של שער חליפין נייד, מה צפוי בטווח הקצר?
| שאלה | 14.1 | 14.2 | 14.3 | 14.4 | 14.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ב | ה | ג | א | ד |
14.1 — התשובה: ב. השקעה זרה מגדילה את היצע הדולרים (S$ ימינה), ו-e יורד.
המלכודת שהשאלה בוחנת: מי מוכר דולרים ומי קונה.
14.2 — התשובה: ה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: אחוז השינוי של השקל שונה מזה של הדולר.
14.3 — התשובה: ג.
ירידה בשער הריאלי היא ייסוף ריאלי: מוצרים ישראליים התייקרו יחסית לאמריקאיים.
המלכודת שהשאלה בוחנת: ייסוף ריאלי בלי שינוי נומינלי.
14.4 — התשובה: א.
המלכודת שהשאלה בוחנת: שיווי משקל חדש ושני האחוזים.
14.5 — התשובה: ד. סיכון גבוה יותר מקטין את הרצון של זרים להחזיק נכסים ישראליים (פחות דולרים מוצעים) ומגדיל את הרצון של ישראלים להחזיק נכסים בחו"ל (יותר דולרים מבוקשים). שתי ההזזות מעלות את e.
המלכודת שהשאלה בוחנת: שתי עקומות זזות; הכמות לא ידועה, השער ידוע.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק ג' · כלכלה בינלאומית · שיעור 15 מתוך 15
אף שאלה עיקרית במדגם; הנושא בסילבוס ועלול להופיע. הדירוג מבוסס על מדגם של שני מבחנים ואינו תחזית.
איך מזהים את סוג השאלה?
| מילת מפתח בשאלה | מה צריך לבדוק | דרך הפתרון |
|---|---|---|
| בנק ישראל מונע ייסוף / פיחות | שער היעד מעל שער השוק או מתחתיו? | מונע ייסוף = קונה; מונע פיחות = מוכר |
| היקף ההתערבות | שתי העקומות נתונות? | קנייה = Qs(e*) − Qd(e*) |
| בסיס הכסף אחרי התערבות | נאמר שמעקרים? | שקלים = דולרים × e*; בלי עיקור הבסיס משתנה |
| שינוי ביתרות | נאמר שבנק ישראל קנה? | יתרות משתנות גם בשערוך ובפעולות ממשלה |
| שער קבוע / השילוש | תנועת הון חופשית? | שער קבוע + הון חופשי = אין מדיניות ריבית עצמאית |
שיעור 14 תיאר שוק חופשי. כאן נוסיף את הבנק המרכזי כשחקן שקונה ומוכר מט"ח, ונראה מה זה עושה ליתרות, לבסיס הכסף ולחופש הפעולה של המדיניות המוניטרית. הנושא מחבר את שיעורים 10, 12 ו-14.
| משטר | מה קובע את השער | תפקיד הבנק המרכזי | מה קורה ליתרות |
|---|---|---|---|
| נייד (חופשי) | היצע וביקוש בלבד | לא מתערב | לא משתנות בגלל מסחר של הבנק |
| קבוע | הבנק מתחייב לשער | קונה ומוכר כל עודף או מחסור | משתנות עם העודף או הגירעון הכולל במאזן התשלומים |
| רצועה (בנד) | השוק, בתוך הרצועה | מתערב בקצוות | משתנות רק בקצוות |
| נייד מנוהל | השוק, עם התערבות לפי שיקול דעת | קונה או מוכר כשהשער סוטה מהיסודות או תנודתי מדי | משתנות בעת התערבות |
מה זה אומר: התערבות שאינה מעוקרת היא גם מדיניות מוניטרית. קניית מט"ח מזרימה שקלים, מגדילה את בסיס הכסף ולוחצת את הריבית כלפי מטה; מכירת מט"ח סופגת שקלים.
מה זה אומר: העיקור מנטרל את ההשפעה על בסיס הכסף, אבל יש לו עלות. הבנק משלם ריבית על המק"מ, ומחזיק ביתרות שמניבות לעיתים פחות, ושערוכן תלוי בשער.
מה זה אומר: במאזן התשלומים (מוסכמת המבחן), קנייה של בנק ישראל נרשמת במינוס בסעיף הרזרבות, ומכירה בפלוס. היתרות משתנות גם בלי התערבות.
משק יכול לבחור רק שניים מתוך שלושה: שער חליפין קבוע, תנועת הון חופשית, מדיניות מוניטרית עצמאית. ישראל בחרה בתנועת הון חופשית ובמדיניות מוניטרית עצמאית עם יעד אינפלציה, ולכן שער החליפין נייד (מנוהל).
| הבחירה | מה מוותרים עליו | דוגמה |
|---|---|---|
| שער קבוע + תנועת הון חופשית | מדיניות מוניטרית עצמאית: הריבית צמודה לריבית במדינת העוגן | מדינה עם עוגן לדולר |
| שער קבוע + מדיניות מוניטרית עצמאית | תנועת הון חופשית: נדרשים פיקוח על הון | ישראל לפני ליברליזציית מטבע החוץ |
| תנועת הון חופשית + מדיניות מוניטרית עצמאית | שער קבוע: השער נייד | ישראל כיום |
| מדיניות | שער נייד | שער קבוע |
|---|---|---|
| מוניטרית מרחיבה | יעילה: הריבית יורדת, השקל נחלש, היצוא עולה | לא יעילה: ההון יוצא, הבנק מוכר מט"ח, והכסף חוזר לרמתו |
| פיסקלית מרחיבה | חלשה: הריבית עולה, השקל מתחזק, היצוא נטו נדחק | יעילה: הבנק קונה מט"ח כדי לשמור על השער ומרחיב את הכסף |
| נוסחה | מתי משתמשים | מה חייב להיות נתון | על אילו הנחות היא מבוססת | מתי אסור להשתמש בה |
|---|---|---|---|---|
| קנייה = Qs(e*) − Qd(e*) | היקף התערבות | שתי העקומות ושער היעד | השער מעל שער השוק | אם השער מתחת: הבנק מוכר Qd − Qs |
| שקלים = דולרים × e* | השפעה על בסיס הכסף | היקף ושער | בלי עיקור | כשהבנק מעקר במק"מ |
תרשים 15.1 — בנק ישראל קונה דולרים כדי לבלום ייסוף
מה רואים: S$ זז ימינה, והשער החופשי היה יורד ל-e1 (ייסוף). בנק ישראל שומר על e0 וקונה את העודף E0F, ולכן השער לא זז.
| סימון | משמעות |
|---|---|
| S$ ל-S$' | היצע הדולרים גדל (כניסת הון, מכירות של המוסדיים) |
| E1 ו-e1 | שיווי המשקל החופשי החדש: השקל היה מתחזק ל-e1 |
| e0 | השער שבנק ישראל מחליט לשמור |
| E0 ל-F | בשער e0 ההיצע גדול מהביקוש. הפער בין E0 ל-F הוא היקף הקניות של בנק ישראל |
| מצב בשער היעד | מה הבנק עושה | השפעה על בסיס הכסף | ברישום במאזן התשלומים |
|---|---|---|---|
| e* מעל שער השוק (מונע ייסוף) | קונה דולרים: הפער E0F | עולה, אלא אם מעקרים | − ברזרבות |
| e* מתחת לשער השוק (מונע פיחות) | מוכר דולרים מהיתרות | יורד | + ברזרבות |
| ההיצע ממשיך לזוז ימינה | הפער גדל, והקניות נדרשות להימשך | עלות העיקור מצטברת | − גדל |
מרצועה לשער נייד מנוהל. בעבר פעלה בישראל רצועת שער חליפין; כיום השקל נייד, ובנק ישראל מתערב מעת לעת: לאורך השנים בעיקר בקניות מט"ח כדי למתן ייסוף, ובמשבר במכירות. ב-9.10.2023, יומיים אחרי פרוץ המלחמה, הודיע הבנק על תוכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר. באוקטובר 2023 מכר בפועל כ-8.2 מיליארד דולר (בנק ישראל, הודעת הריבית 27.11.2023).
מה זה מדגים: משטר נייד מנוהל, ומכירת מט"ח כדי לבלום פיחות: היתרות קטנות, והרישום ברזרבות בפלוס.
2026: ייסוף חד והתערבות מוגבלת. הדולר ירד באפריל 2026 אל מתחת ל-3 שקלים. במאי 2026 קנה בנק ישראל כ-801 מיליון דולר, "באופן חד-פעמי לשמירה על תפקוד תקין של השוק" (בנק ישראל, יתרות מאי 2026). ברבעון השני כולו רכש נטו כ-1.8 מיליארד דולר, וברבעון השלישי לא רכש (בנק ישראל, שוק המט"ח ברבעון השני).
מה זה מדגים: ההיקפים קטנים לעומת מכירות המוסדיים (שיעור 14). השיקול: האינפלציה נמוכה, וייסוף מסייע להוריד אותה. בנק שמכוון ליעד אינפלציה מעדיף להוריד ריבית (שיעור 11) מאשר לקנות מט"ח בהיקף גדול נגד כוחות השוק.
היתרות ושינוייהן. בסוף אוקטובר 2026 עמדו יתרות מטבע החוץ על 237.8 מיליארד דולר, 34.3% מהתוצר (בנק ישראל, 5.11.2026). הגידול באוקטובר היה 775 מיליון דולר, והוא הוסבר בעיקר בשערוך של כ-1.76 מיליארד, שקוזז חלקית על ידי פעולות הממשלה במט"ח בסך כ-0.97 מיליארד (שם).
מה זה מדגים: עלייה ביתרות אינה בהכרח קניית מט"ח. שאלה אפשרית: מה ניתן להסיק מעלייה ביתרות.
מקורות. המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון בסעיף: נספח, נ6.
הקישור לשאלות הרשות: אין שאלה עצמאית בשני המבחנים שנותחו; הנושא נוגע ב-2024/13 וב-2026/18.
נתוני השאלה. בהמשך לתרגיל 14.1: אחרי כניסת ההון שער השוק הוא 2.8, והבנק מחליט לשמור על 3.0.
מה מבקשים למצוא? את היקף הקנייה, את הרישום במאזן התשלומים, את ההשפעה על בסיס הכסף, ואת השערוך אם השקל מתחזק בכל זאת ל-2.8.
דרך הפתרון.
הקנייה והשקלים שהוזרמו:
עיקור ושערוך:
התוצאה: הבנק קונה 16 מיליארד דולר ומזרים 48 מיליארד ₪; עיקור במק"מ מחזיר את בסיס הכסף לרמתו. אם השקל מתחזק ל-2.8, הפסד השערוך הוא 3.2 מיליארד ₪.
מה צריך לזכור לבחינה: בנק ישראל "צדק" במטרה (מיתון הייסוף לזמן מה), ובכל זאת רשם הפסד שערוך בשקלים, כי השער ירד בסופו של דבר.
נתוני השאלה. משק עם שער קבוע של 3.5 ותנועת הון חופשית. הבנק מוריד ריבית מתחת לריבית בעולם, ומשקיעים מוציאים 5 מיליארד דולר.
מה מבקשים למצוא? מה הבנק נדרש לעשות כדי לשמור על השער, ומה קורה לבסיס הכסף.
דרך הפתרון.
התוצאה: הבנק מוכר 5 מיליארד דולר וסופג 17.5 מיליארד שקלים, ובסיס הכסף קטן.
מה צריך לזכור לבחינה: כמות הכסף שקטנה דוחפת את הריבית בחזרה למעלה, וההורדה מתבטלת. הבנק "בחר" ריבית, אבל השוק קבע את הכמות.
נתוני השאלה. בחודש מסוים:
מה מבקשים למצוא? את השינוי ביתרות ואת היקף ההתערבות של בנק ישראל.
דרך הפתרון.
התוצאה: היתרות גדלו ב-1.0 מיליארד דולר, וההתערבות של בנק ישראל היא אפס.
מה צריך לזכור לבחינה: היתרות גדלו במיליארד דולר בלי שום התערבות. מסיח "בנק ישראל קנה מט"ח במיליארד דולר" שגוי, כמו בנתוני אוקטובר 2026.
| המלכודת | איך היא מופיעה בשאלה | איך להימנע ממנה |
|---|---|---|
| כיוון ההתערבות | המסיח מחליף בין קנייה למכירה: כדי למנוע ייסוף הבנק קונה דולרים, וכדי למנוע פיחות הוא מוכר | הבנק פועל נגד הכיוון שהשוק דוחף: כשיש עודף דולרים, הוא קונה את העודף |
| קניית מט"ח היא גם מדיניות מוניטרית מרחיבה | המסיח "בסיס הכסף לא משתנה", שנכון רק כשכתוב שהבנק מעקר | חפשו את המילים "מק"מ", "עיקור" או "ספיגה" |
| שינוי ביתרות אינו שווה להתערבות | היתרות עלו, והמסיח מסיק שהבנק קנה; אבל הן משתנות גם בשערוך, בתשואות ובפעולות ממשלה | שאלו "האם נאמר שהבנק קנה?". אם לא, אי אפשר להסיק זאת מהיתרות |
| הסימן במאזן התשלומים | קנייה של בנק ישראל מגדילה את היתרות, אבל נרשמת במינוס במוסכמת המבחן | קנייה = שימוש במט"ח = חובה (−) |
על השאלות בסעיף הזה. כל חמש השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה: הן נבנו על דפוסים ממבחני 05/2024 ו-05/2026, אבל אינן שאלות של הרשות. ליד כל שאלה מצוינת המדרגה שלה: הבנת מושגים, חישוב בסיסי, רמת בחינה, אינטגרטיבית (משלבת כמה נושאים) או מקרה קצה ושינוי הנחות. מומלץ לפתור לפי סדר המדרגות, מההבנה אל מקרי הקצה.
שאלה 15.1 · רמת בחינה — השקל מתחזק בחדות, ובנק ישראל רוצה למתן את הייסוף בלי לשנות את שיעור הריבית במשק. מה עליו לעשות?
שאלה 15.2 · הבנת מושגים — מדינה קטנה קובעת שער חליפין קבוע ומאפשרת תנועת הון חופשית. מה נכון?
שאלה 15.3 · מקרה קצה ושינוי הנחות — יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל עלו בחודש מסוים ב-775 מיליון דולר. מה ניתן להסיק?
שאלה 15.4 · חישוב בסיסי — בשוק המט"ח Qd = 120 − 20e ו-Qs = −60 + 40e (מיליארדי דולרים). בנק ישראל מחליט לשמור על שער של 3.2 שקלים לדולר. מה נכון?
שאלה 15.5 · אינטגרטיבית — משק קטן עם תנועת הון חופשית שוקל לעבור משער נייד לשער קבוע. מה נכון?
| שאלה | 15.1 | 15.2 | 15.3 | 15.4 | 15.5 |
|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ג | א | ד | ה | ב |
15.1 — התשובה: ג. קניית מט"ח מגדילה את הביקוש לדולרים וממתנת את הייסוף, והעיקור מונע את הירידה בריבית שהייתה נגרמת מהגדלת הכסף.
המלכודת שהשאלה בוחנת: קנייה מעוקרת: משפיעה על השער בלי לשנות ריבית.
15.2 — התשובה: א. השילוש הבלתי אפשרי: עם שער קבוע ותנועת הון חופשית, כל סטייה מהריבית העולמית מושכת או מוציאה הון עד שהיא נעלמת (תרגיל 15.2).
המלכודת שהשאלה בוחנת: השילוש הבלתי אפשרי.
15.3 — התשובה: ד. זה בדיוק מה שקרה באוקטובר 2026: הגידול נבע בעיקר משערוך.
המלכודת שהשאלה בוחנת: שינוי ביתרות אינו בהכרח התערבות.
15.4 — התשובה: ה.
השער שבנק ישראל קבע (3.2) גבוה משער השוק (3.0), ולכן הוא מונע ייסוף וקונה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: היקף קנייה, שקלים שהוזרמו, עיקור וסימן במאזן התשלומים.
15.5 — התשובה: ב. בשער קבוע, הרחבה פיסקלית מעלה ריבית ומושכת הון; כדי לשמור על השער הבנק קונה מט"ח ומרחיב את הכסף, וכך מחזק את ההרחבה. הרחבה מוניטרית מוציאה הון, הבנק מוכר מט"ח, והכסף חוזר לרמתו.
המלכודת שהשאלה בוחנת: יעילות מדיניות לפי משטר שער החליפין.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק ד' · חזרה מרוכזת
לחזרה בשבוע האחרון ובבוקר הבחינה. כל שורה: המושג, הנוסחה, מתי מותר להשתמש בה, ובאיזה שיעור היא נלמדה. שורות שמסומנות ב-★ הן הנוסחאות שחזרו הכי הרבה בשאלות שנבדקו.
סימונים קבועים: e = שקלים לדולר אחד · b = הנטייה השולית לצרוך מההכנסה הפנויה · t = שיעור מס יחסי · k = מכפיל ההוצאות · Ed = גמישות הביקוש בערך מוחלט (הנחה 3).
| מושג | נוסחה | מתי משתמשים ובאילו תנאים | שיעור |
|---|---|---|---|
| ★ עלות אלטרנטיבית שולית של X | OCX = |ΔY / ΔX| | בין שתי נקודות סמוכות על עקומת התמורה. השיפוע האלגברי שלילי; העלות היא ערכו המוחלט, ולכן תמיד חיובית | 1 |
| עלות אלטרנטיבית שולית של Y | OCY = 1 / OCX | על אותו קטע של העקומה | 1 |
| עלות כוללת וממוצעת של X | Ymax − Y (Ymax − Y) / X |
נמדדת מנקודת הקצה שבה X = 0 | 1 |
| עלות אלטרנטיבית באופטימום | OCX = Px / Py | רק בפתרון פנימי של משק תחרותי. בפתרון פינתי יש אי-שוויון | 1 |
| תפוקה ממוצעת ושולית | APL = TP / L MPL = ΔTP / ΔL |
גורם העבודה משתנה, ושאר הגורמים קבועים | 2 |
| ★ כלל ההעסקה | VMPL = P × MPL = w | תחרות בשוק המוצר ובשוק העבודה. מעסיקים כל עוד VMPL ≥ w, בתחום שבו MPL יורדת | 2 |
| עלויות | TC = FC + VC ATC = TC / Q AVC = VC / Q MC = ΔTC / ΔQ |
FC קיימת רק בטווח הקצר | 2 |
| ★ כלל הייצור בתחרות | P = MR = MC | פירמה תחרותית, בחלק העולה של MC ומעל AVCmin | 2 |
| ★ סגירה ונקודת איזון | סוגרים אם P < AVCmin רווח אפס ב-P = ATCmin |
טווח קצר: העלות הקבועה אבודה גם בסגירה | 2 |
| רווח | π = (P − ATC) × Q | בכמות שבה P = MC | 2 |
| שיווי משקל הצרכן | MUx / Px = MUy / Py Px × X + Py × Y = I |
פתרון פנימי ותועלת שולית פוחתת | 2 |
| ★ גמישות מחיר | Ed = |%ΔQd / %ΔP| | בערך מוחלט (הנחה 3). Ed > 1 גמיש, Ed < 1 קשיח | 3 |
| גמישות קשתית | (ΔQ / Qavg) / (ΔP / Pavg) | שינוי גדול בין שתי נקודות; ממוצע הכמויות והמחירים | 3 |
| גמישות בנקודה | Ed = b × P / Q | ביקוש לינארי Q = a − bP | 3 |
| הכנסה, צולבת, היצע | EI = %ΔQ / %ΔI Exy = %ΔQx / %ΔPy Es = %ΔQs / %ΔP |
הסימן קובע: EI > 0 נורמלי, EI < 0 נחות; Exy > 0 תחליפים, Exy < 0 משלימים | 3 |
| ★ גמישות ופדיון | MR = P × (1 − 1 / Ed) פדיון מרבי ב-Ed = 1 |
הורדת מחיר מגדילה פדיון רק כש-Ed > 1 | 3 |
| ★ עודף צרכן ועודף יצרן | CS = 0.5 × (Pmax − P) × Q PS = 0.5 × (P − Pmin) × Q |
עקומות לינאריות (שטח משולש) | 4 |
| ★ משק קטן ופתוח | יבוא = Qd(Pw) − Qs(Pw) יצוא = Qs(Pw) − Qd(Pw) |
המחיר העולמי Pw נתון; הנחה 4 בוטלה בשאלה | 4 |
| ★ מס ליחידה | Pc − Pp = t הכנסות = t × Q1 DWL = 0.5 × t × (Q0 − Q1) |
שוק תחרותי, עקומות לינאריות | 5 |
| חלוקת נטל המס | הצרכנים: Es / (Es + Ed) היצרנים: Ed / (Es + Ed) |
גמישויות בסביבת שיווי המשקל. לא משנה על מי המס מוטל חוקית | 5 |
| סובסידיה ליחידה | Pp − Pc = s עלות = s × Q1 DWL = 0.5 × s × (Q1 − Q0) |
שוק תחרותי, עקומות לינאריות | 5 |
| ★ מחיר מקסימום ומינימום | מחסור = Qd − Qs עודף היצע = Qs − Qd |
רק כשהמחיר מחייב: מקסימום מתחת ל-Pe, מינימום מעליו | 5 |
| מכס ומכסה | הכנסות מכס = מכס × יבוא רנטת מכסה = (P − MC) × מכסה |
משק קטן: המכס מעלה את המחיר המקומי במלוא המכס | 5 |
| ★ הכנסה שולית במונופול | MR = a − 2bQ | ביקוש לינארי P = a − bQ | 6 |
| ★ כלל המונופול | MR = MC המחיר נקרא מעקומת הביקוש |
מונופול שאינו מפלה במחירים | 6 |
| מדד לרנר | (P − MC) / P = 1 / Ed | בנקודת האופטימום של המונופול | 6 |
| אפליית מחירים | MR1 = MR2 = MC | שני שווקים נפרדים; המחיר גבוה יותר בשוק הקשיח יותר | 6 |
| מושג | נוסחה | מתי משתמשים ובאילו תנאים | שיעור |
|---|---|---|---|
| ★ תוצר מקומי | תמ"ג = C + I + G + X − M | שיטת ההוצאה; I גולמית | 7 |
| ★ לאומי ונקי | תל"ג = תמ"ג + הכנסות נטו מחו"ל תל"ן = תל"ג − פחת |
תל"ג שווה לתמ"ג רק כשההכנסות נטו מחו"ל הן אפס | 7 |
| תל"ן בשיטת ההוצאה | C + G + In + (X − M) + הכנסות נטו מחו"ל | בלי ההכנסות מחו"ל זה תמ"ן | 7 |
| הכנסה פנויה וחיסכון | Yd = הכנסה לאומית − מסים ישירים − רווחים לא מחולקים + Tr Sp = Yd − C |
לפי הנחות 11 ו-12, בלי שינוי בשאלה: Tr = 0 ואין רווחים לא מחולקים | 7 |
| זהות החיסכון | S = Sp + Sb + Sg = In + (X − M) + הכנסות נטו מחו"ל | זהות חשבונאית, נכונה תמיד | 7 |
| מלאי | I(נמדדת) = I(מתוכננת) + מלאי לא מתוכנן מלאי לא מתוכנן = Y − AD |
בשיווי משקל המלאי הלא מתוכנן הוא אפס | 7 |
| ריאלי ומחירים | ריאלי = נומינלי / דפלטור × 100 1 + ריאלי = (1 + נומינלי) / (1 + π) |
הקירוב ריאלי ≈ נומינלי − π רק לשיעורים קטנים | 7 |
| אבטלה והשתתפות | מובטלים / כוח עבודה כוח עבודה / האוכלוסייה בגיל העבודה |
מי שאינו מחפש עבודה אינו בכוח העבודה | 7 |
| ★ שיווי משקל בשוק המוצרים | Y = C + I + G + X − M S + T + M = I + G + X |
מחירים וריבית קבועים, משק באבטלה | 8 |
| ★ מכפיל ההוצאות | k = 1 / (1 − b(1 − t) − h + m) | b מההכנסה הפנויה; t מס יחסי; h נטייה להשקיע מהתוצר (לפי הנחה 9, h = 0); m נטייה ליבא (משק סגור: m = 0) | 8 |
| ★ שינויים אוטונומיים | ΔY = k × ΔA ΔY = −b × k × ΔT0 ΔY = b × k × ΔTr |
ריבית קבועה; מס קבוע והעברה פועלים דרך b | 8 |
| תקציב מאוזן | ΔY = (1 − b) × k × ΔG | ΔG = ΔT0. מכפיל 1 רק במודל הפשוט, בלי מס יחסי ויבוא | 8 |
| ★ פערים | פער תוצר = Ye − Yf פער ביקוש = פער תוצר / k |
השינוי הנדרש ב-G הוא פער הביקוש, לא פער התוצר | 8 |
| מאזן התקציב | B = T − G − Tr מבני = t × Yf + T0 − G − Tr מחזורי = t × (Y − Yf) |
B > 0 עודף, B < 0 גירעון | 9 |
| דינמיקת החוב | d1 = d0 / (1 + g) + δ מייצב δ* = d0 × g / (1 + g) |
d חוב לתוצר; g צמיחה נומינלית; δ הגירעון הכולל כשיעור מהתוצר | 9 |
| דחיקה | יש דחיקה כשהביקוש לכסף תלוי ב-Y והיצע הכסף קבוע | אין דחיקה כשהריבית קבועה או כש-Md אינו תלוי ב-Y | 9 |
| ★ מכפיל הכסף | mm = 1 / r עם מזומן mm = (1 + c) / (c + r) |
c = C / D, r = R / D. הבנקים מנצלים את כל יכולת האשראי. C כאן = מזומן בידי הציבור | 10 |
| ★ בסיס הכסף וכמות הכסף | MB = C + R M = C + D = mm × MB |
C כאן = מזומן בידי הציבור (Currency), לא צריכה פרטית | 10 |
| עירוי חיצוני ופנימי | חיצוני: ΔM = mm × ΔMB פנימי: MB קבוע, c משתנה ואיתו mm |
הנחות 14–16 | 10 |
| ביקוש לכסף | Md / P = α × Y − β × i | הנחה 10: תלוי בתוצר ובריבית | 10 |
| משוואת הכמות | MV = PY %ΔM + %ΔV ≈ %ΔP + %ΔY |
הקירוב לשיעורים קטנים; בטווח הארוך כסף משפיע על מחירים | 10 |
| פישר | r ≈ i − π(צפויה) | אינפלציה צפויה, שיעורים קטנים | 10 |
| מהריבית לתוצר | ΔI = −d × Δi ΔY = k × ΔI |
הנחה 9: ההשקעה תלויה בריבית | 11 |
| ריבית הפריים | פריים = ריבית בנק ישראל + 1.5% | מוסכמה של הבנקים בישראל, לא כלל כלכלי | 11 |
שימו לב: בשורות של שיעור 10 בלבד, C מסמלת מזומן בידי הציבור (Currency), ולא צריכה פרטית. כך גם בנוסחאות M = C + D, MB = C + R ו-mm = (1 + c) / (c + r). בכל שאר השורות C היא צריכה פרטית.
| מושג | נוסחה | מתי משתמשים ובאילו תנאים | שיעור |
|---|---|---|---|
| ★ מוסכמת הסימנים | מקור מט"ח + שימוש במט"ח − רכישת מט"ח בידי בנק ישראל − |
שיטת זכות וחובה של בחינות הרשות | 12 |
| ★ הזהות | CA + KA + FA = 0 FA = FA(פרטי) + FA(רזרבות) |
במוסכמת הבחינה. ב-BPM6 הסימן של FA הפוך | 12 |
| החשבון השוטף | CA = (X − M) + הכנסה ראשונית נטו + הכנסה משנית נטו | עודף יצוא הוא X − M בלבד | 12 |
| חיסכון והשקעה | CA = S − I = (Sp − I) + (T − G) | זהות; S לאומי | 12 |
| BPM6 | FA(BPM6) = −FA(מבחן) שם CA + KA = FA |
כשמקור הנתונים הוא פרסום בנק ישראל | 12 |
| ★ עלות מנתוני שעות | OCX = hX / hY | h = שעות עבודה ליחידה | 13 |
| ★ עלות מנתוני תפוקה | OCX = qY / qX | q = יחידות לשעה או לעובד | 13 |
| טווח תנאי הסחר | OCX(יצואנית) < תנאי סחר < OCX(יבואנית) | שתי המדינות מרוויחות רק בתוך הטווח | 13 |
| ★ שינוי באחוזים | דולר = (e1 − e0) / e0 שקל = e0 / e1 − 1 |
e = שקלים לדולר. e עולה = פיחות של השקל | 14 |
| שער ריאלי | RER = e × P* / P %ΔRER ≈ %Δe + π* − π |
RER עולה = פיחות ריאלי, שיפור בתחרותיות | 14 |
| PPP וריביות | %Δe ≈ π − π* i − i* ≈ פיחות צפוי |
PPP יחסי בטווח הארוך; זוגיות ריביות בניידות הון מלאה | 14 |
| ★ התערבות בשוק המט"ח | קנייה = Qs(e*) − Qd(e*) שקלים שהוזרמו = דולרים × e* |
שער מטרה e* מעל שער שיווי המשקל | 15 |
| שערוך יתרות | Δשווי בשקלים = יתרות בדולרים × Δe | יתרות נתונות בדולרים | 15 |
ההנחות של הטבלה הראשית. טווח קצר; משק באבטלה (מתחת ל-Yf); משק קטן ופתוח; שער חליפין נייד; ניידות הון גבוהה אך לא מושלמת; הביקוש לכסף תלוי בתוצר (הנחה 10); במדיניות פיסקלית הבנק המרכזי אינו משנה את כמות הכסף. ↑ ב-e הוא פיחות, ↓ ב-e הוא ייסוף.
| זעזוע או מדיניות | תוצר | ריבית | שער חליפין e | תעסוקה | אינפלציה | חשבון שוטף |
|---|---|---|---|---|---|---|
| פיסקלית מרחיבה (G ↑ או מסים ↓) | ↑ | ↑ (א) | ↓ ייסוף | ↑ | ↑ (ב) | ↓ |
| פיסקלית מצמצמת | ↓ | ↓ (א) | ↑ פיחות | ↓ | ↓ (ב) | ↑ |
| מוניטרית מרחיבה (הורדת ריבית, קניית אג"ח) | ↑ | ↓ | ↑ פיחות | ↑ | ↑ (ב) | ? (ג) |
| מוניטרית מצמצמת (העלאת ריבית, מכירת אג"ח) | ↓ | ↑ | ↓ ייסוף | ↓ | ↓ (ב) | ? (ג) |
| גידול ביצוא (ביקוש עולמי) | ↑ | ↑ (א) | ↓ ייסוף | ↑ | ↑ (ב) | ↑ (ד) |
| מעבר אוטונומי מתוצרת מקומית ליבוא | ↓ | ↓ (א) | ↑ פיחות | ↓ | ↓ (ב) | ↓ (ד) |
| עירוי פנימי חיובי (הציבור מפקיד מזומן) | ↑ | ↓ | ↑ פיחות | ↑ | ↑ (ב) | ? (ג) |
הערות לטבלה. זה המקום שבו מסיחים נכתבים כ"בהכרח".
מה משתנה כשמשנים הנחה.
| ההנחה החדשה | מה קורה לטבלה |
|---|---|
| משק סגור | עמודות "שער חליפין" ו"חשבון שוטף" נמחקות. כל הדחיקה עוברת דרך ההשקעה |
| שער חליפין קבוע | עמודת "שער חליפין" הופכת ל"יתרות": לחץ לייסוף = הבנק קונה מט"ח (יתרות ↑, רישום − במאזן התשלומים); לחץ לפיחות = הבנק מוכר מט"ח. המדיניות המוניטרית מאבדת מכוחה, והפיסקלית מתחזקת |
| תעסוקה מלאה או טווח ארוך | זעזועי ביקוש משפיעים רק על המחירים. בעמודות "תוצר" ו"תעסוקה" רשום 0, וההשפעה עוברת כולה לאינפלציה |
| ריבית קבועה במקום כמות כסף קבועה | בשורות הפיסקליות: הריבית לא משתנה, אין דחיקה ואין לחץ לייסוף דרך הריבית |
זעזועי היצע (אינם תלויים במשטר שער החליפין באותה מידה):
| זעזוע | תוצר | אינפלציה | תעסוקה |
|---|---|---|---|
| עליית מחירי אנרגיה או גיוס מילואים נרחב (SRAS שמאלה) | ↓ | ↑ | ↓ |
| שיפור טכנולוגי או גידול בכוח העבודה (LRAS ו-SRAS ימינה) | ↑ | ↓ | ↑ |
לכל מלכודת: איך היא מופיעה בשאלה, הכלל הנכון, ודוגמה קצרה. הסדר לפי השיעורים.
1. תזוזה לאורך העקומה מול הזזת העקומה · שיעור 3
איך היא מופיעה: "המחיר עלה, ולכן הביקוש ירד".
הכלל: שינוי במחיר המוצר עצמו הוא תמיד תזוזה לאורך העקומה. רק גורם אחר (הכנסה, מחיר מוצר קשור, טעמים) מזיז אותה.
דוגמה: מחיר הקפה עלה. הכמות המבוקשת של קפה ירדה (תזוזה), והביקוש לחלב, מוצר משלים, ירד (הזזה שמאלה).
2. סף הסגירה של הפירמה · שיעור 2
איך היא מופיעה: מסיח שמשווה את המחיר ל-ATC בטווח הקצר.
הכלל: בטווח הקצר סוגרים רק כש-P < AVCmin. ההפסד בסגירה הוא העלות הקבועה.
דוגמה: AVCmin = 28, ATCmin = 40. במחיר 25 סוגרים. במחיר 35 ממשיכים לייצר, אף שיש הפסד.
3. כלל העסקת עובדים · שיעור 2
איך היא מופיעה: השוואת השכר לתפוקה הממוצעת, או לתפוקה השולית ביחידות פיזיות.
הכלל: מעסיקים כל עוד VMPL = P × MPL ≥ w.
דוגמה: P = 10 ו-w = 50. מעסיקים כל עובד שתפוקתו השולית היא 5 יחידות לפחות.
4. גמישות ופדיון · שיעור 3
איך היא מופיעה: "הורדת מחיר תמיד מגדילה את הפדיון".
הכלל: רק כש-Ed > 1. בביקוש לינארי הגמישות משתנה מנקודה לנקודה.
דוגמה: Qd = 120 − 2P. במחיר 40 הגמישות היא 2 × 40 / 40 = 2, והורדת מחיר מגדילה פדיון. במחיר 20 היא 2 × 20 / 80 = 0.5, והעלאת מחיר מגדילה פדיון.
5. נטל המס · שיעור 5
איך היא מופיעה: "המס מוטל על היצרנים, ולכן הם נושאים בו".
הכלל: הצד הקשיח יותר נושא בחלק הגדול יותר, בלי קשר למי שמעביר את המס לרשויות.
דוגמה: Es = 2 ו-Ed = 0.5. חלק הצרכנים הוא 2 / 2.5 = 80%.
6. מחיר מקסימום או מינימום שאינו מחייב · שיעור 5
איך היא מופיעה: מחיר מקסימום מעל מחיר שיווי המשקל, ומסיח שמחשב מחסור.
הכלל: מקסימום מחייב רק מתחת ל-Pe, ומינימום רק מעליו.
דוגמה: Pe = 40 ומחיר מקסימום 50: אין שינוי בשוק ואין מחסור.
7. מחיר המונופול · שיעור 6
איך היא מופיעה: מסיח שנותן כמחיר את הערך שבו MR = MC.
הכלל: הכמות נקבעת לפי MR = MC, והמחיר נקרא מעקומת הביקוש בכמות הזו.
דוגמה: P = 100 − Q, MC = 20. מ-MR = 100 − 2Q = 20 מקבלים Q = 40, והמחיר הוא 60, לא 20.
8. מקומי מול לאומי, גולמי מול נקי · שיעור 7
איך היא מופיעה: C + G + In + (X − M) שמוצג כתל"ן, כשיש הכנסות מחו"ל.
הכלל: מוסיפים את ההכנסות נטו מגורמי ייצור בחו"ל. תל"ג שווה לתמ"ג רק כשהן אפס.
דוגמה: תמ"ג 1,000 והכנסות נטו מחו"ל −30. התל"ג הוא 970.
9. מלאי לא מתוכנן · שיעורים 7–8
איך היא מופיעה: "בשיווי משקל אין שינוי במלאי".
הכלל: בשיווי משקל אין שינוי לא מתוכנן במלאי. הגדלת מלאי מתוכננת היא חלק מ-I.
דוגמה: Y = 1,100 ו-AD = 1,050. מלאי לא מתוכנן של 50 מצטבר, והפירמות יקטינו את הייצור.
10. המכפיל המלא, ופער תוצר מול פער ביקוש · שיעור 8
איך היא מופיעה: 1 / (1 − b) בלי מס ויבוא; פער התוצר כתשובה ל"בכמה להגדיל את G".
הכלל: כוללים את t, h ו-m במכפיל. השינוי הנדרש ב-G הוא פער התוצר חלקי k.
דוגמה: b = 0.8, t = 0.25, m = 0.1, ולכן k = 1 / (1 − 0.6 + 0.1) = 2. לפער תוצר של 400 צריך להגדיל את G ב-200.
11. תקציב מאוזן, העברות ודחיקה · שיעורים 8–9
איך היא מופיעה: "מכפיל התקציב המאוזן תמיד 1"; תשלומי העברה שמוכפלים ב-k.
הכלל: מכפיל 1 רק במודל הפשוט. העברה פועלת כמו הורדת מס, דרך b. לפי הנחה 10 ובכמות כסף קבועה יש דחיקה.
דוגמה: b = 0.8 ו-k = 5. הגדלת העברות ב-100 מגדילה את התוצר ב-0.8 × 5 × 100 = 400, לא ב-500.
12. כיוון פעולות השוק הפתוח · שיעור 10
איך היא מופיעה: הסכום הנכון בכיוון ההפוך; "הכסף לא השתנה, כי בסיס הכסף לא השתנה".
הכלל: מכירת אג"ח מצמצמת. הסכום הוא השינוי הרצוי בכסף חלקי המכפיל. הפקדת מזומן (עירוי פנימי חיובי) מגדילה את המכפיל.
דוגמה: M = 2,000, r = 20%, היעד 1,600. המכפיל 5, ולכן מוכרים אג"ח ב-400 / 5 = 80.
13. סימני מאזן התשלומים · שיעור 12
איך היא מופיעה: רכישת מט"ח של בנק ישראל בפלוס; "עודף יצוא" שכולל העברות.
הכלל: מקור +, שימוש −. רכישת מט"ח היא שימוש, ולכן −. עודף יצוא הוא X − M בלבד.
דוגמה: בנק ישראל קנה 5 מיליארד דולר: בחשבון הפיננסי (רזרבות) נרשם −5.
14. יתרון מוחלט והיפוך שבר העלות · שיעור 13
איך היא מופיעה: "המדינה היעילה תייצא הכול", או עלות שחושבה הפוך.
הכלל: משווים עלויות אלטרנטיביות. משעות: hX / hY. מתפוקה: qY / qX.
דוגמה: ב-A שעתיים ל-X וארבע ל-Y; ב-B ארבע ל-X ושש ל-Y. ל-A עלות 0.5 ול-B עלות 0.67 ביחידות Y, ולכן A מייצאת X, אף שהיא יעילה יותר בשני המוצרים.
15. שינוי באחוזים בשער החליפין · שיעור 14
איך היא מופיעה: "שער החליפין עלה, ולכן השקל התחזק"; אותו אחוז לשקל ולדולר.
הכלל: e עולה = פיחות. שינוי השקל אינו המספר הנגדי לשינוי הדולר.
דוגמה: מ-4.0 ל-3.2: הדולר ירד ב-20%, והשקל עלה ב-25%.
שתי מלכודות חוצות-נושאים. מסיח שנכון בטווח הקצר כשהשאלה שואלת על הארוך (ולהפך). ומסיח שקובע "תמיד" או "בהכרח" על דבר שתלוי בהנחות. קראו את המילה האחרונה של כל אפשרות לפני שמחשבים.
חלק ה' · מבחן מסכם
הוראות. 30 שאלות אמריקאיות, לכל אחת תשובה נכונה אחת. כל השאלות הן שאלות מקוריות בסגנון הבחינה, ואינן שאלות של הרשות. משך הבחינה האמיתית אינו מצוין בהוראות שפורסמו; לפי הנחת העבודה של חלק ו' (100 דקות ל-20 שאלות, 5 דקות לשאלה) הסימולציה הזו היא 150 דקות. אפשר גם לפתור בשני חלקים: שאלות 1 עד 15 ואז 16 עד 30, 75 דקות לכל חלק. עבדו בלי חומרי עזר (מחשבון רק אם הוא מותר בבחינה שלכם), ואל תסתכלו בפתרונות לפני שסיימתם. 16 ההנחות של עמוד 2 חלות על כל השאלות, אלא אם נאמר אחרת בשאלה.
| תחום | שאלות | משקל |
|---|---|---|
| מיקרו | 1 עד 13 | 43% |
| מאקרו | 14 עד 25 | 40% |
| בינלאומי | 26 עד 30 | 17% |
שאלה 1 · רמת בחינה — הטבלה מציגה נקודות על עקומת התמורה של משק. בין כל שתי נקודות סמוכות העקומה לינארית.
| X | 0 | 10 | 20 | 30 | 40 | 50 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| Y | 100 | 90 | 75 | 55 | 30 | 0 |
שאלה 2 · הבנת מושגים — במשק שמייצר X ו-Y חל שיפור טכנולוגי בייצור Y בלבד. מה נכון?
שאלה 3 · חישוב בסיסי — פירמה בשוק תחרותי מוכרת את מוצרה ב-10 ש"ח ליחידה ומשלמת שכר של 50 ש"ח לעובד. כמה עובדים תעסיק?
| מספר עובדים | 0 | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תפוקה כוללת | 0 | 10 | 24 | 36 | 45 | 51 | 54 |
שאלה 4 · רמת בחינה — פירמה תחרותית נושאת בעלויות קבועות של 100. המינימום של העלות המשתנה הממוצעת הוא 28, והמינימום של העלות הכוללת הממוצעת הוא 40. מחיר השוק ירד ל-25. מה תעשה הפירמה בטווח הקצר?
שאלה 5 · חישוב בסיסי — עקומת הביקוש למוצר היא Qd = 120 − 2P, והמחיר הנוכחי 40. גמישות הביקוש נמדדת בערכה המוחלט. מה נכון?
שאלה 6 · הבנת מושגים — מחיר הקפה עלה ב-10%, ושאר הגורמים קבועים, והכמות המבוקשת של חלב ירדה ב-5%. בנפרד, הכנסת הצרכנים עלתה ב-4%, ושאר הגורמים קבועים, ומספר נסיעות האוטובוס שלהם ירד ב-2%. מה נכון?
נתונים לשאלות 7 עד 12. בשוק של מוצר מסוים:
שאלה 7 · רמת בחינה — המשק קטן ונפתח לסחר חופשי במחיר עולמי של 30. מה היבוא, ומה השינוי בעודף הכולל לעומת אוטרקיה?
שאלה 8 · חישוב בסיסי — המשק סגור. הממשלה מטילה על המוכרים מס של 20 ליחידה. מה נכון?
שאלה 9 · רמת בחינה — המשק סגור. הממשלה קובעת מחיר מקסימום של 30. מה נכון?
שאלה 10 · חישוב בסיסי — המשק סגור. הממשלה מעניקה ליצרנים סובסידיה של 10 ליחידה. מה נכון?
שאלה 11 · רמת בחינה — המשק קטן ופתוח, המחיר העולמי 30, והממשלה מטילה מכס של 10 ליחידה מיובאת. מה נכון?
שאלה 12 · מקרה קצה ושינוי הנחות — המשק סגור. הממשלה מגבילה את הייצור במכסה של 30 יחידות. מה נכון?
שאלה 13 · חישוב בסיסי — מונופול עומד מול ביקוש P = 100 − Q, והעלות השולית שלו קבועה ושווה ל-20. מה נכון?
שאלה 14 · רמת בחינה — נתונים משקיים לשנה מסוימת. ההשקעה הגולמית כוללת פחת של 50. הניחו שההכנסה הפנויה שווה לתל"ג פחות מסים ועוד תשלומי העברה.
| סעיף | סכום |
|---|---|
| צריכה פרטית | 600 |
| השקעה גולמית | 200 |
| צריכה ציבורית | 250 |
| יצוא | 300 |
| יבוא | 350 |
| הכנסות נטו מגורמי ייצור בחו"ל | −30 |
| מסים | 280 |
| תשלומי העברה | 80 |
שאלה 15 · חישוב בסיסי — התוצר הנומינלי עלה מ-500 ל-561, ומדד מחירי התוצר (דפלטור התוצר) עלה מ-100 ל-102. מה שיעור הצמיחה הריאלית?
שאלה 16 · הבנת מושגים — איזו מהעסקאות הבאות נכללת בתוצר המקומי הגולמי של השנה?
שאלה 17 · מקרה קצה ושינוי הנחות — במשק סגור בלי ממשלה C = 100 + 0.75Y, וההשקעה המתוכננת היא 150, כולל הגדלת מלאי מתוכננת של 30. הפירמות ייצרו השנה 1,100. מה נכון?
שאלה 18 · רמת בחינה — במשק נתונים:
הריבית קבועה. מה נכון?
שאלה 19 · אינטגרטיבית — במשק סגור באבטלה, הנטייה השולית לצרוך מההכנסה הפנויה היא 0.75, המסים קבועים, ההשקעה אוטונומית והריבית קבועה. הממשלה מגדילה את הצריכה הציבורית ב-200 ומעלה את המסים הקבועים ב-200. מה יקרה?
שאלה 20 · חישוב בסיסי — במשק סגור באבטלה, הנטייה השולית לצרוך מההכנסה הפנויה היא 0.8, המסים קבועים, ההשקעה אוטונומית והריבית קבועה. הממשלה מגדילה את תשלומי ההעברה ב-100. מה יקרה?
שאלה 21 · רמת בחינה — יחס החוב לתוצר במשק הוא 60%. התוצר הנומינלי צומח ב-6% בשנה, והגירעון הכולל השנה הוא 2% מהתוצר. מה יקרה ליחס החוב?
שאלה 22 · מקרה קצה ושינוי הנחות — במשק סגור, בשוק המוצרים Y = 2,400 − 100i (המכפיל 4, וההשקעה I = 200 − 25i). הביקוש לכסף Md = 0.2Y − 40i, והיצע הכסף קבוע ב-240. הממשלה מגדילה את הצריכה הציבורית ב-75 ומממנת באג"ח. מה נכון?
שאלה 23 · חישוב בסיסי — הציבור מחזיק את כל כספו בפיקדונות, יחס הנזילות 20%, וכמות הכסף 2,000. הבנק המרכזי רוצה להקטין את כמות הכסף ל-1,600. מה עליו לעשות?
שאלה 24 · מקרה קצה ושינוי הנחות — הציבור מחזיק מזומן בשיעור 20% מהפיקדונות, יחס הנזילות 10%, הפיקדונות 2,000, והבנקים מנצלים את כל יכולת האשראי. הציבור מפקיד בבנקים 100 ממזומנו, ומעתה מחזיק 300 במזומן. מה נכון?
שאלה 25 · אינטגרטיבית — בנק ישראל מוריד את הריבית. שער החליפין נייד, ההון נייד, והמשק באבטלה. מה צפוי בטווח הקצר?
שאלה 26 · חישוב בסיסי — נתונים ממאזן התשלומים של משק (במיליארדי דולרים): יצוא סחורות ושירותים 120, יבוא סחורות ושירותים 140, הכנסה ראשונית נטו −8, העברות שוטפות נטו +12. מה נכון?
שאלה 27 · מקרה קצה ושינוי הנחות — בשנה מסוימת הגירעון בחשבון השוטף 6 וחשבון ההון +1. זרים השקיעו במשק 15, ותושבים השקיעו בחו"ל 4 (פרטי). לפי מוסכמת זכות (+) וחובה (−) של המבחן, מה נכון?
שאלה 28 · רמת בחינה — שעות עבודה לייצור יחידה אחת:
| מדינה | X | Y |
|---|---|---|
| A | 6 | 3 |
| B | 4 | 1 |
שאלה 29 · חישוב בסיסי — שער הדולר ירד מ-3.6 שקלים ל-3.0 שקלים. מה נכון?
שאלה 30 · אינטגרטיבית — בשוק המט"ח Qd = 90 − 10e ו-Qs = −30 + 30e (מיליארדי דולרים), והשער 3.0. משקיעים זרים מגדילים את הכנסת הדולרים ב-20 בכל שער. בנק ישראל מחליט לשמור על שער של 3.0. מה נכון?
מפתח מהיר.
| שאלה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ב | ה | ד | א | ב | ד | ה | א | ג | ה |
| שאלה | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ב | ג | ד | ה | א | ד | ג | ג | א | ב |
| שאלה | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תשובה | ה | א | ג | ד | ד | ג | ב | א | ב | ה |
שאלה 1 — התשובה: ב. (שיעור 1)
המלכודת שהשאלה בוחנת: עלות עולה בעקומה קעורה, ובדיקת נקודה מול הקטע הלינארי.
שאלה 2 — התשובה: ה. (שיעור 1) העקומה מסתובבת כלפי מעלה על ציר Y בלבד. כל יחידת X שמייצרים מוותרת כעת על יותר יחידות Y, ולכן העלות של X עולה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: שיפור בענף Y מייקר את X במונחי Y.
שאלה 3 — התשובה: ד. (שיעור 2)
| עובדים | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| תפוקה שולית | 10 | 14 | 12 | 9 | 6 | 3 |
| ערך תפוקה שולית | 100 | 140 | 120 | 90 | 60 | 30 |
מעסיקים כל עוד ערך התפוקה השולית גדול מהשכר 50: העובד החמישי מוסיף 60, והשישי רק 30.
המלכודת שהשאלה בוחנת: העסקה עד VMP = w, לא עד מקסימום התפוקה השולית או הממוצעת.
שאלה 4 — התשובה: א. (שיעור 2) המחיר (25) נמוך מהמינימום של העלות המשתנה הממוצעת (28): כל יחידה מגדילה את ההפסד מעבר לעלויות הקבועות. הפירמה מפסיקה לייצר ומפסידה רק את העלות הקבועה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: סגירה בטווח הקצר מול AVCmin, וההפסד בסגירה הוא העלות הקבועה.
שאלה 5 — התשובה: ב. (שיעור 3)
המלכודת שהשאלה בוחנת: גמישות בערך מוחלט ופדיון מרבי בגמישות יחידתית.
שאלה 6 — התשובה: ד. (שיעור 3)
המלכודת שהשאלה בוחנת: הסימן קובע: צולבת שלילית = משלימים; הכנסה שלילית = נחות.
שאלה 7 — התשובה: ה. (שיעורים 4 ו-13)
המלכודת שהשאלה בוחנת: רווח הצרכנים בלבד או הפסד היצרנים בלבד אינם השינוי בעודף הכולל.
שאלה 8 — התשובה: א. (שיעור 5)
הצרכנים משלמים 10 יותר והיצרנים מקבלים 10 פחות: הגמישויות שוות בנקודת שיווי המשקל, ולכן הנטל מתחלק שווה בשווה.
המלכודת שהשאלה בוחנת: הכנסות המס מחושבות על הכמות אחרי המס.
שאלה 9 — התשובה: ג. (שיעור 5)
המלכודת שהשאלה בוחנת: מחסור מול ירידה בכמות; מחיר בשוק שחור נקרא מהביקוש.
שאלה 10 — התשובה: ה. (שיעור 5)
המלכודת שהשאלה בוחנת: עלות הסובסידיה על הכמות החדשה, ועודף מת גם כשהכמות עולה.
שאלה 11 — התשובה: ב. (שיעור 5)
המלכודת שהשאלה בוחנת: מכס במשק קטן: מחיר עולה במלוא המכס ושני משולשי הפסד.
שאלה 12 — התשובה: ג. (שיעור 5)
המלכודת שהשאלה בוחנת: רנטת מכסה מחושבת מול ההוצאה השולית, לא מול המחיר המקורי.
שאלה 13 — התשובה: ד. (שיעור 6)
המלכודת שהשאלה בוחנת: מחיר המונופול נקרא מעקומת הביקוש.
שאלה 14 — התשובה: ה. (שיעור 7)
המלכודת שהשאלה בוחנת: תל"ג = תמ"ג + הכנסות נטו מחו"ל; תמ"ג גולמי כולל פחת.
שאלה 15 — התשובה: א. (שיעור 7)
המלכודת שהשאלה בוחנת: צמיחה ריאלית: חלוקה בדפלטור, לא חיבור.
שאלה 16 — התשובה: ד. (שיעור 7) שירות התיווך ניתן השנה, ולכן הוא תוצר של השנה. הרכב עצמו נספר בשנת ייצורו.
המלכודת שהשאלה בוחנת: שירות שניתן השנה נכלל; נכס משומש לא.
שאלה 17 — התשובה: ג. (שיעורים 7 ו-8)
המלכודת שהשאלה בוחנת: מלאי לא מתוכנן מול מלאי מתוכנן.
שאלה 18 — התשובה: ג. (שיעור 8)
המלכודת שהשאלה בוחנת: מכפיל עם מס יחסי ויבוא; פער ביקוש מול פער תוצר.
שאלה 19 — התשובה: א. (שיעורים 8 ו-9)
המלכודת שהשאלה בוחנת: מכפיל התקציב המאוזן והצריכה כשהכנסה פנויה לא משתנה.
שאלה 20 — התשובה: ב. (שיעור 9)
המלכודת שהשאלה בוחנת: העברות מוכפלות ב-b כפול k, לא ב-k.
שאלה 21 — התשובה: ה. (שיעור 9)
המלכודת שהשאלה בוחנת: גירעון מול גירעון מייצב.
שאלה 22 — התשובה: א. (שיעור 9)
המלכודת שהשאלה בוחנת: דחיקה לפי הנחה 10 מול ריבית קבועה.
שאלה 23 — התשובה: ג. (שיעור 10)
המלכודת שהשאלה בוחנת: כמות האג"ח היא השינוי הרצוי בכסף כפול r.
שאלה 24 — התשובה: ד. (שיעור 10)
המלכודת שהשאלה בוחנת: עירוי פנימי חיובי: בסיס קבוע, מכפיל גדל.
שאלה 25 — התשובה: ד. (שיעורים 11 ו-14) ריבית נמוכה מוזילה את האשראי ומגדילה השקעה, מוציאה הון ומחלישה את השקל, ושני הערוצים מגבירים את הלחץ האינפלציוני.
המלכודת שהשאלה בוחנת: הורדת ריבית: השקעה עולה ושקל נחלש.
שאלה 26 — התשובה: ג. (שיעור 12)
המלכודת שהשאלה בוחנת: עודף יבוא מול גירעון שוטף.
שאלה 27 — התשובה: ב. (שיעור 12)
תנועות ההון הכניסו יותר מט"ח ממה שהחשבון השוטף הוציא, ובנק ישראל קנה את העודף. קנייה היא שימוש במט"ח, ולכן נרשמת במינוס.
המלכודת שהשאלה בוחנת: מינוס ברזרבות = רכישה, גם כשיש גירעון שוטף.
שאלה 28 — התשובה: א. (שיעור 13)
המלכודת שהשאלה בוחנת: עלות אלטרנטיבית בשעות וטווח תנאי הסחר.
שאלה 29 — התשובה: ב. (שיעורים 14 ו-15)
כדי למנוע ייסוף בנק ישראל קונה דולרים ומוסיף ביקוש להם.
המלכודת שהשאלה בוחנת: אחוז השינוי של השקל וכיוון ההתערבות.
שאלה 30 — התשובה: ה. (שיעור 15)
המלכודת שהשאלה בוחנת: היקף התערבות, עיקור וסימן במאזן התשלומים.
סיכום המבחן. ספרו כמה מהטעויות שלכם נופלות על אחת מ-15 המלכודות של חלק ד', וחזרו לשיעור שמצוין ליד השאלה. מעל 80% תשובות נכונות הוא מרווח ביטחון סביר לבחינה האמיתית.
מלאו שורה לכל שאלה שטעיתם בה או שהתלבטתם בה. סוגי טעות: הבנה (לא הכרתי את המנגנון), חישוב (טעות אריתמטית או שבר הפוך), גרף (קריאה שגויה של תרשים או של כיוון הזזה), הנחה (התעלמתי מהנחה של עמוד 2 או מתנאי בשאלה), קריאה (עניתי על שאלה אחרת מזו שנשאלה).
| השאלה | סוג הטעות | מדוע טעיתי? | מה הכלל שצריך לזכור? |
|---|---|---|---|
חלק ו' · יום הבחינה
שלושה כלים לחדר הבחינה: חלוקת זמן, קריאה נכונה של עמוד ההנחות, ובדיקה קצרה לפני כל סימון.
הנחת עבודה, לא נתון רשמי. משך הבחינה לא נמצא בהוראות, בהודעות או בתקנות שנבדקו. התוכנית בנויה על 100 דקות ל-20 שאלות. אם בזימון כתוב משך אחר, שמרו על אותם יחסים.
| שלב | זמן (מתוך 100) | מה עושים |
|---|---|---|
| פתיחה | 4 דקות | קוראים את עמוד ההנחות. מסמנים ליד כל שאלה: ק קלה, ח חישובית, כ כבדה |
| סבב ראשון | 45 דקות | פותרים את ה-ק וה-ח לפי הסדר. שאלה שנתקעה 5 דקות: מסמנים את התשובה הסבירה, מקיפים וממשיכים |
| סבב שני | 35 דקות | שאלות ה-כ והשאלות המוקפות, עד 7–8 דקות לשאלה |
| בדיקה | 12 דקות | עשר הבדיקות של ו3 על כל שאלה שהתלבטתם בה; העברה לטופס |
| מרווח | 4 דקות | לטעויות העתקה ולשאלה שהתבררה כקשה |
שלושה כללים שחוסכים זמן.
השבוע האחרון.
| מתי | מה עושים |
|---|---|
| 7 ימים לפני | מבחן הסימולציה (חלק ה') בתנאי בחינה |
| 6–4 ימים לפני | השיעורים שבהם טעיתם: סעיף 6 (מלכודות) וסעיף 7 (שאלות) |
| 3 ימים לפני | שני המבחנים שפורסמו (05/2024 ו-05/2026), בתנאי בחינה |
| יומיים לפני | חלק ד' כולו, פעמיים |
| יום לפני | 16 ההנחות ו-15 המלכודות. ושינה |
| בוקר הבחינה | מטריצת המאקרו וטבלת הסימנים של שיעור 12 |
בכל שאלה בודקים אם היא מבטלת או משנה הנחה. מה שכתוב בשאלה גובר תמיד על עמוד ההנחות.
| הנחות | מה הן קובעות | מתי השאלה מבטלת אותן | מה משתנה בפתרון |
|---|---|---|---|
| 1, 2 | ביקוש יורד, היצע עולה | "קשיח לחלוטין", "גמיש לחלוטין" | כל נטל המס על הצד הקשיח לחלוטין |
| 3 | גמישות בערך מוחלט | כמעט אף פעם | "גמישות 2" פירושו ביקוש גמיש |
| 4 | משק סגור | "משק קטן ופתוח", "מחיר עולמי" | המחיר המקומי הוא Pw; מכס מעלה אותו במלוא המכס |
| 5 | תחרות משוכללת | "מונופול", "פירמה יחידה" | MR = MC, והמחיר מעקומת הביקוש |
| 8, 13 | הצריכה תלויה ב-Yd בלבד | "הנטייה לצרוך מהתוצר" | בדקו מאיזו הכנסה ה-b |
| 9 | ההשקעה תלויה בריבית בלבד | "ההשקעה תלויה גם בתוצר" (2026/16) | h נכנס למכפיל ומגדיל אותו |
| 10 | הביקוש לכסף תלוי בתוצר ובריבית | "אינו תלוי בתוצר", "הריבית קבועה" (2024/14, 2024/19) | אין דחיקה; המכפיל המלא |
| 11, 12 | אין העברות; כל הרווחים מחולקים | "תשלומי ההעברה הם 40" | מוסיפים Tr ל-Yd |
| 14 | עירוי חיצוני = שינוי בבסיס הכסף | "בנק ישראל קנה אג"ח או מט"ח" | ΔM = mm × ΔMB |
| 15, 16 | עירוי פנימי = שינוי הפוך במזומן בידי הציבור | "הציבור הפקיד" או "משך" | בסיס הכסף קבוע; c ו-mm משתנים |
ארבעה צעדים בכל שאלה.
נספח
הנספח מרכז את החומר שאינו נחוץ לקריאה שוטפת: הניתוח המלא של שני המבחנים שפורסמו, פירוט מעמדו של כל נתון על הבחינה, מוסכמות הכתיבה, ומקורות הנתונים של כל שיעור. בגוף הספר מופיעות רק המסקנות המעשיות.
הניתוח מבוסס על 40 שאלות: מועד 05/2024 (שאלות 1–20) ומועד 05/2026 (שאלות 1–20). שני מבחנים הם מדגם קטן, ולכן כל המשקלות בפרק הם אינדיקטיביים ולא תחזית למבחן הבא: נושא עם 0 שאלות עדיין יכול להופיע, ונושא עם 5 שאלות יכול להופיע פחות.
מעמד מפתחות התשובות. למבחן 05/2024 יש מפתח רשמי של הרשות, בעמוד 13 של קובץ הבחינה ("תשובות נכונות"). למבחן 05/2026 אין בקובץ מפתח רשמי: התשובות המסומנות בו הן "הפתרון המוצע ... מטעם מכללת אורין שפלטר", ובראש הקובץ נכתב שאינן בהכרח התשובות שהרשות תקבע. בדקנו את 20 התשובות המוצעות בחישוב או בניתוח עצמאי, ולא מצאנו תשובה שאנחנו חולקים עליה; עדיין, מדובר בפתרון לא רשמי.
המסקנה המרכזית: שיעור 5 (התערבות ממשלתית) לבדו היה הנושא העיקרי של 10 מתוך 40 השאלות (25%), והמיקרו כולו (שיעורים 1–6) של 22 מתוך 40 (55%).
כלל הספירה: כל שאלה נספרה פעם אחת בלבד, לפי השיעור העיקרי שלה. שיעור שנדרש רק ככלי עזר נספר בנפרד בעמודה "משני", ולכן העמודה הזו אינה מסתכמת ל-40. שלוש שאלות שהשיוך שלהן פרשני מסומנות ב-†:
| שיעור | שאלות עיקריות 05/2024 | שאלות עיקריות 05/2026 | סה"כ | ממוצע למבחן | משקל כנושא עיקרי | שיעור משני (מספר שאלות) |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 – מחסור ועקומת תמורה | 9, 10 | 1 | 3 | 1.5 | 7.5% | 1 |
| 2 – הצרכן והפירמה, שוק גורמי ייצור | 2, 4 | 8, 9 | 4 | 2 | 10% | 2 |
| 3 – ביקוש, היצע וגמישויות | 1 | 7 | 2 | 1 | 5% | 4 |
| 4 – שיווי משקל, רווחה ומשק קטן פתוח | 3 †, 7 † | — | 2 | 1 | 5% | 10 |
| 5 – התערבות ממשלתית | 5, 6, 8 | 2, 3, 5, 6, 10, 11, 15 | 10 | 5 | 25% | 0 |
| 6 – מונופול | — | 20 | 1 | 0.5 | 2.5% | 0 |
| 7 – חשבונאות לאומית | 15, 18, 20 | 12 | 4 | 2 | 10% | 1 |
| 8 – קביעת התוצר | 12, 16 | 13, 16 †, 19 | 5 | 2.5 | 12.5% | 3 |
| 9 – מדיניות פיסקלית | 11, 14, 19 | — | 3 | 1.5 | 7.5% | 5 |
| 10 – שוק הכסף | 17 | 14 | 2 | 1 | 5% | 0 |
| 11 – מדיניות מוניטרית | — | 18 | 1 | 0.5 | 2.5% | 3 |
| 12 – מאזן תשלומים | — | 17 | 1 | 0.5 | 2.5% | 1 |
| 13 – יתרון יחסי וסחר | — | 4 | 1 | 0.5 | 2.5% | 2 |
| 14 – שוק המט"ח | 13 | — | 1 | 0.5 | 2.5% | 1 |
| 15 – מדיניות שער חליפין | — | — | 0 | 0 | 0% | 0 |
| סה"כ | 20 | 20 | 40 | 20 | 100% | — |
שני מדדים, שתי שאלות שונות. המשקל כנושא עיקרי עונה על השאלה "כמה שאלות עוסקות בעיקר בנושא הזה". העמודה "שיעור משני" עונה על השאלה "בכמה שאלות נוספות הנושא נדרש ככלי לפתרון". שיעור 4, למשל, הוא הנושא העיקרי של 2 שאלות בלבד (5%), אבל כלי חובה ב-10 שאלות נוספות, רובן בשיעור 5.
לפי תחומים (נושא עיקרי): מיקרו (שיעורים 1–6) 22 שאלות, 55% (11 למבחן); מאקרו (7–11) 15 שאלות, 37.5% (7.5 למבחן); כלכלה בינלאומית (12–15) 3 שאלות, 7.5% (1.5 למבחן). שיעורים 1–5 יחד: 21 מתוך 40, כלומר 52.5%.
הסוג: חישובית, גרפית, מושגית או יישומית (שאלה שמלבישה מנגנון על אירוע אקטואלי). בשני המבחנים אין שאלות גרפיות; הטבלאות היחידות הן 2024/4, 2026/1 ו-2026/8. רמת הקושי היא הערכה שלנו, לא נתון של הרשות. בעמודת התשובה: 2024 לפי המפתח הרשמי; 2026 לפי הפתרון המוצע (לא רשמי).
| שאלה | נושא | שיעור ראשי | שיעורים משניים | סוג | קושי (הערכה) | המלכודת המרכזית | תשובה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2024/1 | שיפור טכנולוגי בענף תחרותי, גמישות ופדיון | 3 | 2, 4 | מושגית | בינונית | "הרווחים בהכרח יעלו"; בלבול בין גמיש לקשיח בקשר לפדיון | ג |
| 2024/2 | ענף ושוק עבודה תחרותיים: שוויון MP בין פירמות | 2 | 4 | מושגית | בינונית | בלבול בין שוויון MP לבין שוויון בכמות, ברווח או במספר העובדים | ד |
| 2024/3 | החות'ים: התייקרות יבוא מהמזרח למשק קטן | 4 † | 13 | יישומית | בינונית | התעלמות מכך שהמקורות החלופיים היו יקרים יותר מלכתחילה | א |
| 2024/4 | טבלת AP, P=5, w=20: כמה עובדים להעסיק | 2 | — | חישובית | בינונית | שימוש ב-AP או במקסימום של AP במקום ב-VMP=w | ה |
| 2024/5 | סובסידיה ליצרן-יצואן במשק קטן | 5 | 4 | מושגית | בינונית | תשובת משק סגור: "המחיר המקומי יירד" | ב |
| 2024/6 | סובסידיה למוצר Y מול סובסידיה לגורם A בענף Y | 5 | 2 | מושגית | גבוהה | לחשוב שלשתי ההצעות השפעות שונות על שוק הגורם | א |
| 2024/7 | התייקרות הובלה ליצוא, משק קטן | 4 † | 13, 3 | יישומית | בינונית | "המחיר המקומי יעלה כדי לפצות": חשיבה של משק סגור | ג |
| 2024/8 | העלאת מכס 100 ל-150, גמישות יחידתית, הכנסות ממכס | 5 | 3, 4 | מושגית | גבוהה | "גמישות יחידתית, ולכן ההכנסות ממכס לא ישתנו" | ד |
| 2024/9 | עקומת תמורה עם עובדים ומכונות, מכונות מובטלות | 1 | — | חישובית | גבוהה | לחשוב שמכונות מובטלות פירושן נקודה מתחת לעקומה | ה |
| 2024/10 | שני סוגי עובדים: עלות אלטרנטיבית שולית | 1 | — | חישובית | גבוהה | שיוך הייצור לסוג העובדים הלא נכון, או היפוך היחס | ב |
| 2024/11 | גירעון כאחוז מהתוצר בזמן המלחמה | 9 | 7 | יישומית | נמוכה | מסיח נורמטיבי: "עדיף להגדיל את הגירעון" | א |
| 2024/12 | רפורמת מס שוויונית, MPC פוחת | 8 | 9 | מושגית | בינונית | "סך המסים לא השתנה, ולכן אין השפעה" | ה |
| 2024/13 | הגדלת G בשער נייד: שוק המט"ח | 14 | 8, 9, 12 | מושגית | גבוהה | עודף יבוא בדולרים מול עודף יבוא בשקלים | ב |
| 2024/14 | מכפילים: מס יחסי, השקעה ויבוא תלויים בתוצר; G ממומן במס קבוע | 9 | 8 | חישובית | גבוהה | "מכפיל התקציב המאוזן הוא 1"; שכחת המס היחסי | ד |
| 2024/15 | חשבונאות לאומית: עודף יצוא | 7 | — | חישובית | בינונית | השמטת תשלומי ההעברה מהגירעון; השקעה מקומית מול השקעה של המשק | ג |
| 2024/16 | סגירת פער אינפלציוני (Yf=1000, Ye=1400, c=0.8) | 8 | 9, 11 | חישובית | בינונית | היפוך הסימן (הגדלה במקום הקטנה); מכפיל G מול מכפיל המס | ב |
| 2024/17 | מכפיל פיקדונות: הקטנת M1 ל-1,400 | 10 | 11 | חישובית | בינונית | גזירת סכום האג"ח מהשינוי ב-M1 (400) במקום מהשינוי ברזרבות | ד |
| 2024/18 | השקעה גולמית קטנה מהפחת | 7 | — | מושגית | גבוהה | השקעה מקומית נקייה מול השקעה נקייה של המשק | א |
| 2024/19 | G ממומן במס קבוע, ΔC=108: מה גודל ΔG | 9 | 8 | חישובית | גבוהה | חלוקת ΔC ב-c בלי להביא בחשבון את מימון המס (מסיח 180) | ג |
| 2024/20 | מה נכלל בתוצר הלאומי הנקי | 7 | — | מושגית | נמוכה | הכללת עסקה פיננסית, תשלום העברה או מכירת מוצר משומש | ה |
| 2026/1 | טבלת עקומת תמורה: עלות אלטרנטיבית ממוצעת וכוללת | 1 | — | חישובית | בינונית | ממוצע מול כולל מול שולי; היפוך היחס (0.8 מול 1.25) | ד (מוצע) |
| 2026/2 | הורדת מכס יחד עם עליית הכנסה, מוצר נורמלי | 5 | 3, 4 | מושגית | בינונית | לחשוב שעליית ההכנסה מעלה את המחיר במשק קטן | א (מוצע) |
| 2026/3 | תקני זיהום אוויר: החצנה | 5 | — | יישומית | נמוכה | מסיחים נורמטיביים: "הממשלה לא צריכה להתערב" | ה (מוצע) |
| 2026/4 | יתרון מוחלט ויחסי: שמן זית ויין | 13 | 1 | חישובית | נמוכה | בלבול בין יתרון מוחלט ליתרון יחסי | ב (מוצע) |
| 2026/5 | סובסידיה: המחיר לצרכן יורד מ-30 ל-10, Q=50 | 5 | 4 | חישובית | גבוהה | "בדיוק 1,000": שכחת המשולש של עודף הצרכן | ה (מוצע) |
| 2026/6 | מכס במשק קטן | 5 | 4 | מושגית | נמוכה | חלוקת נטל כמו במשק סגור ("עלה בפחות מהמכס") | ג (מוצע) |
| 2026/7 | ההיצע זז, המחיר עולה וההוצאה יורדת | 3 | — | מושגית | נמוכה | היפוך הקשר בין מחיר, הוצאה וגמישות | א (מוצע) |
| 2026/8 | סירות בים ובאגם: התפוקה השולית של סירה | 2 | — | חישובית | גבוהה | תפוקה שולית של סירה מול תפוקה שולית של עובד | ד (מוצע) |
| 2026/9 | יצרן תחרותי מייצר 3 יחידות, MR=100: טענות על VC, AVC, MC | 2 | — | מושגית | בינונית | VC מול AVC מול MC | ד (מוצע) |
| 2026/10 | שיטות תמיכה בחקלאות: מה מעוות פחות | 5 | 4 | יישומית | בינונית | "כל השיטות מעוותות באותה מידה" | ה (מוצע) |
| 2026/11 | עליית הכנסה יחד עם סובסידיה | 5 | 3, 4 | מושגית | גבוהה | שני שינויים בו-זמנית: "בהכרח" מול "ייתכן" | ה (מוצע) |
| 2026/12 | חשבונאות לאומית 2025: הכנסה פנויה והשקעה | 7 | — | חישובית | בינונית | ניכוי החיסכון העסקי; השקעה "במשק" מול "של המשק"; חיסכון ציבורי | א (מוצע) |
| 2026/13 | מה קובע את התוצר במודל הקיינסיאני | 8 | — | מושגית | נמוכה | הוספת גורמי ייצור (צד ההיצע) | ג (מוצע) |
| 2026/14 | הפקדת מזומן 100, יחס רזרבה 0.1: עיקור | 10 | 11 | חישובית | בינונית | הסכום ה"נאיבי" 100 במקום 90 | א (מוצע) |
| 2026/15 | סובסידיה מול מכס על עץ מיובא | 5 | 4 | מושגית | בינונית | לחשוב שהיצרנים מעדיפים אחת ההצעות | ג (מוצע) |
| 2026/16 | C, I, G, T=0.25Y: שיווי משקל, פער וגירעון | 8 † | 9 | חישובית | בינונית | מכפיל בלי מס ("אינסופי"); סימן הפער | ב (מוצע) |
| 2026/17 | מאזן תשלומים: השינוי ביתרות | 12 | — | חישובית | בינונית | הסימן של פירעון הלוואות ושל השקעות בחו"ל | ב (מוצע) |
| 2026/18 | בנק ישראל מוריד ריבית בפער אינפלציוני, תנועות הון חופשיות | 11 | 14 | יישומית | בינונית | שכחת ערוץ שער החליפין | ג (מוצע) |
| 2026/19 | AD=300+0.6Y, Yf=1500 | 8 | 9 | חישובית | נמוכה | פער תוצר (750) מול פער ביקוש (300) | א (מוצע) |
| 2026/20 | מונופול ב-MR<MC | 6 | — | מושגית | נמוכה | "אי אפשר לדעת, כי המחיר לא נתון" | א (מוצע) |
אין דפוס אותיות שאפשר לנחש עליו. ב-2024 (מפתח רשמי) כל אחת מהאותיות א'–ה' הייתה נכונה בדיוק 4 פעמים; ב-2026 (לפי הפתרון המוצע, הלא רשמי): א' – 6, ב' – 3, ג' – 4, ד' – 3, ה' – 4. "כל התשובות האחרות שגויות" לא הופיעה כלל במבחן 2024, וב-2026 הופיעה בחמש שאלות והייתה הנכונה בשתיים (5, 11). בשאלות מילוליות ב-2026/3 וב-2026/10, התשובה הארוכה ביותר, שמנמקת במושג כלכלי, הייתה הנכונה; ב-2024/3 זה לא התקיים, ולכן זה רמז לבדיקה ולא כלל.
איך להשתמש בפרק הזה: בכל שיעור יש סעיף "מלכודות הרשות בנושא" שמפרט את המלכודות הללו ברמת הנושא, וחלק ד3 מרכז את 15 המלכודות החשובות ביותר לחזרה אחרונה.
הטבלה מבחינה בין מה שכתוב במקור רשמי, מה שנלמד מהמבחנים שפורסמו, ומה שלא נמצא לו מקור. הבדיקה נעשתה ב-19.11.2026 ונבדקה שוב ב-20.11.2026; לפני הבחינה בדקו שוב בזימון ובדף "הנחיות לנבחנים" באתר הרשות.
| מאפיין | פירוט | מעמד הנתון |
|---|---|---|
| סוג השאלות | שאלות "סגורות"; "עליכם לבחור לכל שאלה את התשובה הנכונה ביותר" | נוסח ההוראות במבחנים 05/2024 ו-05/2026 |
| מספר שאלות | 20 | נספר במבחנים שפורסמו (02/2024, 05/2024, 05/2026); לא מצוין בהוראות |
| תשובות לשאלה | 5 (א עד ה) | נספר במבחנים שפורסמו; ההוראות אומרות רק "מספר אפשרויות תשובה" |
| קביעת הציון | "הציון במבחן נקבע אך ורק על פי הסימונים בדף התשובות" | נוסח ההוראות |
| ציון עובר | 60 ומעלה; נבחן שקיבל פחות מ-60 נחשב נכשל | תקנה 10(ב) לתקנות הבחינות, ומדריך ההחזרים והערעורים של הרשות |
| עמוד 2 | 16 הנחות שחלות על כל השאלות, אלא אם שאלה קובעת אחרת | עמוד 2 במבחנים 05/2024 ו-05/2026 (הנוסח המלא בהמשך) |
| משך הבחינה | לא נמצא במקור רשמי שנבדק | ההוראות, הודעות הבחינות והתקנות אינן מציינות משך. התוכנית בחלק ו' בנויה על 100 דקות כהנחת עבודה לתרגול בלבד |
| ניקוד שלילי | לא נמצא במקור רשמי שנבדק | ההוראות אינן מזכירות ניקוד שלילי, לא לחיוב ולא לשלילה |
| מחשבון | לא נמצא במקור רשמי שנבדק | ב-05/2026 נאסר "כל חומר עזר אחר שאינו מאושר לבחינה", ונדרש להראות את אופן החישוב; מחשבון אינו מוזכר. בדקו מראש אם מותר ואיזה |
לחזרה מהירה אפשר לזכור את 16 ההנחות כעשרה כללים. זו רשימה לימודית מקוצרת, לא הנוסח של הרשות; בבחינה עצמה קראו את הנוסח המלא.
| # | הכלל המסכם | הנחות רשמיות שאוחדו בו |
|---|---|---|
| א | ביקוש יורד והיצע עולה | 1, 2 |
| ב | גמישות הביקוש בערך מוחלט | 3 |
| ג | משק סגור, אלא אם נאמר או נובע מהשאלה שהוא פתוח | 4 |
| ד | תחרות משוכללת | 5 |
| ה | גמישה לחלוטין = אופקית; קשיחה לחלוטין = אנכית | 6, 7 |
| ו | צריכה תלויה רק ב-Yd (Yd = הכנסה פנויה) | 8, 13 |
| ז | השקעה נקייה תלויה רק בריבית | 9 |
| ח | ביקוש לכסף תלוי בתוצר ובריבית | 10 |
| ט | אין תשלומי העברה, וכל הרווחים מחולקים | 11, 12 |
| י | עירוי חיצוני = שינוי בבסיס הכסף; עירוי פנימי = שינוי הפוך במזומן שבידי הציבור, בשני הכיוונים | 14, 15, 16 |
| שלב | מה לומדים | משך מוצע |
|---|---|---|
| 1 | 16 ההנחות של עמוד 2 ומפת הלימוד | יום אחד |
| 2 | שיעורים 1 עד 5 ברצף: 52.5% מהשאלות שנותחו כנושא עיקרי (7.5% + 10% + 5% + 5% + 25%); שיעור 4 נדרש ככלי גם ב-10 שאלות שנספרו בשיעורים אחרים | 5 ימים |
| 3 | שיעור 6 | יום אחד |
| 4 | שיעורים 7 עד 9 כיחידה אחת: חשבונאות, מכפילים ומדיניות פיסקלית | 3 ימים |
| 5 | שיעורים 10 ו-11 | 2 ימים |
| 6 | שיעורים 12 עד 15 | 3 ימים |
| 7 | חלק ד' ומבחן הסימולציה בתנאי זמן אמיתיים (חלק ה') | 2 ימים |
| 8 | חלק ו', חזרה על המלכודות וניתוח הטעויות במבחן הסימולציה | יום אחד |
איך לעבוד עם שיעור: קוראים את התיבה "מה חייבים לדעת", את התיאוריה והגרפים, ואת "איך פותרים". פותרים את שלושת התרגילים בלי להציץ בפתרון, ורק אחר כך עונים על חמש השאלות. כל טעות נרשמת ביומן הטעויות של השיעור.
מבחן 05/2024 נותח לפי מפתח התשובות הרשמי שבגרסת המסטר. מבחן 05/2026 נותח לפי פתרון מוצע של מכללת אורין שפלטר; זהו פתרון לא רשמי, ולכן כל אחת מ-20 התשובות נבדקה בחישוב מלא. מבחן 05/2024 נלקח מגרסת המסטר שבידינו; באתר הרשות מתפרסם גם מבחן כלכלה המסומן "מועד 02/2024". נתוני המשק הישראלי נבדקו ב-19–20.11.2026 מול מקורות ראשוניים (בנק ישראל, הלמ"ס, משרד האוצר) ככל שאפשר; בסעיף נ6 שלהלן יש טבלה לכל שיעור עם המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון. נתונים שלא ניתן היה לאמת הוסרו או הוחלפו.
בסעיף 4 של כל שיעור מופיעים נתוני המשק הישראלי. כאן מרוכזים המקור, תאריך הפרסום, התקופה וההגדרה של כל נתון. הנתונים נבדקו ב-20.11.2026; נתון שלא ניתן היה לאמת הוסר מהספר.
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 19.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| מגבלות בצד ההיצע ממשיכות להעיב על הפעילות | בנק ישראל, דוח המדיניות המוניטרית | 20.7.2026 | מחצית ראשונה 2026 | הערכה איכותית של הבנק |
| תוספת של 15 מיליארד ש"ח לתקציב הביטחון | בנק ישראל, התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר | 6.7.2026 | שנת 2026 | הנחת תחזית, בתוך רזרבות התקציב |
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 20.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| מחירי הדירות −1.5% בשנה, −0.2% בחודשיים | הלמ"ס, "שינוי במחירי שוק הדירות" | 15.11.2026 | אוגוסט–ספטמבר 2026 לעומת אוגוסט–ספטמבר 2025, ולעומת יולי–אוגוסט 2026 | מדד מחירי הדירות (חדשות ויד שנייה, בניכוי שינויי איכות); אינו חלק ממדד המחירים לצרכן |
| שכר דירה לשוכרים חדשים +5.5% | הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן אוקטובר 2026 | 15.11.2026 | קירוב לשינוי השנתי, חוזים בחודש המדד אוקטובר 2026 | שכר דירה בדירות שבהן התחלף שוכר |
| שכר דירה לשוכרים שחידשו חוזה +2.8% | הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן אוקטובר 2026 | 15.11.2026 | קירוב לשינוי השנתי, חוזים בחודש המדד אוקטובר 2026 | שכר דירה בחוזים שחודשו עם אותו שוכר |
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 19.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| הפחתת הבלו צומצמה ל-50 אגורות; בנזין +50 אגורות לליטר | auto.co.il (מקור משני) | 4.11.2026 | מ-5.11.2026 עד סוף נובמבר 2026 | הפחתה זמנית של מס הבלו על בנזין |
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 19.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| מדד אוקטובר −0.1%, 1.1% ב-12 חודשים | כלכליסט, לפי הלמ"ס (מקור משני) | 15.11.2026 | אוקטובר 2026; 12 החודשים עד אוקטובר | מדד המחירים לצרכן הכללי |
| מחירי הדירות אינם במדד המחירים לצרכן | הלמ"ס | 14.8.2026 | — | בעלות על דירה נמדדת דרך שירותי דיור (שכר דירה) |
| תמ"ג +6.2%, ו-3.8% בניכוי ייצור בחו"ל | בנק ישראל, הודעת הריבית | 1.9.2026 | רבעון 2 2026 לעומת רבעון 4 2025, בחישוב שנתי | תמ"ג, ובניכוי ייצור בחו"ל של חברות ישראליות |
| אבטלה רחבה 4.6% בממוצע 2026 | בנק ישראל, החלטת הריבית ותחזית יולי | 6.7.2026 | ממוצע 2026 (תחזית) | אבטלה רחבה, גילי 15 ומעלה |
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 19.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| התוצר התכווץ ב-3.3% בקצב שנתי | בנק ישראל, החלטת הריבית | 25.5.2026 | רבעון 1 2026, אומדן ראשון | תמ"ג, שינוי רבעוני בחישוב שנתי, מנוכה עונתיות |
| פער תוצר של כ-4.6% | בנק ישראל, דוח המדיניות המוניטרית | 20.7.2026 | אחרי רבעון 1 2026 | פער בין התוצר למגמה ארוכת הטווח |
| פער של כ-3.7% | בנק ישראל, הודעת הריבית | 21.10.2026 | רבעון 3 2026 | תמ"ג בניכוי ייצור בחו"ל לעומת המגמה |
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 19.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| גירעון 4.7% תוצר ב-2025 | Globes, לפי משרד האוצר (מקור משני) | 13.1.2026 | שנת 2025, אומדן ראשוני | גירעון הממשלה |
| חוב 68.6% תוצר | Globes, לפי החשב הכללי (מקור משני) | 25.1.2026 | סוף 2025 | חוב ממשלה כללית ברוטו לתוצר |
| יעד גירעון 3.9% ל-2026 | Globes, לפי משרד האוצר | 13.1.2026 | שנת 2026 | יעד בתקציב |
| תחזית גירעון 4.9% ל-2026 | בנק ישראל, התחזית המקרו-כלכלית | 6.7.2026 | שנת 2026 | תחזית |
| גירעון 3.2% ב-12 חודשים | משרד האוצר, הודעה לעיתונות | 8.10.2026 | 12 החודשים עד ספטמבר 2026 | ביצוע, גירעון הממשלה |
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 19.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| ריבית 3.25%, ללא שינוי | בנק ישראל, החלטת הריבית | 21.10.2026 | בתוקף עד ההחלטה של 23.11.2026 | ריבית בנק ישראל |
| אינפלציה 1.1% | כלכליסט, לפי הלמ"ס | 15.11.2026 | 12 החודשים עד אוקטובר 2026 | מדד המחירים לצרכן |
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 19.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| ארבע החלטות הריבית | בנק ישראל, הודעות הוועדה המוניטרית | 25.5, 6.7, 1.9, 21.10.2026 | — | ריבית בנק ישראל |
| השקל התחזק בכ-5.9% מול הדולר | בנק ישראל, שוק המט"ח ברבעון השני | 2.8.2026 | רבעון 2 2026 | שער החליפין שקל–דולר |
| השקל נחלש בכ-2.9% | בנק ישראל, שוק המט"ח ברבעון השלישי | 3.11.2026 | רבעון 3 2026 | שער החליפין שקל–דולר |
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 19.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| עודף שוטף 8.9 מול 15.8 מיליארד דולר; הכנסה ראשונית −5.4 | מעריב, לפי הלמ"ס (מקור משני) | 16.3.2026 | שנים 2025 ו-2024 | חשבון שוטף של מאזן התשלומים |
| גירעון בסחר בסחורות כ-38 מיליארד דולר | כלכליסט, לפי הלמ"ס (מקור משני) | 14.1.2026 | שנת 2025 | סחר חוץ בסחורות |
| עודף נכסים נטו כ-263 מיליארד דולר | בנק ישראל | 18.3.2026 | 31.12.2025 | עמדת ההשקעות הבינלאומית נטו |
| יתרות 237.8 מיליארד דולר | בנק ישראל | 5.11.2026 | 31.10.2026 | יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל |
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 19.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| כ-80% מיצוא השירותים העסקיים קשור להייטק | מעריב, לפי הלמ"ס (מקור משני) | 16.3.2026 | שנת 2025 | חלק ענפי ההייטק ביצוא שירותים עסקיים |
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 19.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| הדולר ירד מכ-3.7 לכ-3.1 שקלים | ynetnews (מקור משני) | 14.4.2026 | ממוצע אפריל 2025 מול אפריל 2026 | שער שקל–דולר |
| הדולר מתחת ל-3 שקלים | ynetnews (מקור משני) | 15.4.2026 | 15.4.2026 | שער שקל–דולר במסחר |
| מכירות מוסדיים כ-40.5 ו-13.8 מיליארד דולר | כלכליסט לפי בנק ישראל; בנק ישראל, רבעון 3 | 19.8.2026; 3.11.2026 | רבעון 3 2025 עד רבעון 2 2026 | מכירות מט"ח נטו של משקיעים מוסדיים |
הקישורים לכל מקור מופיעים בגוף הסעיף. בדיקת הנתונים: 19.11.2026.
| הנתון | המקור | תאריך פרסום | התקופה | הגדרת המדד |
|---|---|---|---|---|
| תוכנית מכירת מט"ח של עד 30 מיליארד; 8.2 מיליארד נמכרו | בנק ישראל, הודעת הריבית | 27.11.2023 | אוקטובר 2023 | מכירות מט"ח של בנק ישראל |
| רכישת כ-801 מיליון דולר; כ-1.8 מיליארד ברבעון | בנק ישראל, יתרות מאי; שוק המט"ח ברבעון השני | 7.6.2026; 2.8.2026 | מאי 2026; רבעון 2 2026 | רכישות מט"ח של בנק ישראל |
| יתרות 237.8 מיליארד, 34.3% תוצר; +775 מיליון | בנק ישראל | 5.11.2026 | 31.10.2026; אוקטובר 2026 | יתרות מטבע החוץ ושינוייהן |